מהפכה שיפוטית – אין גירושין ללא גישור מקדים

תחום המשפט בישראל סוער בעקבות מהפך שעתיד להתחולל החל מחודש ספטמבר הקרוב, זאת בעקבות רפורמה שגובשה לידי חוק חדש במשרד המשפטים , החוק "להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" אושר בכנסת בשבוע שעבר.

משמעות הדבר היא כי עם כניסת החוק החדש, תוחלפנה כל תקנות סדר הדין האזרחי בתקנות חדשות, אשר להן תהא השפעה ישירה לכל מי שעתיד להגיש תובענה בענייני גירושין, בבית המשפט או בבית הדין הרבני.

ימים בודדים בלבד לאחר שהחוק עבר בכנסת התבשרנו בצער רב על האירוע הטראגי שבגינו קטין בן 12 שנים מחולון שם קץ לחייו, בשל סכסוך גירושין ארוך ומכוער שמנהלים הוריו.

מטרת החוק היא לסייע לצדדים המצויים בסכסוך משפחתי ליישב את הסכסוך בהסכמה ולפני פנייה להתדיינות משפטית בערכאות ובתוך כך להפחית את העומס על בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

המשמעות המיידית היא שעם כניסת החוק "להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" , לא ניתן יהיה להגיש תביעות גירושין לפני שהצדדים ישתתפו תחילה במספר הליכי גישור!

לדברי עו"ד ומגשרת בדיני משפחה, אילנית האס-ארד "מדובר במהפך של ממש הן לזוגות המתגרשים והן לקהילת עוה"ד העוסקים בענייני גירושין".

"החיסכון בעלויות הצדדים המתגרשים באמצעות הליך גישור לעומת עלויות הליך הגירושין בהתדיינות משפטית ניכר הן בכסף והן בזמן יקר, מדובר בעלויות שנעות בין 10,000-20,000 ₪ לשני הצדדים בהליך גישור לעומת טווח מחירים שנע בין 40,000 ₪- 120,000 ₪ לכל אחד מהצדדים בניהול הליך הגירושין בערכאות המשפט וכל זה לא כולל הוצאות בגין אגרות, ערעורים וכיוצ"ב" אומרת עו"ד האס-ארד.

כידוע מזה שנים ארוכות, בתי המשפט לענייני משפחה קורסים תחת עומס התביעות המוגשות בענייני גירושין ולדברי האס- ארד "לשופטים אין את הכלים הדרושים להתמודד במהלך ההתדיינות עם סכסוך שכזה מעצם טבעו".
לדברי עו"ד האס-ארד "החוק למעשה יאפשר לבני הזוג לשקול את עמדתם עם הליך הפרידה באופן זהיר, אחראי ושקול יותר וימנע מהם לבצע מעשה נמהר ואמוציונלי שלו תהיינה השלכות גורליות ,לא רק לגבי בני הזוג, אלא גם כלפי ילדיהם".
בין היתר ,החוק יצמצם את האפשרות לפיה ישיג בן הזוג אחד את משנהו בערכאות המשפט, מה שמוכר ב"זירה" המשפטית בקרב עורכי הדין לענייני משפחה :"מירוץ הסמכויות" .

האם מרוץ הסמכויות עומד לאבד מכוחו?

לדברי עו"ד האס-ארד במתכונתו הנוכחית של החוק הקיים כיום, קיימת חשיבות משמעות וקריטית עבור בן הזוג שמגיש ראשון את התובענה לגירושין , שכן הראשון מבני הזוג שמקדים את משנהו הוא זה ש"תופס" את הסמכות לדון בענייני שני הצדדים בערכאה הדיונית.

בין ההתדיינות בבית משפט לענייני משפחה לבין ההתדיינות בבית הדין האזורי הרבני קיים הבדל תהומי. לא אחת מי שהקדים והגיש תובענה לגירושין ראשון בעילות גירושין מסוימות זכה ביתרונות כלכליים על חשבונו של משנהו, עניין זה כשלעצמו לדברי האס -ארד , הוסיף שמן למדורה והחריף עוד יותר את הסכסוך ומטבע הדברים הרחיק את הצדדים מסיום הסכסוך. כך שעם כניסת החוק החדש מרוץ הסמכויות יאבד מהכוח וההשפעה שיש לו כעת, מאחר וסכסוכי גירושין רבים יסתיימו בגישור וללא התדיינות בערכאות וכל היתר יעברו "כברת דרך" שתקדם אותם קרוב לוודאי לקראת ההתדיינות בערכאות ".

