ראיון בלעדי ל FUNDER  חברת הביומד קמהדע רוצה לכבוש את העולם - ויש לה סיכויים לא מבוטלים להצליח

חברות הביומד הנסחרות בבורסת תל אביב מגלמות את החלום הישראלי במהותו. תעשיית הביומד מגלמת רצון אישי של המשקיעים, להתעשרות מהירה. לזכות יזמי, מנהלי ועובדי תעשיית הביומד כמו גם תעשיית מדעי החיים עומדת האפשרות הפוטנציאלית להציל חיים ולשפר את רמת החיים של אוכלוסיית העולם. בתוך כך, מיזמי הביו מד אשר משקפים סיכון גבוה, מושכים הון רב, מתוך הציפייה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחה.

למרות ההתייחסות הראשונית, לא ניתן להתייחס לתעשיית מדעי החיים והתרופות כמקשה אחת (אולי בשל כך ניתן למצוא בהווה 3 קרנות נאמנות שונות להשקעה במניות ביומד). ענף הביומד הינו אחד מתוך מספר בתעשיית החיים והינו מבוסס על פיתוח תרופות ממקור ביולוגי ולא ממקור כימי. בגסות, ניתן לחלק את ענף הביומד לשתי קטגוריות: חברות ביו שעדיין אינן מוכרות ותלויות בניסוי גדול כדי להגיע לשוק, ואלה שכבר רושמות מכירות, אך עדיין לא הגיעו לפריצה הגדולה.

חברת קמהדע אינה משתייכת בהכרח לחלוקה זו. החברה דיווחה לאחרונה על מכירות מרשימות לחלק מתרופותיה ומוצריה ולמעשה היא מתגאה במכירות כמעט מיום הקמתה.

לדברי הנהלת החברה, מכירות אלו, ממחישות את התקדמות הקלינית המרשימה של החברה. בנוסף, אישור ה- FDA שהתקבל לאחרונה והוביל חתימת הסכם אסטרטגי עם בקסטר מהווים סמן מרכזי כי החברה הינה שונה מהותית מחברות הביומד בארץ והינה חברה המשלבת הישגים מרשימים, מכירות וכן מוצרים בפיתוח ובכללם מוצר הדגל למתן באינהלציה, מוצר שקמהדע הינה המובילה בעולם בפיתוחו.

חברת קמהדע, הייתה הבכורה מבין חברות הביו להנפיק בבורסת תל אביב- עוד בשנת 2005. זאת, תוך כדי שינוי אסטרטגיה אמיץ. באמצע נובמבר השנה, נסגר מיני מעגל, עם ההודעה כי החברה הכריזה על צפי מכירות של 20 מיליון דולר לרבעון הרביעי ומעל 35 מיליון דולר בשנת 2010. מכל הסיבות הללו, מסתמן כי זהו תזמון ראוי לראיין את המנכ"ל, ואחד ממייסדי החברה, דוד צור, וחברים נוספים בהנהלת החברה, על מצב החברה, ההחלטות הקשות, שינויי האסטרטגיה שהשתלמו, הישגי החברה ומדוע הוא צופה לחברה עתיד ורוד.

דוד, תוכל להצביע על המאפיינים שמייחדים את החברה אל מול הענף בו היא נמצאת?

"החברה ניתנת לתיאור בכמה מאפיינים שונים: בהווה אנחנו חברה יצרנית שמעסיקה מעל  250 עובדים, עם שלל מוצרים יסוד ואסטרטגיים, בעלי ביקוש בארץ ובעולם. חשוב לציין כי במוצרים האסטרטגיים שלנו אנו אחד מכ- 3-4 יצרנים בעולם והמוצרים שלנו זוכים להצלחה עקב הטכנולוגיה ורמת הניקיון והבטיחות שלהם. בחישוב לטווח הרחוק, לחברה פייפ ליין של מוצרים פורצי דרך בקנה מידה עולמי בנוסף על שותפויות אסטרטגיות בחו"ל. לאחרונה חתמנו על חוזה עם שותף אסטרטגי גדול, חברת בקסטר, שמאפשר לנו לממש את הפוטנציאל העסקי שלנו. בפרספקטיבה היסטורית, בשוק המקומי, רשומים על שמנו כמה הצלחות פורצות דרך; אנחנו הראשונים שקיבלנו אישור FDA למוצר ביולוגי וכאמור אנחנו הראשונים בתחום שיצאו להנפקה בבורסה. "

