קרן מרדכי
10/10/2013
המדד שפותח על ידי "שוות" ,במכון ון ליר הציג היום, יום רביעי ה-9/10 , בכנס בינלאומי, ממצאים אודות הנשים בישראל בתחומי חיים שונים ,לתקופת הזמן שבין השנים 2004-2011. חברת הכנסת לשעבר, פרופסור נעמי חזן : "הנשים בישראל דורכות במקום. מדד המגדר מוכיח שלא יהיה שוויון חברתי בישראל ללא התמודדות ישירה ועמוקה עם הפער המגדרי".
הממצאים הבולטים של מדד המגדר שביקש לבדוק את התקדמות הנשים בשמונה תחומי חיים : שוק העבודה, אלימות , השכלה, פריפרייה , עוני , פוליטיקה , בריאות והחברה הערבית מעידים כי כי על פני עשור לא ניתן לזהות מגמה ברורה של צמצום פערים בין גברים ונשים . ממצא בולט מציג כי שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה נמוך תמידית משיעור השתתפותם של גברים כאשר הפער עומד על 16%-18% לאורך כל שנות המדידה. בשנת 2004 שיעור ההשתתפות של נשים עמד על 49.6% וב-2011 על 52.6%. לעומת זאת, שיעור ההשתתפות של גברים עמד ב-2004 על 60.6% וב-2011 על 62.3%.
מבחינת הכנסה ממוצעת - הפער בין הכנסת נשים להכנסת גברים לשעת עבודה עומד על 16% - 17% לאורך כל שנות המדידה כאשר בשנת 2011 נשים הרוויחו לשעת עבודה בממוצע רק 83% ממה שהרוויחו הגברים. הלכה למעשה, ב- 2011 נשים הרוויחו 44 ש"ח לשעה בעוד גברים 53 ש"ח.
עוד עולה מהמחקר כי הנשים בישראל עניות יותר מהגברים. ב-2011 20.3% מהנשים הבוגרות, מעל גילאי 18, הוגדרו כעניות בהשוואה ל-18.8% בקרב הגברים. בהבטחת ההכנסה, נמצא כי, נשים מקבלות פי 1.2 הבטחת הכנסה מגברים. כראייה, בשנת 2011, 59,944 נשים קיבלו הבטחת הכנסה וזאת אל מול 46,910 גברים.
ממצא חשוב שעלה מן המחקר חושף כי שיעור הנשים שמעידות שהסיבה שהן נאלצות לעבוד במשרה חלקית היא שהן מחוייבות לעבודה "במשרה שנייה", כלומר בתור עקרות בית, עלה מדי שנה, ועמד ב-2011 על 80,000 נשים. לעומת זאת, רק 1,400 גברים מעידים שזו הסיבה לעבודתם במשרה חלקית. זאת ועוד, שיעור הנשים המועסקות בהייטק מבין כלל האנשים המועסקים בהייטק ירד בשנת 2011 בהשוואה לשנת 2010 ומבין כלל המועסקים בתחום (271,307) רק 34.06% הן נשים.
מבחינת אלימות כלפי נשים, המחקר מעלה כי ישנה עלייה במספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, כך שאם ב-2010 נרשמו 7,845 פניות, ב-2011 נרשמו 7,930 פניות חדשות. גם שיעור המטופלות במרכזים של משרד הרווחה עלה ועל-פי המדד מדובר על עלייה בשיעור של לא פחות מ-19% - הנתונים מעידים כי בשנת 2007 נרשמו 6,649 מטופלות במרכזים של משרד הרווחה ובשנת 2011 נרשמו כבר למעלה מ- 7,900 מטופלות.
בהשוואת הפריפרייה אל מול מרכז הארץ נמצא כי במרכז המצב טוב יותר בעבור נשים בהשוואה למחוזות הצפון והדרום. לגבי השכר בפריפריה – המצב הפוך שכן, בשנת 2010, בעוד בפריפריה נשים מרוויחות 65% משכר הגברים, הרי שבמרכז נשים מרוויחות 61% בלבד.
