הערכות » מנכ"ל אלומות - רמת 4.2 לדולר מעבר לפינה - היציג במרחק נגיע מ ה 4 שקלים

"השבוע יוצאת אל הפועל תוכנית ההרחבה הכמותית עליה הכריז הנגיד האירופי דראגי בחודש ינואר. תחילת התוכנית עשויה לספק רוח גבית נוספת לשוקי המניות, אולי אפילו מעבר לזו שתמכה בו מתחילת השנה". כך מעריך היום יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, בסקירתו השבועית.

חברון מתייחס גם לנאום יו"ר הפד ג'נט יילן ומעריך בעקבות זאת כי "בשתי ההחלטות הקרובות ילן לא מצפה להעלאת ריבית. להערכתנו, הפד יאותת על העלאת ריבית לקראת ספטמבר, יתקפל ברגע האחרון וידחה לעוד החלטה או שתיים נוספות. אנו צופים העלאת ריבית בארה"ב לקראת סוף השנה".

ביחס לפשרה שהושגה עם יוון מעריך חברון כי "ההקלה בסיפור של יוון לא תימשך הרבה זמן. הצדדים אומנם הסכימו להארכה, אבל קשה להבין את פתרון המחלוקת כאשר הארכה אמורה להינתן על רקע אותן התניות של תוכנית החילוץ, התניות שבהן יוון כמובן לא עמדה. בסוף השבוע הרחובות ביוון שוב בערו ונראה כי הממשל שם נתון ללחצים פוליטיים גדולים, במיוחד לאור הבטחותיו טרום הבחירות".

חברון מתייחס גם לשוק האג"ח הממשלתי המקומי ומעריך כי "הפער בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב גבוה מאוד, אבל אנחנו מעריכים שבטווח הקצר הוא עשוי להיפתח גם בארוך. אנחנו ממליצים למכור את הפער בין ישראל לארה"ב ל-5 שנים ובשלב מאוחר יותר את הפער ל-10 שנים, כאשר האיתות החשוב ביותר לתחילת הפוזיציה או הגדלת הפוזיציה (עבור מי שרוצה להתחיל שעה קודם) הוא המפנה במגמת האינפלציה באירופה".

עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות בכיר בהלמן-אלדובי: שוק המניות המקומי רושם היום ירידות קלות לאחר פריצת רמת 1500 הנק' והעליות החדות שראינו אתמול, בשווקים הגלובליים נמשכת המגמה החיובית. כמו כן, אנו רואים היום ירידות שערים ועליית תשואות באפיק הממשלתי והקונצרנים לאחר מהלך חד של רווחי הון בימים האחרונים.

 

השבוע השוק ימתין להחלטת הריבית באירופה ביום חמישי ונתון התעסוקה בארה"ב ביום שישי, כאשר השווקים ימשיכו להמתין לאיתותים מכיוון הפד בנוגע למועד העלאת הריבית בארה"ב. השוק המקומי ימשיך לבחון את הדוחות של החברות לרבעון הראשון. עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות בכיר בהלמן-אלדובי, מעריך כי "חזרתו של הדולר היום לבחון את רמת ה-4 שקלים לדולר, פער הריביות הנוטה לכיוון ארה"ב והמשך נתונים החיוביים מכיוון הכלכלה האמריקאית- כל אלו ימשיכו לתמוך בהמשך התחזקות הדולר מול השקל". בבית ההשקעות עוד מעריכים כי "לאור הצטרפות הבנק המרכזי בארץ למלחמת המטבעות ע"י הורדת ריבית ואיתותים על המשך מדיניות מרחיבה, נמשיך לראות ריצה לכיוון אפיקי סיכון של מניות וקונצרנים בשוק המקומי בתקופה הקרובה".