כפי שניתן להבחין, לאחרונה, קמהדע אינה יורדת מ"לוח הדיווחים של הבורסה". ביוני השנה דווח על אישור קווי הייצור של תרופת הAAT ב- IV (עירוי) ע"י ה FDA (ארגון הבריאות בארה"ב). ביולי, אישור לשיווק התרופה ובאוגוסט דווח על שיתוף הפעולה עם חברת בקסטר, לשיווק אותה התרופה בארה"ב. החודש דווח על צפי הכנסות של 20 מיליון דולר לרבעון הרביעי, כאשר ברקע ישנה היתכנות להסכם אסטרטגי עתידי קרוב.

בעבר נשענה החברה, על ייצור ושיווק של תרופות גנריות וחומרי בסיס לתרופות, כאשר שווקי היעד העיקריים שלה היו ישראל, מדינות אמריקה הלטינית ואסיה. בעקבות התחרות הגוברת משנה לשנה וירידת מחירי המוצרים הבסיסיים החליטה קמהדע על שינוי אסטרטגי אמיץ.

מקור: דה מרקר

איל לייבוביץ' סמנכ"ל כספים: "קמהדע, היא חברה שונה במהותה בנוף החברות לתרופות הביו-פרמצבטיות. זכור, החברה הייתה רווחית כבר מתחילת דרכה  ואף חילקה דיבידנדים לבעליה. עם הכניסה לתחום הפיתוח הקליני, נזקקה החברה להון חיצוני מסוים שגוייס למטרה זו. “
צור: "אסטרטגיה לא משנים כל שנה. החברה מתוך ההכרח להשקיע והמחשבה לטווח ארוך, החלה בתהליך שבסופו יצאה להנפקה בבורסה בתל אביב. השינוי באסטרטגיה הגיע רק לאחר חיפוש ואיתור מוצרי ערך מוסף ורווחיות גבוהים יותר ממוצרי החברה הקיימים באותה עת.
דברים שניתן לעשות עם 100 מיליון דולר

לייבוביץ': "גייסנו מעט יותר מ-100 מיליון, ניצלנו את ההון בצורה מופלאה. הקמנו מפעל עם כושר ייצור של מאות מיליוני דולרים, סיימנו רישומים לתרופות, מכרנו ידע, חתמנו שותפויות אסטרטגיות ופיתחנו מגוון של מוצרים. "

כשבקמהדע מדברים על ההשקעה שהניבה פירות הם מאוד ממוקדים. בהווה, אם נתעלם מהפרוייקטים המשניים של החברה, יש בכובעה שני מנועי צמיחה ה- IV AAT  וה- AAT באינהלציה. אלו אמורים להוביל את החברה לתפוס חלק נכבד משוק התרופות לטיפול במחלות שהינן תוצאה של מחסור (מולד או נרכש) של חלבון אלפא 1 (ראה מסגרת). 

לטענת צור, זה כבר עניין של מסורת: "עד היום כל אתגר שעמד בפני החברה, החברה צלחה בו ולרוב לפני הזמן המיועד. הייחודיות היחסית של קמהדע במוצר ה- AAT בעירוי  הינו העובדה כי  המוצר מגיע בצורת נוזלית מוכנה לעירוי ואינו מצריך המסה לפני הזרקתו, שלא כמו במוצרי האבקה של המתחרים. תרופה זו כבר נמכרת בעולם אל מול שלושה יצרנים מתחרים. הניסוי הקליני אותו ערכה החברה בארה"ב הוכיח כי היעילות המוצר שלנו עונה לדרישות ה- FDA. הטיפול כיום בחולי האלפא 1 הינו מתן שבועי של עירוי הנמשך כשעה  עד שלוש שעות.

