ראיון בלעדי  עם שלמה מאיר: "ההזדמנויות עדיין נמצאות בשפע, גם בתחום האנרגיה בישראל וגם בתחום הביומד"

חלק ממלאכת ניהול הכספים, הינה היכולת לבצע החלטות יומיומיות, עם ולמרות, רעשי הרקע. שני הנושאים, חרף המשבר האירופי, אשר הופיעו כדרך קבע בכותרות הכלכליות הם מציאת הגז על חופי הים התיכון והזינוק במניות הגז והפריחה המאוחרת בענף הביו-מדש ובעקבותה הפופולאריות של המניות העוסקות בתחום.

אין זו משימה קשה במיוחד למצוא מנהלי השקעות אשר ייצאו חוצץ נגד השקעות אלו. לדוגמה, פרופ' דן גלאי, יו"ר סיגמא ויו"ר וועדות ההשקעה שלה, בראיון שנתן לכתב פאנדר, במרץ 2010, טען כי היה רוצה להשקיע בחברות האנרגיה, אך אין באפשרותו לעשות כך. הסיבה , לטענתו, היא כי כיו"ר השקעות, עליו לפעול תחת מודל מובנה של תשואה לעומת סיכון. משום פתאומיות הפריחה בשענף האנרגיה, המודל העיסקי שעל פיו הוא פועל- לא מתאים לענף שכזה. אם לקוחותי, כך טען, מבקשים להשקיע בענף זה, אני אשמח אם יעשו זאת, רק לא דרכי.   

יעקב וינשטיין מנהל ההשקעות של מגדל שוקי הון, בכנס פאנדר האחרון, טען שההשקעה בחברות הביו- מד בישראל לא מתבצעת על בסיס ידע. חוסר ידע שמנוצל, לדעתו, על ידי חברות אלו לגיוס הון, עוד בטרם הן יודעות בדיוק כיצד יפעלו ומתי בענף הרפואי בו הן נמצאות. כך ביקש לבטא הוא, את תימחור היתר שנוצר בענף באפריל ואולי אף גרוע מכך.

מול כל אלה, זכו הענפים האחרונים בהגנה מכיוון מפתיע. שלמה מאיר, בעל ניסיון במצטבר של 30 שנה בשוק ההון הישראלי, שימש בעבר כמנהל תיקים ומנהל קרנות של החברה המרכזית לשירותי בורסה בע"מ. משנת 2000 הוא מנהל ההשקעות של די בי אם השקעות.  נתונים אלו, אמורים להצביע על שמרנות ובתוך כך על הימנעות מחשיפה לתחומים חדשים בשוק ההון. אפכא מסתברא מאיר הינו תומך נלהב, אם של תחום אנרגיית הגז ואם של תחום הביו מד.

הטרנד הוא חבר וישראל הופכת למעצמת גז

לדברי מאיר, האופי הכללי שנגזר מן שני עולמות ההשקעה בהווה הוא ; "הטרנד הוא חבר" או באנגלית "The trend is your friend" . כלומר ההתעניינות בהם, מבלי להיכנס לשאלה האם בצדק או לאו, במגמת עלייה. בתוך כך היא גם מושכת משקיעים חדשים. לדעתו, על מנהלי ההשקעות המקצועיים בישראל, לנצל את המגמה ולהעניק ללקוחותיהם את האפשרות להינות מהתכונה בענפים אלו ומתשואה עודפת.

"נוטים לדמות את המשקיעים באנרגיה, לאלו אשר חיפשו במאה הקודמת זהב בערבות קליפורניה, אך לא כך הדבר. הדמות הבולטת בענף זה, היא ללא ספק יצחק תשובה, בעל השליטה בחברת האחזקות דלק. להזכירך, מצבו של האחרון, טרם גילויי הגז בקידוחיי תמר, היה בכי רע. עלות מניותיו היו בצלילה מתמדת, משום המשבר הפיננסי ולא נראה כי זה ישתנה.
גילוי הגז ומימוש הפוטנציאל האדיר, בצורה פתאומית כל כך, הזניקו אותו שוב למרכז הבמה (בניגוד לבעלי הון אחרים בישראל, דוגמת גאידמק, אשר לא שפר עליהם גורלם באותם ימים). תשובה, לפתע, נהפך למודל של התנהלות כלכלית מוצלחת. נתונים אלה, היוו שמן למדורה שממילא הילכה באותם ימים בענף גז והאחרון צבר מאמינים הדוקים כמו מלעיזים רבים. "

מהי דעתך על הטענה כי לא ניתן לבנות מודל כלכלי בתחום זה?

אם ההשקעה נעשית בצורה מדודה, היא יכולה להיחשב בהחלט, בניגוד לדעת אנליסטים ועיתונאים רבים, כהשקעה רציונאלית. אינני מבין את הדלגיטמציה שנעשית לענף. למן הרגע שהתברר שיש גז בקידוח בתמר, ניתן כבר לבנות מודל כלכלי שיכריע את כדאיות ההשקעה. יש להתייחס אל בעלי שדות קידוח הגז, עם ממצאים, כאלו בעלי הון מוחשי. אלמנט שממדר אותה מהשקעה ספקולטיבית גרידא.

