אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות >> סופר מריו

לא כל ה-"מריו" אותו דבר

 

 
 

אורי גרינפלד, פסגות
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/01/2015

כן, אני יודע, הכותרת נדושה לגמרי וסביר להניח שהיא גם הכותרת של 90% מתגובות אחרות שנכתבו על תוכנית ההרחבה של ה-ECB. אבל בעוד רוב הכותרות מתייחסות לשרברב החביב ממשחק הוידיאו של נינטנדו שנלחם בדרקון רשע (דפלציה) ובולע פטריות כדי לגדול (מדפיס כסף) על מנת להציל את הנסיכה (גוש האירו) אנחנו דווקא מתייחסים לסופר מריו אחר, סופר מריו באלוטלי. באלוטלי, שחקן כדורגל מהזן הפחות שגרתי נתפס לפני כארבע שנים מסתובב עם 5000 פאונד במזומן בארנקו. כשהשוטרים (הוא בדיוק רסק את רכבו לתוך קיר, עניין שבשגרה אצלו) שאלו אותו למה יש לו כל כך הרבה מזומן סופר מריו פשוט ענה "כי אני עשיר". באופן דומה, על אף שהסיכויים של ההרחבה הכמותית להוביל לשינוי בכלכלת גוש האירו נמוכים מאוד, דראגי יכול לומר כי הוא מפעיל תוכנית רכישות בהיקף אדיר רק כי יש לו מדפסת. את ההשלכות השליליות הפוטנציאליות של המדיניות המוניטארית האולטרה-מרחיבה בעולם כולנו נרגיש אבל כנראה שרק בעוד הרבה שנים.

פרטי תוכנית ה-Q€

  • כצפוי, ה-ECB הודיע ביום חמישי על הגדלת היקף הרכישות החודשיות שלו ל-60 מיליארד אירו בחודש. מכיוון שהיקף רכישות ה-ABS כיום עומד על כ-12 מיליארד אירו בחודש מדובר על הגדלה של כ-48 מיליארד אירו.
  • התפלגות הרכישות תהיה לפי "מפתח ההון" של כל מדינה בגוש שנקבע בהתאם לתוצר וגודל האוכלוסייה של כל מדינה.

  • הרכישות יחלו במרץ הקרוב וימשכו לפחות עד ספטמבר 2016. במידה והאינפלציה לא תחזור לתוואי הרצוי על פי ה-ECB (קצת מתחת ל-2%) הרכישות יימשכו. בהתאם, גודל התוכנית המינימאלי הוא 1.14 טריליון אירו (60 מיליארד* 19 חודשים) אך מדובר על תוכנית פתוחה לחלוטין שתמשך כל עוד יהיה בכך צורך.

  • 12% מהתוספת להיקף הרכישות (כ-6 מיליארד אירו בחודש) מיועד לקניית אג"ח של מוסדות אירופאיים כמו ה-EIB (בנק ההשקעות של האיחוד האירופי) וה-ESM (קרן הסיוע לחילוץ מדינות ה-PIIGS)

  • שאר הכסף (כ-42 מיליארד אירו בחודש) מיועד לרכישות אג"ח ממשלתיות

  • 8% מהרכישות הנוספות (אג"ח מוסדות ואג"ח ממשלתיות) יתבצעו באופן ישיר על ידי ה-ECB. שאר הרכישות יתבצעו על ידי הבנקים המרכזיים של כל אחת מהמדינות אך בהכוונה מלאה של ה-ECB.

  • רבות נכתב על סוגיית שיתוף הסיכון בתוכנית (עד כמה מדינות הגוש יתחלקו בהפסדים במידה ואחת המדינות תגיע לדיפולט) ועל מה ששיתוף כזה יאותת לגבי מידת הסולידריות בגוש האירו. תשובת ה-ECB היא שהרכישות שיתבצעו על ידי ה-ECB יהיו תחת שיתוף סיכון כמו גם רכישות האג"ח של מוסדות האיחוד (חסר משמעותי כי בהגדרה מדובר על מוסדות כלל אירופאיים). למעשה, אנו חושבים שסוגיה זו אינה רלוונטית בהגדרתה. גוש האירו, בתכונתו הנוכחית, לא יוכל לספוג פשיטת רגל של מדינה ולהישאר בחיים. לכן יש בהגדרה שיתוף מלא של הסיכון בגוש. במילים אחרות, גרמניה תאלץ בכל מקרה לחלץ כל מדינה שתקלע לקשיים או שהגוש יתפרק.

  • הרכישות יהיו רק של אג"ח בדירוג השקעה. בנוגע ליוון וקפריסין (שאינן בדירוג השקעה), ה-ECB מוכן להחריג אותן רק במידה והן יעמדו בתנאים של תוכניות ההתייעלות שמוכתבות על ידי הטרויקה (האיחוד האירופי, ה-IMF וה-ECB). העמידה בתנאים תבחן לראשונה רק ביוני הקרוב כך שיש ליוונים עד יולי להפסיק עם השטויות של "תחזיקו אותי לפני שאני יוצא מהגוש" אם הם רוצים להיות חלק מהתוכנית.

  • התוכנית מגבילה את ההחזקה בהנפקה מסוימת ל-25% ואת ההחזקה בחוב של מנפיק מסוים ל-33%. מגבלות אלו עלולות להפוך ולהיות רלוונטיות בעתיד מכיוון שבחלק מהמדינות הפער בין היקף הרכישות המתוכנן (לפי תוכנית של 1.14 טריליון) לבין היקף הרכישות המקסימלי (לפי גודל החוב * 33%) הוא קטן ואף שלילי. במילים אחרות, ללא הגדלה מאסיבית של החוב, ה-ECB יגיע כבר בשנתיים הקרובות למצב בו הוא לא יכול לקנות יותר חוב של מדינות מסוימות (סלובניה, סלובקיה, לוקסמבורג ועוד מספר מדינות קטנות). מה יקרה אז? האם הרכישות יתבצעו לפי התפלגות אחרת או שמא יהיו בהיקף קטן יותר? במידה והתשובה הראשונה היא הנכונה, האם מדינות אלו יערימו קשיים משפטיים על ה-ECB?

