משפטים >> התופרת סובלת מפריצות דיסק בצוואר - אך בביטוח לאומי מסרבים להכיר בנכותה‎

תופרת לקתה בבלטי דיסק בצוואר ובגב התחתון בשל עבודתה האינטנסיבית, אך במוסד לביטוח לאומי סירבו להכיר בה כנפגעת עבודה

תופרת עצמאית, שניהלה מתפרה, ביצעה במסגרת עבודתה פעולות רבות וקשות, חלקן פיזיות, ועבדה במשך שנים על מכונות תפירה רוטטות, כשראשה כפוף, שעות על גבי שעות.

לפני כ-7 שנים החלה התופרת לסבול מכאבי ראש וצוואר, עם הקרנה ליד ימין, שהחמירו בהדרגה. בדיקת CT עמוד שדרה צווארי שעברה, הדגימה שינויים קשים במפרקים, ובלטי דיסק בחלק מהחוליות. מומחית לכירורגיה אורתופדית שבדקה את האישה, קבעה לה נכות כוללת בשיעור של 40%, ופסקה כי עבודתה של האישה היא גורם סיכון מוכר וידוע לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובגב התחתון.

חרף הממצאים, במוסד לביטוח הלאומי סירבו להכיר בה כנכת עבודה, ואף דחו את הערר אותה הגישה על ההחלטה, בטענה כי לא הוכח קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התופרת לבין מוגבלותה. לאחרונה הגיש עו"ד דוד פייל ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המשמש כערכאת ערעור למוסד לביטוח לאומי, ובו הוא מבקש שבית המשפט יחייב את המל"ל להכיר בנכותה של האישה כתאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה. הערעור נדון בימים אלה.  

מושבניקית מאזור רמלה, כבת 60 כיום, מנהלת החל משנת 1980 מתפרה עצמאית. במסגרת עבודתה, ביצעה האישה עבודות תפירה, תוך שהיא משלימה כ-200 פריטי לבוש ליום עבודה, עובדה שדרשה ממנה עבודה ממושכת ומאומצת על מכונות תפירה, 6 ימים בשבוע, בין 8-10 שעות ביום – לאורך שנים.

לדברי עו"ד דוד פייל, המייצג אותה, לצורך עבודות התפירה במתפרה, ביצעה האישה פעולות רבות וקשות, חלקן פיזיות, בהן הרמה והובלה של חבילות של גזרות מוכנות מהיצרנים, הובלת החבילות למתפרה, והרמתן לשולחן העבודה. בנוסף, עבודתה בוצעה על מכונות תפירה רוטטות, בתנוחת ישיבה שבה הראש מכופף, והידיים מצויות כמעט בגובה השכמות, בשל מבנה המכונה.

לפני כ-7 שנים החלה האישה לסבול מכאבי ראש וצוואר, עם הקרנת הכאבים ליד ימין, שהחמירו בהדרגה. בעקבות כך היא פנתה פעמים רבות לרופאים מומחים בתחום הנוירולוגיה, האורתופדיה והרפואה המשלימה, לקבלת טיפול רפואי. לפני כשנתיים החלה העובדת לסבול מהחמרה משמעותית מאוד בכאבים ובתדירותם באזור הצוואר עם הקרנה לעורף, ובכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים. כאבים אלה גרמו למגבלה קשה אף יותר בתנועות הגב והצוואר של העובדת, עד לכדי מצב שבו לא הצליחה לתפקד מבלי לחוש כאבים עזים.

תפירה - גורם סיכון מוכר וידוע לפגיעה
בעקבות ההחמרה במצבה עברה התופרת בדיקת CT עמוד שדרה צווארי, אשר העלתה כי היא סובלת משינויים משמעותיים במפרקים, וכן מבלטי דיסק בחלק מהחוליות. בעקבת הממצאים, פנתה האישה לפרופ' מירובסקי, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי אסף הרופא. פרופ' מירובסקי קבע, כי האישה סובלת ממגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, והמליץ לה לעבור סדרת טיפולים, בהם טיפול על ידי כירופרקט, רפואה משלימה וקבלת משכבי כאבים.
בערעורה על החלטת הביטוח הלאומי לדחותה כנפגעת עבודה, מציין עו"ד פייל כי בשל מצבה האורתופדי הקשה ובהמלצת רופאיה, עברה האישה ועדיין עוברת כיום טיפולים פיזיותרפיים, טיפולים במרפאת כאב, דיקור סיני, דיקור יפני, כירופרקטיקה ורפלקסולוגיה, בנוסף לטיפול ממושך במשככי כאבים – אך כל זאת ללא שיפור במצבה.
האישה נבדקה על ידי ד"ר גוכמן ילנה, מומחית לכירורגיה אורתופדית מחברת פורום רופאים, שקבעה בין היתר כי לאישה כאבים בגב התחתון המקרינים לרגל ימין, וכן הגבלה בתנועה.

