"זהו לא סופו של המשבר היווני ועוד נשוב לראות את השווקים באירופה נסחרים בתנודתיות גבוהה"

1.     שווקי המניות והאג"ח עלו בחדות בחודש פברואר וצפויים להמשיך להיות חיוביים לנוכח הריבית הנמוכה ביותר שהייתה אי פעם בישראל ובאירופה, והנכונות של הבנקים בעולם להמשיך ולשפוך כסף זול ולאורך זמן. יחד עם זאת גם התנודתיות צפויה לעלות בשווקים לנוכח המחירים הגבוהים.

2.    בארה"ב, נאום הנגידה הביא לעליות בוול סטריט עקב רמזים שהתקבלו מדבריה כי הריבית האמריקאית לא תעלה בחודשים הקרובים, עד שיראה שיפור של ממש באינפלציה והמשך שיפור בשוק העבודה. מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר יצא שלילי ונמוך מהציפיות, מה שתומך בינתיים בדחיית מועד העלאת הריבית. אנו ממליצים על משקל יתר בארה"ב ובאירופה לאור סביבת הריבית הנמוכה וחוסר אלטרנטיבות השקעה.

3.    באירופה, המשבר עם יוון נפתר באופן זמני אך הציבור היווני איננו מרוצה מדרך התנהלותו של הממשל החדש מול מנהיגי אירופה. להערכתנו, זהו לא סופו של המשבר היווני ועוד נשוב לראות את השווקים באירופה נסחרים בתנודתיות גבוהה כאשר תסתיים "הפסקת האש" בעוד כ-4 חודשים ואולי אף לפני.

4.    בארץ, לאחר הורדת הריבית לרמה של 0.1%, המשנה לנגידה "הוסיפה שמן למדורה" כאשר היא הצהירה כי זה אפשרי שהריבית תגיע גם לרמה שלילית. בעקבות זאת, מדד המעו"ף ואגרות החוב של ממשלת ישראל כבשו שיאים חדשים. אנו מניחים כי בחודשים הבאים, פרט למדד פברואר שצפוי להיות שלילי, נחזור לראות מדדים חיוביים עקב האצה מסוימת בפעילות במשק, העלאת שכר מינימום, גידול בצריכה הפרטית וסיום תהליכי הורדת מחירים מבניים כמו מים וחשמל. לאחר ההורדה הנוכחית כלי הריבית כבר אינו אפקטיבי כלל ויהיה מעניין לראות באילו דרכים נוספות יתמוך בנק ישראל במשק במידה ויידרש לכך.

השוק האמריקאי:
גם השבוע רוב הנתונים שהתפרסמו התרכזו בשוק הנדל"ן וניתן לראות כי עדיין לא מתקבלים סימנים של האצה בפעילות סקטור זה. נתון מכירות בתים קיימים בחודש ינואר הציג ירידה חדה של כ-5% והגיע לרמה הנמוכה ביותר מזה 9 חודשים. מנגד, מדד "קייס-שילר" הבוחן את השינוי במחירי הבתים ב-20 ערים מובילות הציג עלייה של 4.5% (שנה מול שנה) בדומה לציפיות, זאת לאחר עלייה של 4.3% בחודש דצמבר, זוהי העלייה הראשונה בקצב המדד, לאחר שנה של ירידות. אירוע נוסף שריכז עניין השבוע היה עדותה החצי-שנתית של נגידת הבנק המרכזי האמריקאי- ג'נט ילן מול הקונגרס, עפ"י דבריה של הנגידה, הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) לא יעלה את הריבית האמריקאית בחודשים הקרובים וכי ההחלטה להעלות ריבית תלויה במס' גורמים כמו- המשך שיפור בשוק העבודה ורמת אינפלציה קרובה לכ-2% (האינפלציה בארה"ב היום עומדת על כ-0.7%). לאחר דבריה של הנגידה, התפרסם לקראת הסופ"ש מדד המחירים לצרכן בארה"ב, אשר נפל ב-0.7% בחודש ינואר, מה שגוזר אינפלציה שלילית של 0.1% שנה אחורה. כפי שצוין קודם, זהו אחד התנאים של הבנק המרכזי האמריקאי להעלאת הריבית ואינפלציה כזו אינה תומכת בהעלאה.