לעתים נשמעת הדעה שעם כמויות כאלה של גז, יכול להיווצר עודף של היצע, שיגרום לבסוף נזק?

זוהי דעה תלושה מן המציאות. היא מזכירה לי את הדעה שהושמעה בזמנו כנגד הבנייה של תחנות הכוח בישראל. דאז טענו מומחים שהתחנות יגמרו לעודף בחשמל וזה בזבוז של משאבים להקים אותן. היום, כמה עשורים אחרי אנחנו נמצאים באיום ממשי כי התחנות הללו לא יענו על הביקוש הגובר לאנרגיה. חזרה לגז, אין זה משנה כמה גז יגלו, תמיד יוכלו למצוא לו שימוש. אחד מהבעיות הכואבות במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל הוא נושא המים. אם תתגלה כמות גדולה של גז, נוכל להשתמש בו בכדי להתפיל מים ולפתור את בעיית המים בישראל. 

לאילו מניות גז יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר בטווח הארוך לרווחים?

רציו- מניית חברת רציו מייצגת את הקידוח בשכנותה של קידוח תמר, אחרי שזו כבר הוכיחה את יכולתה. השטח עליו משתרעים הקידוחים של רציו הם מרשימים ותוצאות הבדיקה הססמית של חברת הקידוח נובל הראתה כבר סימנים חיוביים.

בחודש אפריל, פורסם דו"ח של המכון הגאולוגי תחת הממשל האמריקאי. אותו דוח פרסם שבאזור לוויתן, אשר ברשותו של רציו, נמצאים 3,455 BCM (יחידות המדייה של גז) בשטח בין ישראל לקפריסין. מה שאומר שישראל היא למעשה מעצמת גז. לשם השוואה, כמות הגז שהתגלתה בדלית ותמר היא 217.

זרח- חברת הקידוח זרח כרגע נסחרת קרוב מאוד לשווי המזומנים. הירידות האחרונות בשוק ההון הפכו אותה לאטרקטיבית מאוד. היא קיבלה זיכיון מרשים, הלא הוא גוליבר. האחרון בגודל של 50 ק"מ ובעומק של 10 ק"מ נוספים. 

מאיר: אם ההשקעה נעשית בצורה מדודה, היא יכולה להיחשב בהחלט, בניגוד לדעת אנליסטים ועיתונאים רבים, כהשקעה רציונאלית. אינני מבין את הדלגיטמציה שנעשית לענף. למן הרגע שהתברר שיש גז בקידוח בתמר, ניתן כבר לבנות מודל כלכלי שיכריע את כדאיות ההשקעה. יש להתייחס אל בעלי שדות קידוח הגז, עם ממצאים, כאלו בעלי הון מוחשי. אלמנט שממדר אותה מהשקעה ספקולטיבית גרידא.

בשבועיים האחרונים מניות הביו מד בלטו יותר מכל סקטור אחר בירידות בשוק ההון. מה דעתך על הענף?

ככלל, ענף זה טומן בחובו סיכון גבוה יותר, לדעתינו מן ענף האנרגיה. מאידך, עדיף שלא להתייחס לענף הביומד כמקשה אחת. יש להבחין בין חברה אחת לרעותה.

ישנן חברות נמצאות בשלבים ראשונים במחקר, וצריך להתאזר בסבלנות עד לתוצאות מוחשיות יותר והתמחור שלהן לאחרונה אולי היה באמת גבוה מדי. בתוך כך, יש חברות הנמצאות בשלבים פוריים יותר.

אז מהן המלצותיך?

אני מאוד אוהב את כלל ביוטכנולוגיה. הוא כולל פירמות יוצאות דופן עליהן ארחיב כעת.

בראשית ארצה להתייחס לחברת די פרם. החברה כרגע שוקדת על תרופה לשבץ מוחי. גורם התמותה מס' 2 בעולם המערבי. התרופה עברה את הניסוי השני בהצלחה יתרה והיא בפני הניסוי השלישי. 

האם היא תעבור את הניסוי השלישי? אין לדעת. אך אם התשובה לכך תהיה חיובית, היא תהיה הראשונה להיחשף לשוק של יותר מ$470 מיליון. נתון שמצל גם על מציאה של 100 בארות נפט.

בנוסף לכך, האחרונה, מפתחת תרופות למיגרנה ואפילפסיה, כאשר היא נמצאת בפני השלב השלישי בפיתוח. היא טומנת בחובה פוטנציאל ממשי. במידה ותצליח, היא תעמוד בפני שוק בעל ביקוש של מיליארדי דולרים.

אנדרומדה, גם היא חברה תרופות המפתחת תרופה לסוכרת הנעורים. גם היא נמצאת בפני השלב השלישי והיא בעלת פורטפוליו נרחב.

ברינסוואי, הינה חברה שמנסה לגרום מהפך של ממש בשוק כאשר היא מנסה להתמודד עם מחלות דרך המוח. היא מנסה לבטל את הצורך בתרופות וניתוחים על ידי שליחת גלי קול למוח ולגרום לו לטפל בעצמו. הניסויים בנתיים צלחו בקרב חולי דיכאון.  

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.