בנק ישראל >> תכנית העבודה ותקציב הבנק לשנת 2015

הבנק גיבש את יעדיו לשלוש השנים הקרובות, ואלה ינחו את פעילותו בתקופה זו.

תקציב בנק ישראל לשנת 2015 נמוך ב-5% ביחס לתקציב לשנת 2014.

בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2015. המועצה המנהלית של הבנק[1] דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010. התקציב נבנה מתוך מטרה לאפשר לבנק לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו המרכזיים לשנה זו.

בנק ישראל השלים בימים אלו תהליך אסטרטגי של הגדרת יעדי הבנק לשנים 2015–2017. יעדים אלו ניצבים ביסוד תכנית העבודה והתקציב לשנת 2015, והם גובשו בהתחשב בתמורות ובאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו.

להלן היעדים המרכזיים שהציבה הנהלת הבנק לשנים הקרובות:
 
1. הפעלת המדיניות המוניטרית וניהול יתרות המט"ח בהתאם לסביבה
האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו. יחד עם זאת, הציפיות להתאוששות של המשק העולמי מחייבות את הבנק להתכונן לרה-נורמליזציה של המדיניות המוניטרית בטווח זמן מעט יותר ארוך. לשם כך ימשיך בנק ישראל להתאים את יכולות החיזוי המקרו-כלכליות לתנאים שנוצרו אחרי המשבר וכן להביא בחשבון שיקולים הנוגעים ליציבות הפיננסית בעת גיבוש המדיניות המוניטרית.

בשנת 2015 ימשיך בנק ישראל לבחון את אפשרויות ההשקעה של יתרות המט"ח במדינות ובכלים חדשים, בהתאם לפרופיל הסיכון שהגדירה הוועדה המוניטרית ובהתאם לסביבה המקרו-כלכלית הגלובלית והמקומית.

2. חיזוק יכולות העמידה של המשק בפני משברים
חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: גיבוש ויישום צעדים להפחתת הסיכון המערכתי במשק (Macro-prudential), פיתוח ויישום כלים להתמודדות עם בנק בקשיים, וקידום יכולות ההמשכיות העסקית של המערכת הבנקאית ושל מערכות התשלומים והסליקה, לרבות בתחום הקיברנטי.

3. קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים
בנק ישראל אחראי בין השאר לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ'קים, מערכת זה"ב, מערכות שב"א ומס"ב, כרטיסי חיוב שונים, ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק. בשנים הקרובות יקדם בנק ישראל את הנפקת העריכים הבאים של הסדרה החדשה של שטרות הכסף. נוסף לכך יעסוק הבנק בחיזוק התשתית לפיקוח על מערכות התשלומים והסליקה ובהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום אלקטרוניים.

4. תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה
ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, ועמן מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים, מצביעים על כך שהגידול בתוצר לנפש עשוי לרדת באופן משמעותי כבר בהמשך העשור הנוכחי. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיתרמו להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ולצד זאת יצמצמו את העוני, בנק ישראל ימקד בשנים הבאות את המחקר בתחומים בעלי פוטנציאל לתרום להגדלת הצמיחה ולחלוקת פירותיה לשכבות השונות של האוכלוסייה.

5. שמירה על אמון הציבור במערכת הבנקאית
לנוכח המבנה הריכוזי של המערכת הבנקאית בישראל, ולנוכח פערי המידע והכוחות בין הבנקים ללקוחותיהם, עולה החשיבות של הסדרת כללים ונקיטת פעולות שיבטיחו את התנהלותה ההוגנת של המערכת ויחזקו את כוחם של צרכני הבנקים. על מנת לשמור על אמון הציבור במערכת הבנקאית ימשיך בנק ישראל לפעול לעידוד התחרות במערכת הבנקאית, לקידום ההגינות של הבנקים כלפי לקוחותיהם ולקידום החינוך הפיננסי לציבור.

6. קידום מידע ומחקר תומכי החלטות מדיניות
בנק ישראל ימשיך לשדרג את הסטטיסטיקה בתחום הכלכלי-פיננסי ולקדם מידע שתומך בהחלטות המדיניוּת באמצעות פיתוח כלים לניתוח ולחיזוי סטטיסטייםּ וקידום מחקר וכלי ניתוח אמפירי המשלבים כמה תחומים.

7. שמירה על יציבות המערכת הבנקאית ומערך התשלומים והסליקה
על פי חוק, אחת משלוש מטרותיו של בנק ישראל היא לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. בשנים הקרובות יניע הבנק הסדרה יציבותית המותאמת למשק הישראלי ולסטנדרטים הבין-לאומיים  (קביעת הוראות להבטחת התנהלות תקינה של הגופים המפוקחים), יושם  דגש על הליכי פיקוח ואכיפה אפקטיביים לשם הבטחת הציות להוראות החוק וההסדרה, וכן יפעל בנק ישראל להגברת שיתוף הפעולה והתיאום עם רגולטורים בארץ ובחו"ל.