פרופסור חנה הרצוג: "המדד חושף נתונים משמעותיים על החברה הישראלית ובכלל זה את ההטיות המגדריות הקיימות במדדים אחרים. במקום להשאיר את הכוח בידי הקבוצות הדומיננטיות בחברה, בחרנו לעשות צעד משמעותי במטרה לאפשר לנשים להיות אלו שיקבעו כיצד למדוד את חייהן ולהפיק ידע חדש שיש בו כדי לייצר מציאות חברתית ופוליטית אחרת. במרוצת השנים, הרצפה עולה אך גם התקרה נוסקת ולכן הפער נשמר. בתחומים מסוימים נראה כי חל שיפור במצב הנשים אך בדרך כלל הוא מתרחש כחלק משיפור כללי במצב האוכלוסייה".
הדס בן אליהו, חוקרת בכירה ב"שוות": "מדד המגדר הוא כלי חדשני ברמה עולמית למדידת פערים בין גברים לנשים. חובה על הממשלה לתרגם את תמונת המצב המתקבלת מהמדד לתכנית עבודה שמטרתה צמצום הפערים המגדריים ושיפור מצבן של נשים".
בכנס לקחו חלק חברת הכנסת לשעבר פרופסור נעמי חזן; פרופסור חנה הרצוג; חברת הכנסת מירב מיכאלי; ד"ר גאל פראן כלכלנית במדד SIGI; ד"ר הגר צמרת–קרצ'ר מפתחת מדד "שוות"; עו"ד טלילה שחל רוזנפלד מנהלת האגף לקידום נשים בשירות המדינה; ד"ר גלית דשא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, עאידה תומא-סולימן מנכ"לית עמותת "נשים נגד אלימות"; יפית אלפנדרי הממונה על מעמד האישה בלשכה המרכזית לססטיסטיקה, ועוד.
"שוות", המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית הוקם במכון ון ליר בירושלים בסוף שנת 2009 מתוך מחוייבות לרעיון ההטמעה של חשיבה מגדרית כאסטרטגייה כוללת לקידום מעמדן הדמוקרטי והאזרחי של נשים מקבוצות שונות. מרכז "שוות", העוסק במחקר תוך יוזמת פרוייקטים ותוכניות בתחומים הנוגעים לשיוויון מגדרי, שם לו למטרה להפוך את מושג השיוויון לחלק בלתי נפרד מהחשיבה ומדרכי הפעולה של קובעי המדיניות בישראל.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
הממצאים הבולטים של מדד המגדר שביקש לבדוק את התקדמות הנשים בשמונה תחומי חיים : שוק העבודה, אלימות , השכלה, פריפרייה , עוני , פוליטיקה , בריאות והחברה הערבית מעידים כי כי על פני עשור לא ניתן לזהות מגמה ברורה של צמצום פערים בין גברים ונשים . ממצא בולט מציג כי שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה נמוך תמידית משיעור השתתפותם של גברים כאשר הפער עומד על 16%-18% לאורך כל שנות המדידה. בשנת 2004 שיעור ההשתתפות של נשים עמד על 49.6% וב-2011 על 52.6%. לעומת זאת, שיעור ההשתתפות של גברים עמד ב-2004 על 60.6% וב-2011 על 62.3%.
מבחינת הכנסה ממוצעת - הפער בין הכנסת נשים להכנסת גברים לשעת עבודה עומד על 16% - 17% לאורך כל שנות המדידה כאשר בשנת 2011 נשים הרוויחו לשעת עבודה בממוצע רק 83% ממה שהרוויחו הגברים. הלכה למעשה, ב- 2011 נשים הרוויחו 44 ש"ח לשעה בעוד גברים 53 ש"ח.
עוד עולה מהמחקר כי הנשים בישראל עניות יותר מהגברים. ב-2011 20.3% מהנשים הבוגרות, מעל גילאי 18, הוגדרו כעניות בהשוואה ל-18.8% בקרב הגברים. בהבטחת ההכנסה, נמצא כי, נשים מקבלות פי 1.2 הבטחת הכנסה מגברים. כראייה, בשנת 2011, 59,944 נשים קיבלו הבטחת הכנסה וזאת אל מול 46,910 גברים.