בהתאם לחוק , החל מחודש ספטמבר הקרוב כאמור לא יהיה רשאי בן זוג להגיש תובענה לגירושין נגד בן זוגו ,אלא יוכל להגיש אך ורק "בקשה ליישוב סכסוך". בתי המשפט ובתי הדין יאשרו במקרים דחופים ומיוחדים בקשות לסעדים זמניים, כדי לסכל הברחות נכסים עד שיתברר הגישור או התובענה. הבקשה ליישוב הסכסוך תוגש לאחת משתי הערכאות הדנות בענייני גירושין בישראל, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שידאגו להעביר אותה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או ליד בית הדין ופקידות הסעד תדאגנה לזמן את בני הזוג לפגישת גישור , באמצעותה ינסו בני הזוג להגיע להסכמות וליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי ערכאות המשפט. החוק מחייב התייצבותם של שני בני הזוג ב- 4 פגישות גישור, בטווח זמן של 45 ימים.

רק בתום ארבע פגישות גישור ובמידה והצדדים לא יצליחו להגיע להסכמות ביניהם -רק אז יוכלו לפנות לערכאות המשפט ולהגיש תביעות האחד כנגד השני בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אז תחל התדיינות משפטית בערכאה שאליה הוגשה התובענה. לדברי האס- ארד " על אף העובדה שהחוק הזה עורר סערה גדולה הרי שהוא התבקש מזמן".

לדברי האס- ארד "ניסיון העבר הוכיח כי הליך גירושין באמצעות הליך גישור מומלץ יותר במערכות יחסים נמשכות , שכן בכוחו של הליך הידברות בין צדדים שעוד עתידים להיפגש בהמשך חייהם ,להרגיע את הלהבות, לאתר את האינטרסים המשותפים של שניהם ושל כל אחד מהם לחוד והכל בפלטפורמה שבה לאף צד אין יתרון בולט על חשבון האחר ."כשהבסיס כזה , הדרך ליישב את הסכסוך פשוטה בהרבה" .

"ללא ספק החוק החדש עתיד לחולל מהפיכה בקרב מתגרשים ויש הסבורים כי החוק אף יביא לצמצום מקרי הגירושין שהפכו ל"מכת מדינה" ויאפשר לזוגות לשקם את יחסיהם.
"הליך הגישור הוסדר זה מכבר בשיטות משפט זרות ובשנים האחרונות תפס תאוצה גם בישראל, "מדובר באחד מההליכים האלטרנטיביים החשובים ליישוב סכסוכים , הליך שקיבל בשנים האחרונות את הכרתו של הממסד המשפטי והוא מופעל בתחומי משפט רבים ואף מצא את מקומו באופן רשמי בחוק בתי המשפט".

לדברי האס- ארד ישנן מספר נקודות עיקריות ורגישות הנעוצות סביב הגשת תובענות גירושין:

"הליך הגירושין הינו הליך מורכב הן מהבחינה הרגשית והן מהבחינה המשפטית ולו בשל מגוון הנושאים הרחב שעל בני הזוג לדון בהם עם פרידתם .
הליך הגירושין אינו משפיע אך ורק על בני הזוג , גם על ילדיהם המשותפים .
גישור הוא הליך שבו מגשר מוסמך ובעל הכשרה מקצועית מוביל את הצדדים ליישוב הסכסוך .
הליך הגישור הוא וולנטרי וניתן להפסיקו בכל עת.
בתהליך הגישור מתאפשר שיח בין הצדדים שאין בבית משפט, ניתן מקום ודגש להבהרת ואיתור האינטרסים של כל אחד מהצדדים והכי חשוב ההליך מאפשר שליטה בכל הנושאים הקשורים לפרידת הצדדים. בגישור אין מנצח ומפסיד, יש שני הורים אחראים! ".

הליך הגישור מטבעו מאפשר סיוע בהתמודדות עם תחושת תסכול, חוסר האונים והכעס.
ההליך מסייע לצדדים לנהל את מנגנון ההורות המשותפת על פי בחירתם.
הליך הגישור נותן כלים להורים להעביר מסר לילדיהם על הפרידה.
הליך הגישור מגדיל את הסיכויים לשמירה הדדית על תנאי הסכם הגירושין מבלי לגרור האחד את רעהו לערכאות משפטיות שוב ושוב.
ההליך מאפשר לשני הצדדים לסגור פרק אחד ולפתוח פרק חדש בחייהם.

לדברי האס -ארד בסיכומו של דבר "מדובר בצעד חשוב ומבורך קודם כל לחברה הישראלית שבה זוג מתוך שלושה זוגות מתגרשים, צעד זה יכריח בני זוג בסכסוך גירושין להגיע להידברות , החשובה בכל מקרה שבו שני הצדדים לסכסוך ימשיכו לתפקד בעתיד כהורים, כשצעד זה הוא רווח נקי הן לצדדים והן לילדיהם של הורים מתגרשים . העובדה שהחוק ומגבלותיו יצמצמו באופן משמעותי את העומס בבתי המשפט גם היא יתרון גדול ויביא לכך שההתדיינות בבתי המשפט בתובענות שתוגשנה בסופו של יום תהא יעילה הרבה יותר".

עו"ד אילנית האס-ארד https://mishpacha-law.com/ עוסקת בדיני משפחה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.