"בשוק קיימים שלושה יצרנים מובילים. אמנם איננו היחידים, אך כעדות לאיכות המוצר שברשותנו, היצרן השולט בשוק הציע לקנות אותנו כבר לפני 6 שנים. היצרן השני בשוק (בקסטר),  שילם בכדי לקבל את זכויות ההפצה של המוצר של קמהדע ובתוך כך מפסיק לייצר את המוצר שלו ועוד התחייב לשלם לנו עשרות מיליוני דולרים בתמלוגים. התוכניות של החברה למוצר בעירוי ע"י מערכת שיווק עצמאית (ללא בקסטר) היו להשיג כ- 10% מהשוק בארה"ב. שיתוף הפעולה עם בקסטר,שמטרותיה שאפתניות הרבה יותר בכל הקשור לאחוזי שוק יוביל לנתח שוק גדול הרבה יותר. כמובן שבמידה ויאושר המוצר באינהלציה – אנו כבר מדברים על נתח שוק של יותר מ- 80 אחוז" 

למה הערכות שמרניות?

כרגע נטל ההוכחה הינו על קמהדע להביא לסיום מוצלח של הניסוי שהינו הראשון בעולם מסוגו. עפ"י ניסיוננו והניסויים הקודמים שערכנו שהצביעו על פרופיל בטיחותי מצויין. אנו מקווים כי נוכל להביא לשיפור כה משמעותי באיכות חייהם של חולים אלו.

פוטנציאל המכירות של מוצר הIV שנמכר כיום על ידי קמהדע בארה"ב  ה- GLASSIA , עשוי להיות גדול עוד יותר. מחקרים סטטיסטיים מוכיחים כי החוסר בחלבון האלפא 1, הוא מצב שכיח הרבה יותר בקרב אוכלוסיית המערב, שרק בעיות של מודעות רפואית ואבחון מונעים עד כה טיפול בחולים רבים נוספים:  

"המחלה נמצאת כרגע במצב של תת- איבחון (under diagnosed). בארה"ב הסטטיסטיקה טוענת שיש 100 אלף חולים בעוד שרק – 5 אלפים חולים מאובחנים ומטופלים.  באירופה, ישנם ששת אלפים חולים מאובחנים שמהם רק כ- 1,000 זוכים לטיפול. המצב של חוסר אבחון נובע ממספר סיבות- הסימפטומים של המחלה מופיעים לרוב בגיל 35 ומעלה, והחולה מאובחן במקרים רבים כחולה בשפעת משם לדלקת ריאות ואסטמה, COPD רק בסוף לאחר בדיקת דם פשוטה, הוא מזוהה כסובל מחוסר גנטי בחלבון וכחולה בנפחת. התהליך, על פי מחקרים סטטיסטיים, עד לאבחנה של החולה- לוקח כ- 7 שנים בממוצע. חברות כמו בקסטר מתמקדות בהרחבת השוק, וזאת מאחר שכל חולה נוסף מאובחן, יוצר תזרים הכנסות של מיליוני דולרים לאורך שנות חייו עפ"י חישוב של כ- 100 אלף דולר לשנה."

איך בקסטר עושה את זה?

הדרכים הן מגוונות ומבוססות על תקציב שיווקי גדול הכולל – כוח מכירות ושיווק העוסק בין היתר בהגברת מודעות של רופאי ריאה, אחיות ורופאי משפחה, במקביל ללובי פוליטי ועבודה מול קופות החולים וחברות הביטוח בארה"ב. החברה אף מממנת את הבדיקה הגנטית. בארץ אגב, בבדיקות הגנטיות לפני הריון, בודקים חסר גנטי באלפא 1.