8. פיתוח ההון האנושי
על מנת לשמור על רמת המקצועיות הגבוהה המאפיינת את בנק ישראל לאורך השנים ישים הבנק דגש על תהליכים המבטיחים גיוס ושימור של כוח אדם איכותי בעל מגוון כישורים, ועל גיבושם ויישומם של כלים חדשים לטיפוח ההון האנושי.

9. חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק
בנק ישראל פועל לחיזוק היערכותו התפעולית והארגונית במטרה לייעל את ביצועיו ולהביא להקצאת משאבים מיטבית לאורך זמן. ההיערכות הארגונית כוללת הטמעה של מערכות טכנולוגיות מתקדמות בכל תחומי הפעילות של הבנק, קידום של מערך ניהול הסיכונים ושיפור הבקרות בבנק, שדרוג התשתיות הפיזיות של הבנק, שיפור של ניהול המידע והידע, וקידום של מוכנות הבנק להמשכיות עסקית (לרבות בתחום הקיברנטי).

תקציב הבנק

בתקציב בנק ישראל מתוקצבת הפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.
בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק לכמה תחומי פעולה:

1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה);
2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של החטיבות העוסקות בתפקידי הבנק);
3) נציגות הבנק בחו"ל;
4) גמלאות;
5) השקעות;
6) הכנסות;
7) עתודה;
8) הדפסת כסף;
9) תפעול קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז.

בתקציב לשנת 2015 מוצג לראשונה תחום הפעולה החדש "תפעול קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז", וזאת לאור השלמת החקיקה הנוגעת להקמת הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט והצורך בהיערכות הבנק לקראת הפעלתה על פי החוק[2].  

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2015 מסתכם ב-894.3 מיליון ₪, והוא נמוך נומינלית ב-4.8% יחסית לתקציב לשנת 2014 (939.3 מיליון ₪).
להלן עיקר השינויים בתקציב בנק ישראל לשנת 2015:

עתודה – קיטון של 73.4 מיליון ₪ (74.7%-), הנובע בעיקר מהקטנת העתודות התקציביות ששוריינו עבור הסכם הצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן, אשר נחתם בינואר 2014. תקציב הבנק לשנת 2015 כולל עתודות תקציביות ששוריינו בגין הסכמים והתקשרויות שטרם אושרו ע"י המועצה המנהלית וישוחררו רק לאחר אישורה בפועל.

גמלאות – גידול של 35.5 מיליון ₪ (13.7%+), הנובע בעיקר מהתשלום הנוסף המתוכנן לשנת 2015 בגין הסכם שנחתם בינואר 2014 ואשר על פיו יוצמדו הגמלאות למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, בדומה להסכם שנחתם ע"י המדינה בעבר. עלות ההסכם בשנת 2015 עומדת על כ-26.6 מיליון ₪.

השקעות – קיטון של 3.4 מיליוני ₪ (3.9%-), הנובע מהחלטת הנהלת בנק ישראל להימנע מליזום פרויקטים גדולים חדשים שאינם קריטיים על מנת להתרכז בפרויקטים הקיימים, ובפרט בתשתיות הפיזיות.

הדפסת כסף – קיטון של 12.8 מיליון ₪ (14.3%-), הנובע מהשלמת ההנפקה של העריך הראשון בסדרה בשנת 2014.

תקציב לתפעול קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז – על פי החוק, על בנק ישראל מוטלת האחריות לתפעל את הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, אשר תחל את פעילותה בשנים הקרובות. על מנת להיערך מבעוד מועד להקמת מערך התפעול הנדרש, הוקצה לנושא לראשונה תקציב ייעודי, בתחום פעולה חדש, בסך 0.4 מיליון ₪ בשנת 2015 ו-0.9 מיליון ₪ בשנת 2016.   

התקציב לשנים הבאות – 42.8% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד להתחייבויות עתידיות בהשקעות הבנק, ובעיקר לחידוש התשתיות והשיפוץ המתוכנן במבנה הבנק בירושלים ולהקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום. 38.8% נוספים מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות נובעים מההרשאה להתחייב בגין הנפקת הסדרה החדשה של שטרות הכסף, והם מיועדים להתחייבויות להנפקת העריכים הבאים בסדרה.
 
תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל.
 
לוח א' – תקציב בנק ישראל לשנת 2015
(נתונים כספיים מוצגים באלפי שקלים חדשים)
 

 

 
 
[1] המועצה המנהלית הינה גוף שתפקידו לפקח על הפעילות המנהלית של בנק ישראל. המועצה מורכבת ברובה מנציגי ציבור. חברי המועצה המנהלית מקרב הציבור הם: ממלא מקום היו"ר מר אורי גלילי , רו"ח יצחק אידלמן ופרופ' נינה זלצמן. חברי המועצה הפנימיים הם: הנגידה ד"ר קרנית פלוג והמשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.
 
[2] חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.