ממצא חשוב שעלה מן המחקר חושף כי שיעור הנשים שמעידות שהסיבה שהן נאלצות לעבוד במשרה חלקית היא שהן מחוייבות לעבודה "במשרה שנייה", כלומר בתור עקרות בית, עלה מדי שנה, ועמד ב-2011 על 80,000 נשים. לעומת זאת, רק 1,400 גברים מעידים שזו הסיבה לעבודתם במשרה חלקית. זאת ועוד, שיעור הנשים המועסקות בהייטק מבין כלל האנשים המועסקים בהייטק ירד בשנת 2011 בהשוואה לשנת 2010 ומבין כלל המועסקים בתחום (271,307) רק 34.06% הן נשים.
מבחינת אלימות כלפי נשים, המחקר מעלה כי ישנה עלייה במספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, כך שאם ב-2010 נרשמו 7,845 פניות, ב-2011 נרשמו 7,930 פניות חדשות. גם שיעור המטופלות במרכזים של משרד הרווחה עלה ועל-פי המדד מדובר על עלייה בשיעור של לא פחות מ-19% - הנתונים מעידים כי בשנת 2007 נרשמו 6,649 מטופלות במרכזים של משרד הרווחה ובשנת 2011 נרשמו כבר למעלה מ- 7,900 מטופלות.
בהשוואת הפריפרייה אל מול מרכז הארץ נמצא כי במרכז המצב טוב יותר בעבור נשים בהשוואה למחוזות הצפון והדרום. לגבי השכר בפריפריה – המצב הפוך שכן, בשנת 2010, בעוד בפריפריה נשים מרוויחות 65% משכר הגברים, הרי שבמרכז נשים מרוויחות 61% בלבד.
פרופסור חנה הרצוג: "המדד חושף נתונים משמעותיים על החברה הישראלית ובכלל זה את ההטיות המגדריות הקיימות במדדים אחרים. במקום להשאיר את הכוח בידי הקבוצות הדומיננטיות בחברה, בחרנו לעשות צעד משמעותי במטרה לאפשר לנשים להיות אלו שיקבעו כיצד למדוד את חייהן ולהפיק ידע חדש שיש בו כדי לייצר מציאות חברתית ופוליטית אחרת. במרוצת השנים, הרצפה עולה אך גם התקרה נוסקת ולכן הפער נשמר. בתחומים מסוימים נראה כי חל שיפור במצב הנשים אך בדרך כלל הוא מתרחש כחלק משיפור כללי במצב האוכלוסייה".
הדס בן אליהו, חוקרת בכירה ב"שוות": "מדד המגדר הוא כלי חדשני ברמה עולמית למדידת פערים בין גברים לנשים. חובה על הממשלה לתרגם את תמונת המצב המתקבלת מהמדד לתכנית עבודה שמטרתה צמצום הפערים המגדריים ושיפור מצבן של נשים".
בכנס לקחו חלק חברת הכנסת לשעבר פרופסור נעמי חזן; פרופסור חנה הרצוג; חברת הכנסת מירב מיכאלי; ד"ר גאל פראן כלכלנית במדד SIGI; ד"ר הגר צמרת–קרצ'ר מפתחת מדד "שוות"; עו"ד טלילה שחל רוזנפלד מנהלת האגף לקידום נשים בשירות המדינה; ד"ר גלית דשא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, עאידה תומא-סולימן מנכ"לית עמותת "נשים נגד אלימות"; יפית אלפנדרי הממונה על מעמד האישה בלשכה המרכזית לססטיסטיקה, ועוד.
"שוות", המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית הוקם במכון ון ליר בירושלים בסוף שנת 2009 מתוך מחוייבות לרעיון ההטמעה של חשיבה מגדרית כאסטרטגייה כוללת לקידום מעמדן הדמוקרטי והאזרחי של נשים מקבוצות שונות. מרכז "שוות", העוסק במחקר תוך יוזמת פרוייקטים ותוכניות בתחומים הנוגעים לשיוויון מגדרי, שם לו למטרה להפוך את מושג השיוויון לחלק בלתי נפרד מהחשיבה ומדרכי הפעולה של קובעי המדיניות בישראל.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