תרופת החלום המפותחת על ידי החברה היא תרופה חדשה המבוססת על התרופה בעירוי אך מחליפה את דרך המתן - למתן באינהלציה. שינוי זה הינו מהפכני  ובעל השפעה מהותית על איכות חיי החולים. לדברי צור: "במקום לקבל עירוי פולשני אחת לשבוע, ניתן לנוח 10 דקות אל מול הטלוויזיה מדי יום עם המשאף ולהמשיך לחיות כרגיל. "

לשם שיווק התרופה באינהלציה, החברה בחרה באירופה כבסיס התחלתי. ירון צ'רני מנהל הפיתוח העסקי מסביר: "התרופה בעירוי  אמנם אינה מאושרת כי עדיין לא עברה את האישורים המתאימים. מאידך, בזמן כתיבת שורות אלו, התרופה באינהלציה נמצאת במהלכו של ניסוי ממשי ואף נמצאת בתהליך מתקדם של גיוס חולים לניסוי. לתרופה באינהלציה יש גם הגנה פטנטית מקיפה ומעמד של תרופת יתום (הגנה על התרופה כנגד שיווק מתחרה למשך 7 או 12 שנים). נתונים אלו הינם קריטיים במשוואת הרווחים הצפויים למשך השנים הבאות- אם וכאשר התרופה תשווק.

בנוסף, מוסיף צ'רני, באמצעות המשאף החומר מגיע היישר לריאות, איבר המטרה. היתרון הוא ברור – טיפול ישיר בריאה הפגועה. הטיפול באינהלציה אף צפוי להעלות את ריווחיות המוצר מכיוון שלניסיוננו, כמות החומר הפעיל במתן באינהלציה מהווה כרבע מכמות החומר הפעיל שניתן כיום במסגרת הטיפול בעירוי, עובדה שלמעשה מכפילה ב -4 את כושר יצור המפעל הקיים. אם במוצר בעירוי אנו יכולים לייצר תרופה לטיפול בכ – 800 עד 1,000 חולים (ללא הגדלת כושר היצור), מעבר למוצר באינהלציה יאפשר טיפול בכ- 4,000 חולים.

"המוצר באינהלציה נמצא כרגע בניסוי שלב 3 באירופה שהינו השלב האחרון לפני אישור השיווק. ביצענו חמישה ניסויים קליניים מוקדמים יותר שהראו בטיחות מצויינת וכעת אנו בשלב הוכחת היעילות. תוכנית הניסוי נכתבה בשיתוף עם מובילי דעה עולמיים ועם הרשות הרגולטורית ועל כן, תוצאותיו הצפויות תואמות את דרישות הרשות האירופית. "

צור: "אסטרטגיה לא משנים כל שנה. החברה מתוך ההכרח להשקיע והמחשבה לטווח ארוך, החלה בתהליך שבסופו יצאה להנפקה בבורסה בתל אביב"

חברת טלקריס המתחרה הגדולה ביותר מבחינת המוצר בעירוי נטשה לאחרונה (אפריל 2010) את תוכנית האינהלציה שלה. זה הותיר את קמהדע ראשונה ומובילה במערכה. למה לדעתך טלקריס זנחה את תחום האינהלציה?

ההערכות בשוק הינן כי טלקריס בהיותה נשלטת על ידי סרברוס שהינו גוף פיננסי, מנסה בפעם השנייה בתקופה האחרונה להירכש על ידי חברה גדולה יותר. ניתן לגזור מכך כי כוונתה של טלקריס היא לשקף רווחים על פני השקעות נוספות ויקרות בפיתוח קליני. בנוסף, המוצר של טלקריס הינו אבקתי ולכן המעבר שלו לאינהלציה הינו מסובך יותר בהשוואה למוצר של הנוזלי של קמהדע.

המצב הפיננסי של החברה

איל לייבוביץ' סמנכ"ל כספים, מסביר את מצבה הפיננסי של החברה : "מאז ההנפקה בשנת 2005 גייסה החברה 107 מיליון דולר בסוף אוגוסט דיווחנו על כ- 25 מיליון דולר בקופה וכל זאת לפני ההסכמים עם בקסטר שהכניסו לקופת החברה בחודשים החרונים כ – 30 מיליון דולר. "הבאנו תרופה לשוק האמריקאי ומוצר המוביל בעולם לניסוי פאזה שלישית ב- 80 מיליון דולר, הישג מדהים בכל קנה מידה בתעשיה שלנו. יתרות המזומנים שלנו הופכות אותנו לחברה חזקה מאוד מבחינה פיננסית ומאפשרת לנו לסיים את כל מימון הפיתוח הקליני של התרופה באינהלציה ללא גיוס משאבים נוסף. כל אלו, מגובים בהכנסות שיא צפויות ברבעון הרביעי של 2010 ולשנה כולה. "

הענף

תחום הביומד בישראל, אינו חף מביקורת של העוסקים בדבר. הטענה המרכזית היא כי בארץ ישנן יותר מדי חברות קטנות שאם היו מאחדים את כולן, האיחוד היה גורם לתעשייה כולה לצעוד קדימה. דוד צור מסביר לנו מדוע יש כל כך הרבה חברות קטנות בשוק:

צור: " מחלות, כמו הצורך להתמודד איתן, תהיינה קיימות תמיד. שוק הצרכנים בישראל קטן, אך התשתית האקדמית בו ענפה ומפותחת. לכן, חברה שתצליח לזהות את הצורך העולמי בעיתוי הנכון, יכולה להצליח ובגדול בגפה. חלק מהחברות בשנים האחרונות הגיעו להישגים מרשימים, אם על ידי רכישה, אם על ידי צמיחה ומעבר לחו"ל. קמהדע מתכננת להישאר כחברה ישראלית עם ראיה בין לאומית. "

לאחרונה יש צמיחה ממשית בענף, מאין היא נובעת?

במשך הרבה שנים חסרו בשוק הביומד, מנהלים בעלי מיומנות ניהול מפותחת והון זמין. שתי הבעיות הללו נפתרו עם צמיחה מחודשת של מנהלים בכלכלה הישראלית והחשיפה לשוק ההון. בתוך כך חל גם שיפור ביכולות הניתוח של שוק ההון לגבי חברות ביו מד שונות והיכולת להצביע על השוני בין חברת ביומד אחת לרעותה.

לנוכח ההצלחות האחרונות והפוטנציאל של החברה, תשקלו הנפקות עתידיות של אג"ח או מניות? כרגע לחברה יש את כל המשאבים בכדי לסיים את התוכניות שלה. בבוא הצורך, נשקול.

דברים לסיום: כלל אצבע בתעשיית מדעי החיים אומר כי על מנת להביא מוצר לשוק דרושים 100 מיליון דולר, 10 שנים וגם אז רק מוצר 1 למאה צולח את הדרך כולה ומקבל אישור שיווק. בציר חיי פיתוח תרופה, קמהדע נמצאת במצב בו מוצר העירוי משווק בהצלחה בשוק האמריקאי באמצעות שותף אסטרטגי מוביל, ומוצר הדגל, במתן באינהלציה, הנחשב להבטחה הגדולה של קמהדע ביכולתה לבסס את מובילותה בטיפול במחלת האלפא 1, כבר נמצא בשלב הניסוי הקליני האחרון לקראת אישור ה-FDA. מכך נגזרת כמובן רמת סיכון נמוכה וחריגה מאוד בהשוואה לרוב רובן של חברות הביומד הישראליות הנסחרות בבורסה.

לחץ על הלינק הבא כדי לראות מי מקרנות הנאמנות מחזיקות במניה:

https://www.funder.co.il/stock.aspx?look=‎קמהדע‎

הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.