"כל עוד הריבית בישראל תישאר ברמת השפל הנוכחית, בזמן שבארה"ב ההתבטאויות של ילן ופישר מאותתות על העלאת ריבית בסוף 2015 או תחילת 2016, הפער הזה יוצר קרקע מאוד פורייה להמשך ההתחזקות של הדולר כנגד השקל וגם כנגד המטבעות המובילים בעולם ובראשם האירו, שם הופעלה לאחרונה גם תכנית הרחבה כמותית אגרסיבית. רמה של 4.2 שקלים לדולר זו רמה שכבר נמצאת מעבר לפינה. במקביל, בעולם אני צופה ששערו של אירו אחד ייחלש ויסחר ברמה של דולר אחד, או קרוב מאוד לזה", כך אומר קובי נימקובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אלומות בהתייחסו להתחזקות הדולר לרף 4 השקלים. 

לדברי נימקובסקי, "מהלך הורדת הריבית של הנגידה פלוג הפתיע גם אותנו. לא ראינו סיבה אמיתית להוריד את הריבית. בטח לא כשמדובר על שינוי ריבית מינורי מרמה של 0.25% ל-0.1%. ההשפעה של המהלך היא בעיקרה השפעה פסיכולוגית - הנגידה רצתה להראות לשוק את הנחישות שלה לשמר את שער הדולר גבוה, על מנת לחזק את היצוא ובכך לחזק את הצמיחה. ההשפעה הפסיכולוגית הייתה גם במובן שבנק ישראל שידר במעשים ולא רק בדיבורים כי הוא רואה סביבת אינפלציה נמוכה וכי הוא לא חושש מהתפרצות אינפלציונית. 

"ברמה הפוליטית השוק המקומי מושפע מהבחירות שבפתח. כל המפלגות מבטיחות כרגע הבטחות מרחיקות לכת לבוחרים שיש להן השלכות תקציביות, בעיקר בתחום החברתי. ההיסטוריה מוכיחה כי לקצץ בתקציב הביטחון אף אחד לא מצליח. זה נושא מאוד רגיש ובעייתי במדינה כמו ישראל. לכן הדרך לממן לפחות חלק מההבטחות תהיה באמצעות הגדלה כזו או אחרת של הגירעון. חלק מהשינויים התקציביים ינבעו משינויים בסדרי העדיפויות, אבל זה לא יספיק והממשלה שתיבחר תצטרך להגדיל את הגירעון על מנת לממן חלק מהבטחות הבחירות. 

"לפי הסקרים נראה שתוקם ממשלה מורכבת ולא יציבה שתורכב מהרבה סיעות ותיתקל בהרבה דרישות קואליציוניות ולכן אני צופה עלייה משמעותית בהוצאות הממשלה, וזה לא באמת משנה אם תורכב ממשלה ימנית או שמאלית. אני מחריג את ההנחה הזו במקרה שיצליחו להרכיב פה ממשלת אחדות לאומית של שתי המפלגות הגדולות, אבל את הסיכויים לזה שכל אחד יחשב בעצמו. 

"בהנחה שנראה לאחר הבחירות תוואי של גירעון עולה זה ישפיע על אופן ההסתכלות של גופי הדירוג הזרים על הדירוג של ישראל ובמקרה של תהליך מתמשך זה עלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל, שמשמעותה  - עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, עלייה בשערו של הדולר ובאופן כללי נראה יציאה של משקיעים זרים, דבר שאינו טוב למשק. אם הממשלה תצליח לתת למשקיעים את ההרגשה כי מדובר בגירעון זמני ונשלט – ההשפעה תהיה מינורית".  

"הסיפור של היום שייך לדולר שנגע ברף של 4 שקלים. ההסבר המקובל הוא שהפחתת הריבית בשבוע שעבר הינה הגורם העיקרי שהניע את הפיחות, אלא שהדולר מפגין עוצמה בשווקי העולם ולא רק מול השקל. תחושתי היא שבנק ישראל נכנס למלחמת המטבעות העולמית עם כלי נשק בעל עוצמה קטנה מאוד שהשפעות הלוואי שלו עלולות להזיק למשק בטווח הארוך יותר מאשר להועיל לו.  לעת עתה, הפחתת הריבית תמשיך לתמוך בנכסי הסיכון ולכן על אף ההעפלה של רוב המדדים לנקודות שיא, אני מניח המגמה תימשך".

