קרנות זרות - כתבה ראשונה בסדרה » ההיסטוריה של קרנות הנאמנות מסביב לעולם

רשות ניירות ערך מקדמת את הגעת הקרנו הזרות לישראל. לצורך כך קודמו מהלכי חקיקה, והתהליך קרוב להשלמה. ראשית ראוי לציין כי עדין לא ברור מי יגיע, וכמה גופים יגיעו לישראל. מצד אחד ישראל בהחלט מעניינת גופים זרים, ישי כאן עושר הולך וגדל, ותהליך צמיחת העושר לא נעלם מעיני הגופים הזרים, כפי שתעיד עסקת ההשקעה של AndBank בבית ההשקעות סיגמא. מאידך, דרישות המינימום של הרשות להגעת גופים זרים, מכניסה רק גופים גדולים גופים שלא בטוח עד כמה השוק הישראלי מעניין אותם.

ההערכה בשוק היא גם אם וכאשר הקרנות הזרות ייכנסו לשוק המקומי, עדין חובת ההוכחה תהיה מוטלת על כתפיהם של השחקנים החדשים בשכונה. הטיית הביתיות הישראלית קיימת בעצמה, והציבור עדין מבקש להסתכל בלבן של העיניים של מנהלי ההשקעות המקומיים. ההיסטוריה של המשק הישראלי זוכרת לא מעט נסיונות של גופים בינלאומיים גדולים שניסו חדירה לשוק המקומי, ולמרות גודלם, ולמרות הפופולריות של המוצרים שלהם הם לא הצליחו להתבסס בשוק המקומי (ברגר קינג, סטארבקס, דנקן דונטס, KFC ואופיס דיפו שאיכשו שורדות, ועוד).

אז למרות הכל, כהכנה להגעת המוצרים הללו מחו"ל, FUNDER מביאה לכם סקירה מקיפה מאוד על עולם הקרנו הזרות. עולם שרובנו עדין לא מכיר אותו. בסדרת כתבות מאת עמי צ'חובל, כתב FUNDER.

היסטוריונים לא בטוחים במקורות של קרן הנאמנות, אחדים מציינים שחברת השקעה בקרנות סגורות קמה לראשונה בהולנד ב-1822 ע"י המלך ויליאם, כקרן נאמנות ראשונה. אחרים מציינים שהסוחר ההולנדי קטוויץ ייסד את קרן הנאמנות הראשונה ב-1774. קטוויץ האמין כי פיזור ההשקעות יגדילו את המשיכה למשקיעים קטנים עם השקעות מינימליות.

הגל השני של מה שדומה לקרנות נאמנות החל עם הקמת הקרן בשוויץ ב-1849 ולאחר מכן בסקוטלנד ב-1890. הרעיון של איגוד או חיבור של מגוון השקעות ופיזור סיכונים בקרן עורר עניין בבריטניה וצרפת ולאחר מכן בארה"ב בשנת 1890. קרן הנאמנות הסגורה הראשונה בארה"ב נוסדה ב-1893, בשםBoston Personal Property Trust Fund נוסד ב-1893 והיתה, למעשה, קרן הנאמנות הסגורה הראשונה בארה"ב.

הקמת קרן Alexander Fund בפילדלפיה ב-1907 היווה צעד חשוב באבולוציה לקראת מה שנקרא היום קרן הנאמנות המודרנית, שכן קרן זו הציגה מדיניות השקעה שהתעדכנה על-בסיס חצי שנתי, ואיפשרה למשקיעים למשוך את כספיהם לפי דרישה.

קרן Massachusetts Investors Trust) MIT) בבוסטון ב-1924 הוקמה במתווה של קרן מודרנית. כיום קרן זו היא חלק ממשפחת הקרנות של חברת Massachusetts Financial Services (MFS), תאגיד השקעות שמנהל כיום מעל 400 מיליארד דולר.

ב-1928 הוקמה קרן Wellington Fund אשר הייתה קרן הנאמנות הראשונה שכללה מניות ואג"ח, אפיקי השקעה שהיו לא אופייניים באותה תקופה, ובניגוד להשקעות של הבנקים המסחריים באותה תקופה.

