איך לדרג תעודת סל (ETF) בארה"ב (ובארץ)

לאחרונה, החלו מערכות הדירוג בבנקים בארץ לדרג את תעודות הסל המקומיות. בחנו כיצד נעשה הדירוג על קרנות סחירות (ETF) בארה"ב, זה יכול ללמד אותנו גם איך כדאי לבצע את הדירוג ואת הערכת תעודות הסל המקומיות גם כן

 

 
 

עמי צחובל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/03/2015


דירוג הקרנות הסחירות בארה"ב מיועד לעזור למשקיעים לזמן ארוך להעריך את מבנה תעודות אלו ולהשוות את פעילותן בקטגוריות השונות. מאחר ותעודות אלו מיועדות לעקוב אחר מדדים מובילים, אחר סוגי נכסים מסויימים, המטרה כאן היא לזהות קרנות סחירות גדולות אשר הביצועים שלהן אמינים מספיק, שהמשקיעים יכולים להיות רגועים ולכלול כחלק בלתי נפרד מתכניות ההשקעה שלהם לטווח ארוך.

בנוסף, יש אפשרות להשוות את עלויות הקרנות כפי שאלו באות לידי ביטוי ביחס ההוצאות (Expense Ratio), בפיזור המסחר, ברמת הפיזור (Diversification) ובמעקב אחרי המדדים.

המתודולוגיה של בחירת קרנות נבחרות (Best Fit) מתחלקת לשניים:

כיצד ניתן להשוות בין הקרנות הנבחרות ולדרג אותן

בחירת הקרנות הנבחרות (Best Fit):

על מנת לזהות את הקרנות הנבחרות נקבע קריטריון שיכול לעניין את המשקיעים לטווח ארוך הכולל את אורך חיי הקרן, גודלה והתאמתה לתכניות ההשקעה של המשקיעים. הדרוג של הקרנות הללו יכלול קרנות עם היסטוריה של שנה לפחות, היקף נכסים מנוהל בקרן בגובה של לפחות מאה מיליון דולר, ותשלול קרנות המשתמשות באסטרטגיית מינוף אשר מתאימות למשקיעים מתוחכמים אבל לא למשקיעים פסיביים לטווח ארוך.

הקרנות המתאימות לקריטריונים הנ"ל יוגדרו כקרנות נבחרות.

דירוג קרנות ETF הנבחרות

הקרנות הנבחרות ידורגו במספר קטגוריות - כגון קרנות המשקיעות במניות בעלות שווי שוק קטן (Small Cap), כלומר משקיעות במניות ששווי השוק שלהן נע בין 100 מיליון דולר ל-2 מיליארד דולר, או למשל קרנות סל המשקיעות באגרות חוב של רשויות מקומיות (Municipal Bonds).

הקרנות הנבחרות מדורגות בהסתמך על ביצועיהן הנובעים מחישוב ארבעה מרכיבים רלבנטיים לשיקול האם לכלול את הקרנות הללו בתיק ההשקעות שלנו, המרכיבים הם: יחס ההוצאות של הקרן (Expense Ratio); מעקב טעויות; המרווח בין מחיר ההיצע לביקוש (Bid/Ask Spread); והפיזור (Diversification) של הקרן. כל מרכיב יקבל ציון תקן בין 0-100 בהתבסס על הביצוע של הקרן המסויימת, הנבחרת, לעומת קרנות אחרות בשוק. התוצאות של שיקלול ארבעת המרכיבים יוצרים את התוצאה הסופית המגדירה את הדרוג של הקרן בכל קטגוריה.

(1) יחס הוצאות – ניקוד (30% מסך ציון הקרן)

יחס זה הוא אחוז ההוצאות התפעוליות השנתיות מסך נכסי הקרן. במילים אחרות כמה משקיעה הקרן בתפעול, בעמלות קנייה/מכירה של נכסים וכיו"ב, עלות זו מבוטאת כיחס בין סך העלות לסך נכסי הקרן. מן הסתם, ככל שהאחוז נמוך יותר בהשוואה לקרנות אחרות, מצב הקרן הנבחרת טוב יותר, וציון המרכיב הזה גבוה יותר.

(2) מעקב טעות – ניקוד (30% מסך ציון הקרן)

מרכיב זה הוא ההפרש בין התנהלות נכס הבסיס של התעודה/קרן סחירה, לבין מחיר התעודה עצמה. הפרש זה נמדד על-ידי סטיית תקן (Standard Deviation Percentage). המרכיב מחושב בד"כ על-פני 6 חודשים שחלפו. מחיר המטרה של נכס הבסיס נקבע בד"כ על-ידי חברת הדירוג, למשל חברת MorningStar. פרמטר מעקב טעות מעדכן את המשקיע לגבי הביצוע היחסי של הקרן לעומת נכס הבסיס שאותו הקרן אמורה לחקות.

(3) המרווח בין מחיר ההיצע לביקוש (Bid/Ask Spread) – ניקוד (20% מסך ציון הקרן)

מרכיב זה מודד את הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה של תעודת הסל. הוא מחושב על ידי חלוקת המרווח הממוצע, במחיר האמצע בין שער הקנייה לשער המכירה. הפיזור הזה מודד את עלות העסקה המוסתרת (hidden) של הקרן וכן את רמת הנזילות שלה. מן הסתם פיזור גבוה מבטא נזילות נמוכה. ציון גבוה יינתן לפיזור נמוך.

(4) פיזור – ניקוד (20% מסך ציון הקרן)

הפיזור בקרן נקבע ע"י 2 משתנים: (א) המשקל היחסי של 10 האחזקות הגדולות בקרן, (ב) שיעור המיחזור (Turnover Ratio) שהוא הקצב שהקרן משנה/מחליפה את האחזקות שלה על בסיס שנתי. עיקרון הפיזור בקרן חשוב מאחר והוא מפחית את התלות באחזקות קבועות וגדולות שיכולות עקב מצבן בשוק למשוך את ביצועי הקרן כלפי מטה. המחזור בקרנות מדד באופן כללי נמוך. החישוב הכללי לגבי שני המשתנים הללו יגיע ל-20% כאשר כל אחד מהמשתנים מקבל 10%.

המידע והדירוג על קרנות הסל, ניתן ע"י 2 חברות: חברת אינטראקטיב דטה, וחברת מורנינגסטאר, והדירוג מתעדכן על בסיס יומי. כפי שניתן להבין, דירוג הקרנות הנבחרות חייב לעמוד בכל הקריטריונים שפורטו לעיל וניתן להשוות בכל קטגוריה וקטגוריה את בחירת הדירוג. 

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש

x