יוזם מחאת הקוטג מתנגד להצעת חוק המשכנתא 90%: "הצעירים יכרו את הקבר הכלכלי שלהם בעצמם!"

כולם מודעים לכך שמחירי הבתים בישראל עלו באופן משמעותי בשנים האחרונות, בעוד המשכורת הממוצעת במשק המקומי נותרה די דומה. הבנק המרכזי מצידו, מתוך דאגה ליציבות הבנקים, הגביל את האחרונים באחוז המימון כך שמשכנתא לרוכשים דירה לראשונה יכולה להגיע עד ל-75% מסך הנכס. מתוך כך, אחד מהמכשולים הבולטים ביותר לזוגות צעירים, הוא גיוס הון העצמי ראשוני בכדי לקבל משכנתא מהבנק בדרך אל הדירה המיוחלת.

ביום ראשון האחרון (16.11), ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס שאמורה לפתור את בעיית ההון העצמי הראשוני. ההצעה מאפשרת מימון של עד 90% לרכישת דירה. 

במילים אחרות, זוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה בסך של מיליון שקלים, על ידי גיוס של מאה אלף שקלים בלבד.

לדברי לוי אבקסיס "תיקון זה בחוק הוא שעשוי לפתוח דלת למאות אלפי זוגות צעירים שאין להם את ההון העצמי הנדרש כדי אפילו להתחיל בהליך של רכישת דירה, וזאת בניגוד ליוזמות כמו 'חוק מע"מ אפס' שכדי ליהנות ממנו עדיין צריך הון עצמי גבוה של כ-30% מערך הדירה".

לצד ההתלהבות הצפויה של זוגות צעירים המבקשים לרכוש דירה אך מתקשים במימון, נרשמו גם לא מעט התנגדויות להצעה. ההתנגדות הנחרצת ביותר הגיעה מצד משרד האוצר. 

בעת אישור התוכנית בכנסת, גורמים באוצר טענו שככל הנראה, ההצעה תגרום למחירי הדירות בישראל לעלות באופן מיידי, בשל הצטרפות לשוק של רוכשים שידם עד כה לא היתה משגת להון העצמי.

מתנגדים צפויים פחות, הגיעו דווקא מכיוון של פעילים חברתיים שאמורים היו לתמוך בהצעה מתוך מטרתה, אחד מהם הוא איציק אלרוב. אלרוב, יוזם מחאת הקוטג' בעבר וראש תנועת הצרכנים היום, מתנגד נחרצות להצעת החוק.

ביום שבו פורסם אישור הצעת החוק, הזדרז אלרוב לגנות את היוזמה. כ

אלרוב טוען ש"הצעת החוק של מימון משכנתא לכדי 90% מסך הנכס "תגרום לזוגות בישראל לכרות בעצמם את הקרב שלהם ואסור לנו לאפשר את זה... הפתרון אינו הזרמת כסף נוסף לשוק הדיור שממילא מנופח מעל ומעבר".

הפתרון של אלרוב טמון בהפיכת ה-10% הון עצמי של הרוכשים לכדי 20-25% משווי הדירה, על ידי הורדת מחירי הדיור.

לטענתו, "אנו חייבים להשיב את רמת המחירים בשוק הדיור לשנת 2006. ירידת המחירים של עד כ-30%, תעשה על ידי הגדלת ההיצע, שיבוא לידי ביטוי שלוש שנים מהיום  ישנן תוכניות מוסדרות להגדלת ההיצע בשוק, הממשלה חייבת לפעול על פי הן".

אחרי הקוטג' הגיעה עת הבנקים

בדיקה זריזה מראה שגביע קוטג' עולה כיום בין 5 ל-6 שקלים. כאשר החלה המחאה, גביע עלה 8 שקלים, במילים אחרות המחאה הצליחה. 

מה הצעד הבא במחאת הצרכנים? 

הקוטג' היה סמל ביוקר המחיה והוא סימל לעין כל את החליבה של הצרכן בישראל, אנו חייבים להמשיך להיאבק בכך. החליבה נעשית בעיקר בשוק המזון, כאשר קרוב ל-4.5 אלף שקלים בחודש מתוך ההוצאה החודשית של משפחה מכוונים למזון. שוק הדיור שגם התייקר בעשרות אחוזים ודיברנו עליו, הענף השלישי שבו אנו חייבים לפעול הוא ענף הבנקים, שבו אנחנו נדרשים לרפורמה ועלינו לפעול.