ניהול השקעות אקטיבי וניהול השקעות פסיבי >> האם יש דרך ליהנות מהטוּב של שני העולמות גם יחד ?

אינדקס פלוס >> להוציא יותר מהמדד

אחד ה"ויכוחים" הישנים בעולם ההשקעות מתקיים בין המשקיעים שפועלים באופן אקטיבי בתיק ההשקעות במטרה "להכות את המדד", לבין אלו שמעדיפים להיצמד למדד באופן פאסיבי ולא לזוז מהם. סביר להניח שדיון זה לעולם לא יסתיים בהכרעה ברורה מהסיבה הפשוטה שלכל אחת מהגישות הללו יש יתרונות וחסרונות. עם זאת, נשאלת השאלה האם יש דרך ליהנות מהטוּב של שני העולמות גם יחד?

הפתרון טמון בשיטת השקעה מקובלת בקרב גופים מוסדיים בעולם בשם: "אינדקס פלוס". שיטה זו נועדה ליצור יתרון מובנה על פני השקעה במדדים ולאפשר למשקיע להשיג לאורך זמן תשואה עודפת על מדד המניות הרלוונטי. כדי ליישם את השיטה צריכים להבין את מנגנון הכיסוי להשקעה במדד ולבחון כיצד ניתן למנף אותו לטובתנו. הרעיון הוא פשוט. כאשר משקיעים סכום מסוים בתעודת סל או בקרן סל (ETF), למעשה אנו מעבירים את מלוא סכום ההשקעה למנהל המכשיר הפיננסי, שתפקידו להשקיע את הכספים באופן שיאפשר עקיבה אחרי המדד המבוקש, לרוב על ידי רכישת ניירות ערך לפי משקלם במדד.
לעבוד כמו חברת תעודות סל (עם אפשרות לקבל יותר מהמדד)

בהשקעה זו אנו צפויים להשיג את תשואת המדד אחריו אנו עוקבים. לעומת זאת, במידה ונבחר בדרך חלופית ומקובלת להשקעה במדד, למשל באמצעות רכישת חוזה עתידי, מנגנון הכיסוי הוא שונה. מאחר שחוזים עתידיים הם "חוזי הפרשים", מתחשבנים בשינויים במחיר הנכס רק בסוף התקופה ללא צורך בהשקעה ראשונית. לכן, שימוש בחוזים אינו דורש מהמשקיע לשים את כל כספו בנכס הבסיס, זאת בניגוד להשקעה במדד דרך תעודת סל או ETF.

לדוגמא, רכישת חוזה על מדד S&P 500 לחודש תזכה את המשקיע בתשואה נטו של המדד בסיכום החודש בקיזוז הריבית הבין-בנקאית המקובלת לתקופה (עלות זניחה כיום). העובדה כי פתיחת החוזה אינה דורשת העברת מזומן מהמשקיע לצד השני בחוזה, גורמת למצב בו המשקיע נותר עם כל הכסף במזומן. פעילות זו נפוצה בקרב מנהלי תעודות הסל על מדדים בחו"ל. את המזומן שנותר בידיהם הם משקיעים בפיקדונות כדי להשיג ריבית קרובה ככל הניתן לריבית בחוזה וזאת במטרה לקבל את תשואת המדד.

השאלה המתבקשת היא האם אפשר לנצל את השיטה לייצר לעצמנו אפשרות לקבל יותר מהמדד? כאן נכנסת שיטת אינדקס פלוס לפעולה. מכיוון שאנו פועלים באמצעות חוזים עתידיים ולא קונים את נכס הבסיס ישירות, אנו נותרים עם כספים נזילים בחשבון, אותם נשקיע בתיק אג"ח במקום בפקדונות. פעולה זו מגלמת פוטנציאל להשגת תשואה נוספת (רכיב "הפלוס" בשיטה) מעל תשואת המדד.
י

תרון נלווה לשיטה ולא פחות חשוב, הוא האפשרות ליהנות מהקטנת סטיית התקן של הפוזיציה כולה, בזכות המתאם הנמוך בין האפיק המנייתי לביצועי שוק האג"ח.

דוגמה למשקיע שמיישם את שיטת "אינדקס פלוס" על מדד S&P 500
 
כאמור, הדרך ליישם את שיטת אינדקס פלוס עוברת בשני שלבים:

1) רכיב ה"אינדקס" - רכישת חוזה עתידי על מדד מניות שבמסגרתו סכום הכסף המיועד להשקעה במדד נשאר אצל המשקיע במזומן.
2) רכיב ה"פלוס" - השקעת המזומן בתיק אג"ח, במקום בפיקדונות.

התוצאה היא שבתום תקופת החוזה, המשקיע יזכה לקבל את שיעור השינוי במדד S&P 500 בתוספת התשואה שהשיג בהשקעה באג"ח בניכוי עלות הריבית בחוזה.

על פניו, אסטרטגיה זו נשמעת פשוטה ליישום. אולם, האתגר המרכזי בשיטת "אינדקס פלוס" הוא לבנות תמהיל אג"ח שישיג לאורך זמן תוספת תשואה על ריבית חסרת סיכון. כאן ניכרת החשיבות לניהול נכון של סיכוני המח"מ והאשראי בתיק על מנת לצמצם את ההסתברות להפסדי הון, שעשויים להוביל לתשואה נמוכה מתשואת המדד.

במידה ונעשה את מלאכתנו כהלכה, נוכל ליהנות מפוטנציאל התשואה הגלום בתיק האג"ח הכולל שילוב של מק"מ ואג"ח ממשלתיות במח"מ קצר עד בינוני לצד רכיב של אג"ח קונצרניות מדורגות גבוה. נקיטת שיטה זו מאפשרת בסבירות גבוהה להשיג תשואה עודפת על מדדי S&P 500, STOXX 600 ומדדים נוספים באופן עקבי, שזה "הפלוס" בשיטה.

נציין כי יישום שיטת אינדקס פלוס אפשרי רק במדדים שעליהם נסחרים נגזרים. למשל, בארה"ב בנוסף ל-S&P 500 מדובר במדדי נאסד"ק וראסל 2000, באירופה ב-STOXX 600 ובמדדים מרכזיים של מדינות כמו בריטניה (FTSE 100) וגרמניה (DAX). בשווקים מתעוררים ניתן ליישם את השיטה הן על מדד MSCI EM והן על מדדים גיאוגרפיים כדוגמת ברזיל (BOVEPSA) וקוריאה (KOSPI 200).

מבדיקה שערכנו בפסגות עולה כי יישום השיטה באמצעות רכישת חוזה על מדד S&P 500 לצד השקעת המזומן במדד שחר 2-5 שנים הניבה בשנה האחרונה תשואה עודפת של כ-4% ביחס להשקעה ישירה במדד S&P 500 עצמו. דוגמא זו היא עדות נוספת לפוטנציאל הרב שגלום בשיטת אינדקס פלוס.
 

 

מחלקת מחקר יועצים, פסגות
 

 

המידע המופיע בסקירה זו מעודכן למועד פרסומו ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת סקירה זו. מודגש כי אין פסגות ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בסקירה, לשלמותה, לדיוק הנתונים הכלולים בה או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר סקירה. פסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בסקירה זו, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבסקירה זו עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.