מרכז טאוב >> שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית

שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית. עקב כך, חלק מהמקצועות במשק מצויים בסיכון לאוטומציה, כלומר העובדים שמועסקים בהם עשויים להיות מוחלפים במכונות או במחשבים. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו פרופ' קלוד בר רבי וקיריל שרברמן מגלה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בחלקם של עובדים במקצועות בסיכון גבוה, אולם בקרב ערבים ועולים הירידה קטנה יותר מאשר בקרב יהודים שאינם עולים. עוד מצא המחקר כי התשואה להשכלה עלתה מאז 2003, בעיקר בקרב נשים.  

 

מממצאי המחקר:

בין 2013 ל-2015 חלה עלייה בחלקם היחסי של עובדים במשלחי יד בסיכון נמוך לאוטומציה, וירידה בחלקם של משלחי יד בסיכון גבוה. הירידה בקרב נשים הייתה גדולה יותר מאשר בקרב גברים. 

במגזר הערבי נרשמה עלייה בחלקם של עובדים במקצועות בסיכון נמוך יחסית, בעיקר עובדי מכירות ושירותים. לעומת זאת, בקרב עולים עלה שיעור המועסקים במשלחי יד בלתי מקצועיים (המוגדרים בסיכון גבוה) בקרב גילאי 54–45, מה שעלול לנבוע מקשיי קליטה. 

פער השכר השעתי בין בעלי 18 שנות לימוד לבעלי 12 שנות לימוד עמד על כ-35 אחוז בקרב גברים ועל כ-40 אחוז בקרב נשים ב-2014 – עלייה ביחס ל-2003. פער השכר הקטן ביותר בין רמות ההשכלה השונות הוא בקרב עולים. 

במגזר הערבי כישורי העובדים נמוכים יחסית: שיעור בעלי מיומנויות גבוהות בקריאה ובמתמטיקה עמד על אחוז אחד בלבד, לעומת 13–10 אחוז בקרב יהודים (לפי סקר מיומנויות מבוגרים של PIAAC). 

בשנים האחרונות מתחולל דיון ער בנושא מקצועות הנמצאים בסיכון גבוה להיעלם משוק העבודה כתוצאה מתהליכי מודרניזציה, המתבטאים במעבר מכלכלה מסורתית, שבה התעשייה והייצור הם הקטר של המשק, לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים, שבה ענפים עתירי ידע והשירותים הם מנועי הצמיחה העיקריים. מחקר חדש של פרופ' קלוד בר רבי וקיריל שרברמן ממרכז טאוב מוסיף נדבך חדש לעיסוק בנושא, ובוחן את המגמות בסיכון לאוטומציה בשוק בין 2013 ל-2015. המחקר בודק את השינויים בחלקם היחסי של משלחי יד שונים בכלל המשק, ומציג את השינויים לפי דירוג הסיכון לאוטומציה של משלחי היד. השינויים נבחנו הן במגזר הכללי, הן בחלוקה לגברים ולנשים ולמגזרים שונים (יהודים שאינם עולים, ערבים ועולים שהגיעו לישראל מאז 1990).  

 

המחקר מצא שהחלק היחסי של עובדים במשלחי יד בסיכון נמוך עלה, ואילו חלקם של עובדים במשלחי יד בסיכון גבוה ירד. השינויים בקרב נשים היו גדולים יותר מאשר בקרב גברים, בעיקר מפני שחלה עלייה בחלקם של העובדים בקטגוריה "מקצועות אקדמיים", ובקרב נשים רמת ההשכלה הממוצעת גבוהה יותר. בד בבד חלקם של משלחי היד הפקידותיים בכלל המשק הצטמצם, ואחוז הנשים המועסק במקצועות אלו גבוה במיוחד. לצד זאת מצאו בר רבי ושרברמן ירידה משמעותית בחלקן של נשים המועסקות בקטגוריית הפקידות – תהליך שעשוי להצביע על כך שעבודות אדמיניסטרציה מסוימות כבר עברו תהליך אוטומציה ומחשוב (ועדות לכך היא סגירת סניפי בנקים, מיקור חוץ של שירותי מזכירות ושימוש בתוכנות מחשב לניהול משרד). 