  • בעיה זו חמורה יותר אם התוכנית תמשך גם מעבר לספטמבר 2016. על פי התוכנית, ה-ECB צפוי לרכוש בכל חודש כ-11 מיליארד אירו של חוב גרמני. גודל החוב הסחיר של גרמניה הוא 720 מיליארד כך שכבר בסוף 2016 ה-ECB מגיע למגבלת ה-33% בנוגע לגרמניה. מה יקרה אז? סביר להניח שישנו את המגבלה.
 
משמעויות
  • השווקים היו מרוצים מאוד מתוכנית ה-ECB ורשמו עליות הן בשוק האג"ח והן בשוק המניות. האירו נחלש ביותר מ-3% מול הדולר בחמישי-שישי והיורוסטוקס 600 עלה ב-3.4%.

  • למרות התגובה החיובית בשווקים ניתן למצוא סדקים ראשונים בציפיות האינפלציוניות לטווח הארוך שתיקנו כלפי מטה ביום שישי לאחר שעלו בחמישי. אם השוק לא יאמין שה-Q€ תביא לעליה באינפלציה אז אין גם סיבה להאמין שהיא תביא לגידול ברווחיות הפירמות.

  • סימן השאלה הגדול ביותר בכל הנוגע לתוכנית היא עד כמה הבנקים ישתפו איתה פעולה. הבנקים שימכרו אג"ח ל-ECB יקבלו מזומן ויצטרכו להחליט מה לעשות איתו. החלום הרטוב של ה-ECB הוא שהבנקים יבחרו להזרים את הכסף למשק כאשראי ולעודד את הפעילות. עם זאת, התוכניות הקודמות של ה-ECB להגדיל את היצע האשראי במשק נכשלות בינתיים כאשר הביקוש להלוואות במסגרת ה-TLTRO נמוכה בהרבה מהצפוי.

  • אפשרות נוספת היא להפקיד את המזומן חזרה ב-ECB, בדומה למה שעשו הבנקים האמריקאיים במסגרת ההרחבה הכמותית של הפד. עם זאת, בעוד שבארה"ב הפד שילם לבנקים 0.25% על הפקדונות, בגוש האירו הבנק המרכזי מחייב את הבנקים 0.25% על הפיקדונות. הבנקים יסכימו לשלם קנס זה רק אם יצליחו למכור ל-ECB את האג"ח במחיר מספיק גבוה. המשמעות היא שהלחץ לתשואות נמוכות בגוש האירו יימשך.

  • בכל מקרה, הדפסת כסף כשלעצמה לא פותרת את הבעיות המבניות בגוש האירו. ללא הרפורמות הנדרשות ובעיקר בשוק העבודה, התרומה היחידה של התוכנית היא דרך החלשת האירו. לכן, קצב הצמיחה צפוי להמשיך ולהיות איטי כך שהנהנים העיקריים מהתוכנית הבנקים וחברות מוטות ייצוא שייהנו מהיחלשות האירו (זו שהייתה ואולי גם זו שתהיה).
 
אין-פלציה והציפיות האינפלציוניות בישראל

רבות כבר נכתב ונאמר על סביבת האין-פלציה בישראל, אותם גורמים חיצוניים מצד ההיצע שישאירו פה את האינפלציה מתחת למרכז יעד המחירים והממוצע עוד זמן ארוך. עם זאת, הירידה בציפיות האינפלציוניות בשווקים בתקופה האחרונה נראית לנו מעט מוגזת ועשויה לייצר העדפה דווקא לרכיב הצמוד. אמנם, תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה היא 0.5% בלבד (ומתוך זה כ-0.7% מגיעים מסעיף הדיור) אך יש לזכור כי הסבירות שבכל שנה מחיר הנפט יצנח ב-50% ומחיר החשמל ירד ב-10% היא כנראה נמוכה. אם נוסיף לכך את הירידה במרווחי התפעול של החברות הקמעונאיות בשנתיים האחרונות (יש פחות מאיפה להוריד מחירים), את העלייה הצפויה בשכר המינימום ואת הסבירות להעלאת מיסים לאחר הבחירות הרי שסביבת האינפלציה לא תוותר כנראה אפסית גם בשנים הבאות. לכן, כאשר שוק האג"ח מגלם אינפלציה צפויה ל-5 שנים של 1% בלבד נראה שקיים מעט אובר-שוטינג בשוק אשר יוצר עדיפות קלה דווקא לרכיב צמוד המדד.  
 
Disclaimer
דוח זה הינו רכושה של פסגות בית השקעות בע"מ (להלן-"פסגות"), אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן ו/או פעולה, דפוס, צילום, הקלטה, העתקה את הדוח, ו/או כל חלק ממנו ללא קבלת אישור בכתב ומראש.   הדוח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו על ידי פסגות ו/או החברות המוזכרות בדוח (להלן - "החברות") בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו.   המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו.  המידע המופיע בדוח זה  מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דוח זה.  מודגש כי אין פסגות ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדוח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדוח.  פסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדוח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדוח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.. אין לראות בדוח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך  התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם. אין להעביר דוח זה לצד ג' כלשהו. פסגות עוסק בשיווק השקעות ובשיווק פנסיוני (ולא בייעוץ) ולו זיקה למוצרים המנוהלים על ידו.



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x