השוק האירופאי:
נושיה של יוון מצאו את הפשרה שתמנע ממנה פשיטת רגל ואת פרישתה מגוש האירו, לפחות באופן זמני, כאשר האריכו את תכנית החילוץ שלה בעוד 4 חודשים בתמורה לרשימת רפורמות שהציגה המדינה כמו- המשך מכירת נכסים במדינה, קיצוץ עלויות הפנסיה, אי-העלאת שכר המינימום ורפורמות מסוימות במיסוי. צעדים אלו גררו תגובות כועסות מצד הציבור היווני ומסתמן כי מתארגנת מחאה המונית כלפי ה"בגידה" של הממשלה החדשה שהבטיחה כי תילחם בתכנית החילוץ ותשים קץ לצנע המאפיין תכנית זו. בנוסף, ה-ECB הסיר את המגבלות שהטיל על יוון לפני כשבועיים והתיר לבנקים אירופאיים להלוות לבנקים ביוון ולקבל אג"ח ממשלת יוון כבטוחה. 

השוק הישראלי:
 לפי נתוני סקר כ"א לחודש ינואר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור האבטלה במשק ירד לרמה של 5.6%, לעומת 5.7% בחודש דצמבר. אחוז המשתתפים בכוח העבודה (בקרב בני 15 ומעלה) עלה מעט בהשוואה לחודש קודם ועמד על 60.6% לעומת 60.5% בדצמבר. נתונים אלו מצביעים על המשך המגמה משנה שעברה של שיפור ברמת האבטלה ובפעילות הכלכלית במשק. בנוסף, בנק ישראל הפתיע השבוע את השוק כאשר הפחית את הריבית המוניטרית לחודש מרץ לרמת שפל היסטורית של 0.1%, זאת לאחר שהייתה ברמה של 0.25% מאז חודש ספטמבר 2014. הגורמים העיקריים להחלטה היו רמת האינפלציה הנמוכה (אינפלציה שלילית של 0.5% שנה אחורה) שנמצאת מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה (נמצא בטווח של 1%-3%) והתחזקות השקל מול הדולר ב-7.6% מאז חודש דצמבר, זאת לאחר פיחות של 10.4% במהלך החודשים אוגוסט- דצמבר. בנק ישראל ציין כי הוא מאמין שרמת הריבית הנוכחית תומכת בהשגת יעדי המדיניות.

שווקי ההון:
מניות- רוב מדדי המניות בבורסות בת"א ובעולם נסחרו במגמה חיובית מתחילת השבוע וסגרו חודש פברואר חיובי ביותר לשווקי ההון. בארץ, המדדים נסחרו בהשפעת הורדת הריבית המפתיעה ובחו"ל, נסחרו המדדים ברקע לדבריה של נגידת הבנק המרכזי האמריקאי והרגיעה במשבר עם יוון. מתחילת השבוע, מדד המעו"ף התחזק ב-1.5% ומדד ת"א 75 עלה בכ-2.5%. מבחינה סקטוריאלית המדד שבלט לשלילה, היה מדד התקשורת שנסחר בירידות של יותר מ-4% , לעומתו, המדד שבלט לחיוב השבוע היה מדד הביומד, אשר הציג עלייה של 4.5% בסיכום שבועי. בעולם, מדד המניות של MSCI לשווקים המתעוררים (המדינות העיקריות במדד זה הינן סין, הודו, ברזיל ורוסיה) נסחר השבוע בעליות שערים של 0.6%, כאשר המדד העולמי נסחר במגמה דומה ועלה מתחילת השבוע בכ-0.3%. בארה"ב, מדד S&P500 נחלש השבוע בשיעור של 0.3% ובלט לשלילה מול מדדי העולם, כאשר מדד הנאסד"ק 100 נסחר ללא שינוי מהותי. המדדים באירופה בלטו לחיוב השבוע מול יתר מדדי העולם לאור הסכמות נוספות עם יוון, כאשר מדד הדאקס הגרמני ומדד ה- Eurostoxx50 עלו בשיעור דומה של יותר מ-3% בסיכום שבועי.

אג"ח- מדדי האג"ח נסחרו גם הם במגמה חיובית השבוע לאור הורדת הריבית המוניטרית, כאשר האפיק הצמוד היה עדיף על פני האפיק השקלי. בסיכום שבועי, התל בונד השקלי נסחר בעליות של 0.7% ואגרות החוב הממשלתיות השקליות עלו בשיעור של כ-1%. אגרות החוב באפיק הממשלתי-הצמוד בלטו לחיוב עם עלייה של 1.7% והיו עדיפות על פני מדדי התל-בונד צמודי המדד שנסחרו גם הם בעליות נאות של כ-1%.

מט"ח- גם שוק המט"ח הושפע מהורדת הריבית וראינו את הדולר מתחזק אל מול השקל ביותר מ-3% ושערו נקבע על 3.98 ₪ לדולר. האירו נסחר גם הוא במגמה דומה מול השקל ושערו נקבע על 4.45 ₪ לאירו.

* הנתונים נכונים לתאריך 27.02.15 (סוף יום מסחר)

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.