בחדר עסקאות המט"ח של אקסלנס אומרים הבוקר כי "לאחר שהדולר פרץ את רף ה-4 שקלים והגיע עד 4.0030 שקל, אנו רואים הרבה חברות שמנצלות את השער כדי למכור ולגדר. לכן, הדולר ירד וחזר להיסחר סביב 3.9950 שקל לדולר". באקסלנס מציינים כי "השוק ימתין לראות את הנתונים באירופה וארה"ב היום ויגיב לתנועה באירו/דולר, אך סביר להניח שאם נראה התבססות מעל לרמה של 4 שקלים היום, עולה הסבירות למהלך משמעותי כאשר נקודת ההתנגדות תהיה רמת 4.10, שהייתה הרמה הגבוהה בראלי האחרון בשנת 2012".

"הדולר-שקל יתחזק בטווח הבינוני ל-4.1 שקלים לדולר"

"בנק ישראל צפוי להתערב באמצעות הקלה כמותית כדי להחזיר את האינפלציה לטווח היעד", כך מעריך איציק נוי, מנכ"ל קבוצת ההשקעות הבינלאומית Smart Capital. "בנק ישראל מפשיל שרוולים ומוריד ריבית כדי לתמוך ביצואנים המקומיים ובשערי המט"ח הבעייתים. ההבנה שהכלכלה המקומית דומה לשכנתה מצפון (אירופה) הרבה יותר מאשר לשכנתה ממערב (ארה"ב) תעזור למקבלי ההחלטות לקבל החלטות פרדוקטיביות ואנו מצפים שכך גם יעשו.  אנו צופים התערבות אגרסיבית יותר מצד בנק ישראל הן בהודעות הריבית הבאות, גם בהתערבויות במסחר וגם בהקלה כמותית אשר יתמכו בהחזרת האינפלציה ליעדה."

 

בעניין הדולר-שקל אומר נוי: "בעקבות הורדת הריבית, אנו צופים פריצה של רמת ההתנגדות הפסיכולוגית לרמה של 4 ₪ לדולר בטווח הקצר, ורמת ההתנגדות של 4.1 בטווח הבינוני. אמנם, הנתונים שפורסמו ביום שישי הצביעו על הידרדרות באינפלציה בארה"ב (ירידה של 0.7%, הירידה הגדולה ביותר מזה שש שנים) אך נתוני הליבה הצביעו על עלייה באינפלציה ובכך ממשיכים לתמוך בעמדתנו, אנו צופים העלאת ריבית ביוני-יולי 2015."

בשווקים הבינלאומיים: "ההקלה הכמותית באירופה, הפתרון הזמני של בעיות החוב ביוון וסקטור האנרגיה דוחפים את שווקי המניות לשיאים חדשים במהלך השבוע האחרון. מדד סנטימנט הלקוחות של סמארט קפיטל (הבוחן את סך הפוזיציות הפתוחות של לקוחות החברה על חוזי מדד ה-S&P500) מצביע על המשך העליות בטווח הקצר." 

 

רמת ה- 4 זהו המחסום הפסיכולוגי שבנק ישראל מעוניין שיישבר לאחר 3 ניסיונות כושלים. לאור פריצות השווא בחודשיים האחרונים, חשוב יהיה להמתין להתבססות של מספר ימים מעל רמה זו לפני שיהיה אפשר להכריז על פריצה אמיתית שעשויה לסמן את המהלך השורי הבא של הדולר-שקל.

במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "לאחר הדרמה בשוק המט"ח המקומי בשבוע שעבר, הדולר-שקל פותח שבוע חדש במומנטום חיובי  והוא בוחן את רמת המפתח ב-4. לפחות על פניו, כל הגורמים תומכים כעת בפריצה של המחסום הפסיכולוגי הזה כבר בימים הקרובים. בעקבות הורדת ריבית המפתיעה שביצע בנק ישראל ושורה של התבטאויות מדיניות מרחיקות לכת, זינק הדולר-שקל זינק בשבוע שעבר ביותר מ-15 אגורות (!), מרמת הפתיחה של השבוע ב-3.845 ועד אזור 3.985. לאור העובדה כי המומנטום החיובי של הדולר-שקל נמשך כבר חמישה ימים ברציפות, נראה כי למהלך של בנק ישראל היה השפעה משמעותית על יחסי הכוחות בין הדולר לשקל, וזאת לאחר כמה שבועות של סטטוס קוו.

בעולם, לאחר שבוע של דשדוש הדולר סיים את השבוע חזק, כאשר מדד הדולר שוב נסחר מעל רמת 95, ברמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2006. מדד הדולר סגר בשבוע שעבר חודש שמיני ברציפות של עלייה, הרצף החודשי הארוך ביותר מאז 1976. מה שהניע את הדולר מעלה היו בעיקר מדד המחירים לצרכן של חודש ינואר, שהתעלה מעל המצופה, ושורה נתוני מקרו חיוביים ששוב הגבירו את הציפיות להעלאת ריבית בחודשים הקרובים. ובהקשר זה, דוח התעסוקה אשר יתפרסם השבוע ביום שישי עשוי להוסיף לרוח הגבית של הדולר. על פי התחזיות המוקדמות, הדוח צפוי להצביע על תוספת של 250 אלף משרות וירידה של האבטלה לרמת שפל חדשה של 5.6%.

במצב הנוכחי, כאשר בעולם הדולר מציג מומנטום חיובי ואילו בזירה המקומית השקל חבול ומוכה, ייתכן בהחלט שכבר השבוע נראה פריצה של רמת 4. זהו המחסום הפסיכולוגי שבנק ישראל מעוניין שיישבר. הצמד נכשל בשלושת ניסיונותיו האחרונים בחודשיים האחרונים לפרוץ את המחסום. אם יצליח הפעם, הדבר עשוי לסמן את המהלך השורי הבא של הצמד. לאור פריצות השווא בחודשיים האחרונים, חשוב יהיה להמתין להתבססות של מספר ימים מעל רמה זו לפני שיהיה אפשר להכריז על פריצה אמיתית".

מנכ"ל מט"ח 24 דוד מסיקה: "בסופ"ש האחרון הדולר המשיך במגמה האגרסיבית מעלה ונראה כי גם נקודות ההתנגדות ב-3.98 ו3.99 הינם על סף פריצה. הספוקלציות שזרקה המשנה לנגידת בנק ישראל ביממות האחרונות  בנוסף לריבית הנמוכה ממשיכים הלכה למעשה לתת את הרוח הגבית למגמת מעלה של הדולר, ופיחות יחסי שמורגש על השקל.  בנק ישראל כבר מאותת על אפשרויות פעולה נוספות, מה שמעורר את הסוחרים להבנה כי מגמות רכישה אינטנסיביות בדרכם להכנס למסחר, וכי לא יהיה מנוס מפריצה לכיוון ה-4.000 לטווח הקצר.

ברמה הבינלאומית מתרחשת דינאמיקה שמובילה את הספוקלנטים להתנהגות מסחר של שיווי משקל בין המטבעות החזקים. היינו, הבנה כי השתלבות הגורמים הפוליטים והכלכליים בגוש האירופאי ונתוני המקרו בארה"ב עשויה ליצור בטווח הבינוני\ארוך מערכת כלים שלובים שהיורו-דולר יעמוד על 1:1.  עיני הסוחרים בדינאמיקה זו יהוו מגמת נסיגה זמנית מהיורו, על אף התחזקותו ואפשרות לטווח הרחוק כי היורו-דולר מתכנס לאחד."

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

»