 

העלייה בחלקן של משרות בסיכון נמוך, הנובעת כנראה מביקוש גובר למקצועות הדורשים מיומנות גבוהה, משפיעה על גובה השכר הממוצע.

 

ערבים רבים יותר עובדים כעובדי מכירות ושירותים; עולים המועסקים כעובדים בלתי מקצועיים חשופים לסיכון גבוה לאוטומציה 

 

ממצאי המחקר של מרכז טאוב מראים כי במגזר הערבי חלה ירידה בחלקם של עובדים בתעשייה וייצור (הנחשבים לבעלי סיכון גבוה לאוטומציה) ועלייה גדולה יחסית בחלקם של עובדי מכירות ושירותים ובעלי מקצועות פקידותיים, הנמצאים בסיכון נמוך יותר. הסבר אפשרי לכך הוא שתהליך האוטומציה של עבודות ייצור, תעשייה ובינוי הוביל לכך שעובדים בעלי מיומנויות נמוכות נאלצו לעבור לעבודות בשירותים ומכירות. חל שינוי קטן (עלייה של אחוז) בחלקם של ערבים העובדים במשלחי יד אקדמיים. עם זאת, השינוי קטן ביחס לאוכלוסייה היהודית (עלייה של 1.9 אחוזים), ובהתאם גם השינוי בשכר הממוצע בקרב ערבים נמוך יותר. סיבה אפשרית לכך היא שהכישורים הרלוונטיים לשוק העבודה במגזר הערבי נמוכים יחסית: שיעור בעלי מיומנויות גבוהות בקריאה ובמתמטיקה בקרב ערבים בגילי 65–16 עומד על אחוז אחד בלבד, לעומת 13–10 אחוז בקרב יהודים (לפי סקר מיומנויות מבוגרים בין-לאומי של PIAAC). 

 

בקרב עולים נרשמה ירידה גדולה יותר בחלקם של העובדים המקצועיים ועלייה קטנה יותר בחלקם של העובדים במשלחי יד אקדמיים (ביחס ליהודים שאינם עולים). עלייה חריגה בחלקם של המועסקים במשלחי יד בלתי מקצועיים (דוגמת ניקיון ושמירה) ניכרת בקרב גברים בני 54–45 שעלו לישראל בשנים 1995–1990. לדברי החוקרים, "הנתונים מעידים ככל הנראה על קשיי קליטה בקרב קבוצה זו של עולים, שנמצאים בישראל מעל עשור ומתקשים להסתגל לשינויים בשוק העבודה המודרני". 

 

נשים שעלו לישראל מ-2008 ואילך מועסקות כעובדות בלתי מקצועיות בשיעורים גבוהים כמעט בכל קבוצות הגיל, אולם השינויים מהירים יותר בתמהיל משלחי היד בקרבן מהיר יותר - ומכאן אפשר להניח שסיכוייהן לשפר את מצבן ולעבוד במשלחי יד רווחיים יותר ובסיכון נמוך יותר לאחר ההתאקלמות בארץ גבוהים יותר משל הגברים. 

 

עם הסיבות לקושי של עולים להיקלט בשוק התעסוקה נמנות קשיי שפה בעברית, ולעתים גם באנגלית. העולים בכלל, והנשים העולות בפרט, מאופיינים בשיעור גבוה של בעלי תארים אקדמיים שאינם תואמים את שוק העבודה המקומי, ולכן מתפשרים על תעסוקה במשלחי יד שאינם דורשים השכלה אקדמית. למרות זאת, עולים מועסקים בשיעורים מעט גבוהים מאלו של יהודים שאינם עולים.