את שיעור נכותה של האישה קבעה ד"ר גוכמן על 20% בגין הגבלה בטווח תנועות בעמוד השדרה הצווארי, ועל 20% נוספים בגין הגבלה בינונית בטווח תנועות בעמוד השדרה המותני. ד"ר גוכמן מסכמת את חוות דעתה בקובעה, כי ''אין כל ספק שעבודתה של התובעת, כאשר היא רכונה יום שלם מעל מכונת תפירה הרוטטת בקביעות, הינה גורם סיכון מוכר וידוע לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובגב התחתון".

חוות דעתה של ד"ר גוכמן מתבססת על ספרות רפואית ענפה, הקושרת בין פגיעות צוואריות וגביות, לבין עבודה במקצוע התפירה, המבוצעת בישיבה ממושכת תוך כדי כיפוף הצוואר.

המוסד לביטוח הלאומי: לא ניתן להוכיח פגיעה מעבודה
עו"ד דוד פייל מציין כי "פגיעה שכזו גורמת לסבל משמעותי, לירידה באיכות החיים ולמוגבלות רפואית ותפקודית קשה, אשר מונעת מהתובעת להמשיך ולעבוד במקצועה, וכן לבצע פעילויות פיזיות אחרות".
האישה פנתה לעזרו של עו"ד פייל, לאחר שלתדהמתה דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתה, בטענה כי לא הוכח אירוע תאונתי תוך כדי העבודה, אשר הוביל לכאבי התובעת, וכי מבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה. "המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה, ולפיכך אין לראות במחלה של התובעת תאונת עבודה", נטען בהסבר שסיפק המוסד לביטוח לאומי במכתב דחיית התביעה.

לדברי עו"ד דוד פייל, מדובר במקרה קלאסי של תאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה, והחלטת הביטוח הלאומי סותרת באופן מהותי את התקנות שהמוסד קבע בעצמו. לדברי עו"ד דוד פייל, מיקרוטראומה מוגדרת כרצף של אירועים פיזיים טראומתיים מתמשכים, הגורמים עם הזמן להיווצרות נכות – שעל סמך הגדרה זו, מכיר המוסד לביטוח לאומי במאות עד אלפי מקרים בשנה.

"התובעת ניסתה לחזור ולבצע את אופי עבודתה, באותו היקף משרה, אך ללא הועיל - מאחר שמצבה האורתופדי אינו מאפשר זאת, כמצוין בחוות הדעת הרפואית של ד"ר גוכמן", אומר עו"ד פייל. "למען הסר ספק, יש לציין כי התובעת התחילה את עבודתה כשהיא בריאה לחלוטין, ללא בעיות רפואיות, וללא כל ליקויים אורתופדיים שעלולים היו לגרום לכאבי ראש, לכאבי גב או צוואר עם הקרנה לגפיים, ולמגבלת תנועה המשפיעה על כושר הפעולה". בנוסף, לדבריו, מעבר לעבודתה לא ביצעה התובעת כל פעילות חריגה, שעלולה הייתה לגרום לליקויים אשר מהם היא סובלת.

"התביעה נדחתה על ידי פקיד שאינו מבין דבר ברפואה"
לדברי עו"ד פייל, התובעת מתקשה לבצע את העבודה אותה ביצעה בעבר, ובאותו היקף משרה, כפי שהיתה מורגלת שנים רבות, בשל פגיעתה. בנוסף, אין היא מסוגלת לבצע פעולות בסיסיות ויומיומיות, הכרוכות במאמץ פיזי ולו הקל ביותר. "המוסד לביטוח לאומי לקה בטעות גסה וחמורה, בדחותו את תביעתה המוצדקת של העובדת בהינף יד, על ידי פקיד שאינו מבין דבר ברפואה, ושאינו מתייחס לנכויות ומגבלות ברורות שהתפתחו על רקע עבודתה של התופרת" אומר עו"ד פייל. לדבריו, מן הראוי היה לבדוק את הנושא תחילה עם רופא מומחה.

בערעורה של האישה על החלטות הביטוח הלאומי, אותו הגיש עו"ד פייל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הוא מבקש מביהמ"ש לחייב את המל"ל להכיר בפגיעתה של התופרת כתאונת עבודה, וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. מתוקף כך היא תובעת את הזכויות המגיעות לה, ומבקשת לחייב את הביטוח הלאומי בהוצאות משפט. ערעורה של האישה על החלטות המל"ל נדון בימים אלה.

עו"ד דוד פייל https://www.df-law.co.il/odot.php  מתמחה ברשלנות רפואית, תאונות דרכים ובתביעות מול חברות ביטוח וקופות חולים.







הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.