רגולציה והתרחבות

ב-1929 כבר פעלו בארה"ב 19 קרנות נאמנות פתוחות לעומת כ-700 קרנות סגורות. ההתרסקות של 1929, יצרה את הצורך שהביא להקמת רשות לנירות ערך בארה"ב ה-SEC, והעברת חוק ה-Security Act OF 1933 וה- Security Exchange Act ב- 1934 החלו את תהליך ההסדרה של השווקים, וקבעו מהלכים להגנת המשקיעים.

על קרנות הנאמנות הוחלו חובות רישום ודיווח. קרנות הנאמנות חוייבו להציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף מאושר. ה-Investment Company Act שנחקק ב-1940 קבע דרישות רגולטוריות נוספות, שהרחיבו את דרישות הפירוט והשקיפות שנדרשו מהקרנות, על מנת להקטין ניגוד עניינים.

תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה להתפתח. בתחילת שנות החמישים מספר קרנות הנאמנות הפתוחות בארה"ב הגיעה לכ-100. ב-1954 הצליח שוק ההון האמריקאי לטפס מעל לשיא שנקבע ערב המפולת של 1929, ושוק קרנות הנאמנות גדל באופן משמעותי והוסיף 50 קרנות נוספות בעשור זה. ב- 1960 הופיעו 100 קרנות נוספות, קרנות שהציעו השקעה באפיקה צמיחה, שהוסיפו מיליארדים של דולרים לשווקים.

מאות קרנות נוספות הוקמו בשנות השישים, עד שהשוק הדובי של 1969 קירר את התיאבון של המשקיעים לקרנות נאמנות.

ב-1971 ויליאם פוס (William Foss) וג'ון מקון (John McQuon) מבנק וולס פארגו הקימו את קרן האינדקס הראשונה FIRST INDEX FUND רעיון וקונספט שג'ון בוגל (John C. Bogel) ישתמש להקמת התשתית אשר עליה תיבנה קבוצת הענק וונגארד (Vanguard Group), חברת ניהול ענק (Powerhouse) העוסקת בניהול קרנות מדד, בעלויות נמוכות (Low Cost Index fund). 

שנות השבעים גם הציגו קרן חדשה, שנקראה No load fund – כלומר קרן שלא גובה עמלת הפצה, מאחר ויחידות ההשתתפות בקרן מופצות ישירות על-ידי חברת ניהול הקרנות. לסוג קרנות זה היתה השפעה אדירה על הדרך בה קרנות הנאמנות נמכרו וסוג זה של קרנות תרם רבות להצלחת שוק קרנות הנאמנות כולו.

בשנות השמונים והתשעים התפתח שוק שורי חזק ומנהלי קרנות בלתי ידועים הפכו לסופרסטארים. מקס היין (Max Heine) מיכאל פרייס (Michael Price) ופיטר לינץ (Peter Lynch), מראשי מגזר קרנות הנאמנות הפכו לשמות מוכרים לכל המשקיעים וכספים החלו לזרום לשוק ההשקעות הקמעונאי בקצב מדהימים.

התנפצות בועת הדוט.קום וסקנדלים של כמה שמות שהיו מוכרים בתעשייה, פגעו באופן קשה בתדמית של שוק קרנות הנאמנות. עסקאות שביצעו מנהלי קרנות, הראו שמנהלי הקרנות לא פעלו בהכרח לטובת המשקיעים, אלא לטובתם הפרטית. אולם למרות הסקנדלים של הקרנות ב-2003 והמשבר הגלובלי בשנים 2008-2009 הסיפור על קרנות הנאמנות עדיין לא תם.

למעשה תעשיית קרנות הנאמנות בארה"ב עדיין גדלה. בארה"ב לבדה פועלות כיום יותר מ- 10,000 קרנות נאמנות וההשקעות בהן מגיעות לטריליוני דולרים. למרות הקמתם של מוצרים מתחרים - בעיקר Exchange Traded Funds) ETF), ואחרים, תעשיית הקרנות נשארה איתנה ובריאה וממשיכה לגדול.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

»