הלכה חדשה בעליון: חוב לעירייה, גם אם לא נדרש על ידה - גובר על פשיטת רגל

נשיא בית משפט העליון כבוד השופט אשר גרוניס  קבע בפסק דין תקדימי מיום 17.5.12 (ע"א 5735/09) כי עירייה רשאית לתבוע חייב אשר הגיע להסדר נושים במסגרת הליכי פשיטת רגל, חוב אשר נוצר בטרם ניתן נגדו צו כינוס נכסים, גם אם לא הוגשה נגדו כל תביעת חוב.

הנשיא גרוניס נחשב ל"אורים ותומים" בכל נושא הליכי פשיטת הרגל וספריו בנושא זה משמשים כמורה נבוכים אצל כל בעלי התפקידים בהליך זה.

בהחלטתו זו ביטל בית המשפט העליון פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובו נקבע כי עירייה כמו כל נושה אחר, אם לא הגישה תביעת חוב במועד, איבדה למעשה את זכותה לתבוע את החוב מן החייב.

כבוד הנשיא גרוניס קבע כי לעירייה מותר להמשיך בגביית חוב, גם אם לא דרשה אותו מהחייב בטרם נכנס להליכי פשיטת רגל.

לדברי עו"ד צבי וישנגרד, ההלכה החדשה עלולה ליצור בעיה קשה לחייבים שנכנסו לחדלות פירעון בגלל חובות כבדים לרשויות השונות, כי למעשה לא ניתן יהיה יותר לקבל הפטר על חובות שכאלו מעתה.

ההלכה החדשה אותה טבע נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, נולדה כתוצאה מהליך לפשיטת רגל שהתבררה בבית המשפט המחוזי בנצרת. ההליך  הסתיים בהסדר נושים והחייב מילא אחר תנאיו. כפועל יוצא מהסדר הנושים הופטר החייב  מכל חובותיו.

כעבור מספר שנים, ביקשה עיריית טבריה לגבות קנסות חניה של החייב , שנוצרו  לפני שהחל הליך פשיטת הרגל.

פקודת פשיטת הרגל קובעת כי חייב אשר הגיע להסדר נושים, או קיבל הפטר , ימחקו כל חובותיו - הן כלפי נושים אשר הגישו תביעות חוב,  והן כלפי נושים שמכל סיבה שהיא - לא הגישו תביעות חוב.
יצוין כי חוב מזונות או חובות למדינה לא נמחקים גם לאחר שניתן הפטר, ומסתיים הליך פשיטת הרגל.

עיריית טבריה טענה שהליך פשיטת רגל ממילא לא מבטל חוב שנוצר לפני הליכי פשיטת רגל, הרי שלא הייתה לה חובה להגיש תביעת חוב.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי העירייה אינה יכולה לתבוע את החוב בסך 2,000 ₪ וקבע כי מעמדה של העירייה הינו של כל נושה אחר, ומחובתה היה להגיש תביעת חוב בגין החובות שיצר החייב כלפיה עד למועד צו הכינוס, ומאחר שלא עשתה כן, אין היא יכולה עוד לתבוע את החוב.
לדברי עו"ד צבי וישנגרד, העוסק רבות בליווי חייבים מול הליכים בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל, אחת מן המטרות המרכזיות בדיני פשיטת הרגל היא לאפשר לחייב שנקלע בתום-לב לקשיים, לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים.

צו ההפטר משקף את המטרה הזו, שכן הוא מאפשר לחייב לקבל פטור מלא מחובותיו.
חרף כך, המחוקק קבע כי קיימים סוגים מיוחדים של חובות, שאין מקום לפטור בהם את החייב, גם אם זכה לפטור מלא מחובותיו. בין החובות, קיים חוב מזונות לפי פסק-דין (אלא אם בית המשפט כלל אותו במפורש בהפטר), חוב שהושג במרמה, חוב קנסות על ביצוע עבירה, וחוב המגיע למדינה בשל קנס.

 המשותף לכל סוגי החובות הללו הוא שבבסיסם עומדים שיקולים חברתיים מובהקים המצדיקים את "שיריונם" מפני צו הפטר בפשיטת רגל.

לדברי עו"ד צבי וישנגרד, החידוש בהחלטת נשיא בית המשפט העליון גרוניס, הינו בכך שהנושה, אם זו הגרושה , המדינה, או העירייה, לא חייבים למהר ולהגיש תביעת חוב לפני הליך פשיטת רגל, מפני שדרישתם לחוב תהיה תקפה, גם לאחר שהחייב נפטר מכל חובותיו מהגלגול הקודם. על כן, אותם סוגי נושים, יהיו זכאים לגבות חובות עבר מהחייב - גם לאחר שהחייב קיבל הפטר. 
לדברי עו"ד וישנגרד, ההחלטה מציבה חייבים רבים בפני בעיה קשה, מפני שמשמעותה היא שהחייב שנמצא בהליך פשיטת רגל אינו יודע באופן וודאי מהי מצבת חובותיו המלאה, ואם עומדים נגדו חובות על דוחות חניה למשל, או תשלומי עירייה שונים, הוא יאלץ לשלמם גם לאחר שיקבל את ההפטר המיוחל.

כמו כן, פושטי רגל שהגיעו למצבם הקשה בשל חובות כבדים לרשויות, לא יוכלו לחסות בהליך פשיטת הרגל, מפני שעיקר החוב יחכה להם גם לאחר שיעברו את ההליך הארוך והמגביל של פשיטת הרגל.

לעו"ד צבי  וישנגרד ידע רב וניסיון מוכח בתביעות אזרחיות ומנהליות, ליטיגציה, הקמה ופירוק חברות, עריכת הסכמי מכר במקרקעי, הליכי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועוד.