תגובת הכלכלן הראשי במשרד האוצר לטענה בדו"ח השנתי של מכון טאוב שרוב משקי הבית בישראל נמצאים במאזן שלילי‎

תשובה לטענה בדוח השנתי של מכון טאוב שרוב משקי הבית בישראל נמצאים במאזן שלילי

היום (ה-17 בדצמבר 2014) התפרסם הדוח השנתי של מרכז טאוב, ובו נטען ופורסם בהרחבה בתקשורת, כי 80 אחוזים ממשקי הבית בישראל מוצאים באופן חודשי יותר מהכנסותיהם ועל כן לא "סוגרים את החודש". נתון זה עומד בסתירה לממצאי הלמ"ס שטוען בעקביות מזה שנים שעל פי סקר ההוצאות וההכנסות של משקי הבית, רוב משקי הבית מסיימים את החודש במאזן חיובי.
סתירה זו נובעת מהשוני בהתחשבות בנתוני ההשקעה של משקי הבית בנכסים פיננסיים ובנכסים קבועים. בעוד הלמ"ס, לצורך חישוב המאזן החודשי, משווה הכנסות מול הוצאות, מרכז טאוב משווה בדוח שפורסם בין ההכנסות להוצאות בתוספת ההשקעות (מצ"ב תרשים מדוח טאוב).

הגישה הנכונה מבחינה כלכלית הינה גישת הלמ"ס; כך לדוגמה, משק בית שהכנסותיו החודשיות מסתכמות ב-10,000 ש"ח והוצאותיו השוטפות הן 9000 ש"ח יכול בחודש נתון להשקיע בנכס פיננסי בהיקף של 2000 ש"ח. לפי גישת מרכז טאוב משק בית זה סיים את החודש במאזן שלילי בעוד למעשה היה לאותו משק בית חיסכון חיובי בחודש הנתון. ההחלטה של אותו משק בית להשקיע יותר מהחיסכון השוטף שלו הינה החלטה אוטונומית ואינה משקפת חוסר יכולת של "לסגור את החודש".

מבחינה זו, יש להתייחס באופן זהה להשקעה פיננסית ולהשקעה בנכסים קבועים. כך לדוגמה, כאשר משק בית מחליט אם לרכוש דירה הוא עומד מול שתי אלטרנטיבות: (1) להשקיע את חסכונותיו בנכסים פיננסיים וליהנות מהדיבידנד ומעליית בערך הנכסים, במקביל לתשלום שוטף על שכר דירה, או לחלופין (2) להשקיע את החסכונות בדירה למגורים ולהימנע הן מתשלום שכר דירה והן מהרווחים הפיננסיים האלטרנטיביים. זוהי החלטה בין שני אפיקי חיסכון שקולים ויש להתייחס אליהן באופן זהה.

על כן, ההשוואה הרלבנטית על מנת לבחון האם המאזן הממוצע של משקי הבית הינו חיובי או שלילי היא בין ההכנסות וההוצאות השוטפות. מבחינה זו, כפי שפרסם הלמ"ס בעקביות, משק הבית הממוצע בישראל מצוי במאזן חיובי כאשר ב-2013 סך ההכנסות ברוטו עמדו על 20,586 ש"ח בהשוואה לצריכה של 18,060 ש"ח (כולל תשלומי חובה למסים).

הגישה הנכונה מבחינה כלכלית הינה גישת הלמ"ס; כך לדוגמה, משק בית שהכנסותיו החודשיות מסתכמות ב-10,000 ש"ח והוצאותיו השוטפות הן 9000 ש"ח יכול בחודש נתון להשקיע בנכס פיננסי בהיקף של 2000 ש"ח. לפי גישת מרכז טאוב משק בית זה סיים את החודש במאזן שלילי בעוד למעשה היה לאותו משק בית חיסכון חיובי בחודש הנתון. ההחלטה של אותו משק בית להשקיע יותר מהחיסכון השוטף שלו הינה החלטה אוטונומית ואינה משקפת חוסר יכולת של "לסגור את החודש".

מבחינה זו, יש להתייחס באופן זהה להשקעה פיננסית ולהשקעה בנכסים קבועים. כך לדוגמה, כאשר משק בית מחליט אם לרכוש דירה הוא עומד מול שתי אלטרנטיבות: (1) להשקיע את חסכונותיו בנכסים פיננסיים וליהנות מהדיבידנד ומעליית בערך הנכסים, במקביל לתשלום שוטף על שכר דירה, או לחלופין (2) להשקיע את החסכונות בדירה למגורים ולהימנע הן מתשלום שכר דירה והן מהרווחים הפיננסיים האלטרנטיביים. זוהי החלטה בין שני אפיקי חיסכון שקולים ויש להתייחס אליהן באופן זהה.

על כן, ההשוואה הרלבנטית על מנת לבחון האם המאזן הממוצע של משקי הבית הינו חיובי או שלילי היא בין ההכנסות וההוצאות השוטפות. מבחינה זו, כפי שפרסם הלמ"ס בעקביות, משק הבית הממוצע בישראל מצוי במאזן חיובי כאשר ב-2013 סך ההכנסות ברוטו עמדו על 20,586 ש"ח בהשוואה לצריכה של 18,060 ש"ח (כולל תשלומי חובה למסים).

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.