לפני שבועיים, כאשר מחיר הנפט עוד היה 70 דולר (Brent) לחבית הערכנו: "גם במחיר של 70 דולר לחבית, רובן המוחלט של החברות האמריקאיות עדיין רווחי כך שנראה שידה של ארה"ב במשחק ה"צ'יקן" הזה עדיין על העליונה". מאז, מחיר הנפט הספיק כבר לרדת ל-61.9 דולר לחבית כך שהמשפט מעלה הפך להיות פחות רלוונטי. על פי רוב ההערכות, ברמת המחירים הנוכחית, רוב החברות בתעשיית הנפט בארה"ב הופכות להיות לא רווחיות ולכן כיום, בניגוד למצב לפני שבועיים, יש חשש אמיתי לפגיעה בפירמות ובמשק האמריקאי. חשש זה הביא כמובן לירידה במחירי המניות בכל העולם (ראה טבלה מטה). גם בשוק האג"ח קל לזהות את השפעת הירידה במחירי הנפט כאשר התשואות ברכיב הממשלתי ירדו (התשואה ל-10 שנים חזרה ל-2.08%) בעוד המרווחים ברכיב ה-High Yield (שלחברות האנרגיה משקל גבוה בו) זינקו לרמה של 525 נ"ב.
הסיכון שסקטור האנרגיה האמריקאי יהפוך ללא רווחי הוא כמובן סיכון שרלוונטי למשק האמריקאי כולו. התפתחות התעשייה בשנים האחרונות תרמה לא מעט להתאוששות הכלכלה וקשיים בה עלולים לקזז לא מעט מהתרומה החיובית שנובעת ממחירי הדלק הנמוכים. ראשית, ההשקעות במשק עלולות להיפגע כתוצאה מדחייה או עצירה של פרויקטים כאשר רק בסופ"ש האחרון דווח על ירידה חדה במספר האסדות בארה"ב, ירידה שעשויה לסמן את תחילתה של מגמה שלילית בתחום. שנית, סקטור האנרגיה תרם לא מעט לשיפור שנרשם בשנים האחרונות בשוק העבודה האמריקאי כאשר לפי ההערכות, מהפכת האנרגיה תרמה לתוספת של כ-1.3 מיליון משרות (מתוך 9.5 מיליון משרות שחזרו למשק מאז 2012) במגוון תחומים, החל מתחום בכרייה עצמו, עבור בחברות השינוע והתשתיות התומכות בתחום וכלה בחנויות הנוחות שנפתחו ליד המפעלים ובעורכי הדין ושאר עונדי החפתים שמשרתים את הפירמות. פגיעה בסקטור ומעבר לתהליכי התייעלות עלולים לפגוע גם בהתאוששות המהירה בשוק העבודה. לבסוף, החשש מקשיי נזילות של חברות האנרגיה (כפי שבא, כאמור, לידי ביטוי בעליית מרווחי התשואות בשוק ה-HY) מגביר את הפחד מההשפעות על שוק ה-CDS בפרט ועל סקטור הפיננסים בכלל.
על אף, כל הנאמר מעלה אנו מעריכים כי בטווח הבינוני, החשש מפגיעה בת קיימא בשוקי המניות היא מוגזמת. מנקודת מבט כלכלית, העובדה שמחיר הנפט הנוכחי הוא בעייתי גם עבור מדינות אופ"ק וגם עבור תעשיית הנפט האמריקאית הופכת את המחיר הנוכחי לנמוך יותר ממחיר שווי המשקל. במילים אחרות, ההיצע יקטן או כאשר מדינות אופ"ק יכנעו ויחתכו את התפוקה או כאשר חברות נפט אמריקאיות יקלעו לקשיים ויעצרו את פעילותן. בהנחה שהביקוש לנפט לא ירד הרי שהקיטון ההיצע יתמוך בתיקון כלפי מעלה הרמת המחירים.
בנוסף, מנקודת מבט היסטורית, מחקר שערכו בדויטשה בנק הראה כי מאז שנת 1960 רק שלוש פעמים בעבר (ב-67, 85-86 ו-98) נרשם ב-S&P 500 "מיתון רווחיות", כלומר תקופה בה רווחיות הפירמות יורדת למשך שני רבעונים או יותר במקביל לצמיחה כלכלית חיובית. הגורמים האפשריים לסיטואציה כזו הם או גידול מהיר יותר בהוצאות מאשר בהכנסות (בד"כ כתוצאה מרגולציה) או פגיעה אקסוגנית במחירים שלא כתוצאה מירידה בביקוש. מבין שלושת "מיתוני הרווחיות" בעבר, זה של 86-85 מזכיר יותר את התקופה הנוכחית מירידה של 50% במחירי הנפט (כמו גם התחזקות של הדולר ב-92%! מול הסל בשנים 85-80). אז, ה-EPS של החברות במדד. ירד ב-5% תוך כדי 4 רבעונים והמניות ירדו ב-7.7% מהשיא לשפל. יחד עם זאת, 6 חודשים לאחר שהגיעו לשפל, הגיע המדד לרמה גבוהה ב-21% לעומת רמתו בשיא הקודם.
ביצועי המדדים השונים בשבוע האחרון
|
שינוי בשלושת ימי המסחר האחרונים |
שינוי שבועי |
נפט מסוג Brent |
7.5%- |
11.5%- |
נפט מסוג WTI |
9.4%- |
12.2%- |
S&P 500 |
2.8%- |
3.5%- |
סקטור האנרגיה |
5.1%- |
8.0%- |
Stoxx 600 |
2.9%- |
5.8%- |
MSCI EM |
2.8%- |
4.8%- |
מנגד, תחזיות האינפלציה של הפד צריכות לרדת, גם אם באופן טכני בלבד. מכיוון שהתמסורת בין מחירי הנפט למדד הליבה לוקחת זמן, אלא אם הפד מניח עלייה במחירים, תחזיות האינפלציה ל-2015 צריכות לרדת. עדכון זה, בשילוב הסיכון לפגיעת סקטור האנרגיה בכלכלה עשוי לדחות מעט את מועד העלאת הריבית של הפד אך לא את המגמה הכללית. לכן, ייתכן כי כבר השבוע (ואם לא אז בפגישת הפד במרץ) ישנו בפד את נוסח ההודעה ויורידו את ההבטחה להותיר את הריבית נמוכה "לזמן ממושך". במקום זאת, הפד עשוי להגביר את מדיניות ההכוונה העתידית שלו ו/או להבטיח כי הריבית תוותר נמוכה "עד שיצטברו מספיק ראיות התומכות בהעלאת הריבית".