HSBC? בואו נשמע מה יש לחטיבת המחקר של בנק ישראל לומר על הריבית ועל הרחבה כמותית

הערכותינו לגבי ההתפתחויות הצפויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על תחזיות של מוסדות בין-לאומיים )קרן המטבע הבין-לאומית וה-OECD( ושל בתי השקעות זרים. התחזיות משקפות את ההערכות שקצב הצמיחה של התוצר במשקים המפותחים ישתפר ב-2015 וב-2016 בהשוואה ל-2014, אם כי בקצב מתון ותוך שונות בין המדינות השונות. בפירוט, באירופה וביפן צפויה חולשה יחסית, ואילו בארה"ב צפויה צמיחה גבוהה יותר. בהשוואה להערכות שניצבו ביסוד התחזית הקודמת (מדצמבר), תחזיות הצמיחה לאירופה עודכנו מעט כלפי מעלה ולארה"ב מעט כלפי מטה, ולכן בממוצע הן נותרו כמעט ללא שינוי.

לצד השיפור בצמיחה, צפויה ב-2015 גם האצה בקצב הגידול של הסחר העולמי. ההערכות נותרו ללא שינוי לעומת אלו שניצבו ביסוד התחזית מדצמבר. כך, שיעור הגידול של היבוא במדינות ה- OECD צפוי לעמוד ב-2015 על 3.7%; ב-2015 צפוי שיפור נוסף בסחר העולמי.

התחזית שחטיבת המחקר גיבשה לגבי האינפלציה והריבית בשנה הקרובה גבוהה מעט מהציפיות הנגזרות משוק ההון, אך נמוכה מעט מההערכה הממוצעת של החזאים הפרטיים.

במחירי הנפט נרשמה ירידה נוספת מאז פרסום התחזית הקודמת. המחיר הממוצע של חבית נפט מסוג "ברנט" במהלך הרבעון הראשון )עד אמצע מארס( משקף ירידה של כ-10% בהשוואה למחיר בתקופה שקדמה לגיבוש התחזית הקודמת. מחירי המזון בעולם רשמו לאחרונה שפל של חמש שנים. בדומה למחירי הנפט, גם את הירידה במחירי המזון בעולם מסבירים בעיקר גורמי היצע. האינפלציה במדינות המפותחות הוסיפה לרדת בחודשים האחרונים, אך תחזיות האינפלציה עבור החודשים הבאים נותרו ללא שינוי משמעותי.

התוצר ב-2015 צפוי לצמוח ב-3.2%, ללא שינוי מהתחזית הקודמת. הגידול החד שנרשם בצריכה הפרטית ב-2014 מבטא, בין היתר, הקדמה של רכישת מכוניות על רקע המיסוי הירוק שנכנס לתוקף בתחילת 2015. צריכה זו גם תרמה לצמיחה ב-2014, היות שהמיסוי על מכוניות גבוה והוא נרשם כתוצר. לפיכך צפוי תיקון מסוים בתחילת 2015. למרות זאת אנו מותירים את תחזית הצמיחה ל-2015 ללא שינוי, בשל כמה התפתחויות אחרות שתרומתן לצמיחה חיובית:

מחירי נפט נמוכים מהצפוי, אינפלציה נמוכה מהצפוי (שאותה מסבירים בעיקר גורמי היצע), נתונים חזקים יותר משוק העבודה, וריבית נמוכה יחסית להערכתנו הקודמת.

תחזית הצמיחה ל-2016 עודכנה ל-3.5%, בהשוואה לתחזית של 3.0% מדצמבר. את האצת הצמיחה ב-2016 צפויים להוביל ההשקעה והיצוא. ההשקעה ב-2016 תושפע מהשקעה של חברה גדולה (שתיזקף, רובה ככולה, ליבוא מכונות וציוד), וכן מהתרחבותה הצפויה של הבנייה למגורים בהמשך השנה. באשר ליצוא, קצב צמיחתו צפוי להאיץ ב-2016, במקביל להאצה הצפויה ביבוא של המדינות המפותחות.

במהלך המחצית הראשונה של 2015 צפויה הממשלה לעבוד ללא תקציב מאושר. בתחזית הקודמת הערכנו כי הצריכה הציבורית תגדל ב-2015 ב-4.1%, תוך חריגה מתקרת ההוצאה, בהתאם להצעת הממשלה. אולם כעת נראה שלא תהיה חריגה כזו, ובהתאם לכך אנו מעדכנים ל-2.2% את קצב הגידול הריאלי של הצריכה הציבורית ב-2015. לשינוי זה בהערכה יש השפעה גם על 2016 – ללא חריגה ב-2015, משמעות העמידה בכלל ההוצאה ב-2016 היא שהצריכה הציבורית תגדל בקצב של 1.9% באותה השנה (לעומת 0% בתחזית הקודמת).

להערכתנו, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון הראשון של 2016 יעמוד על %1.1. במהלך 2015 צפויים המחירים לרדת ב-0.1%. ירידה זו מגלמת, בין השאר, את ירידת מחירי הדלקים ואת השפעתה של הוזלת החשמל והמים בתחילת השנה. אנו צופים שקצב עליית המחירים יגיע בחודשים הקרובים לרמה העקבית עם הגבול התחתון של יעד האינפלציה, ולכן בתחילת 2016 תיכנס האינפלציה של ארבעת הרבעונים האחרונים לתחום היעד.

להערכת חטיבת המחקר, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על %0.1 עד סוף 2015 ולהתחיל לעלות ב-2016. אנו מעריכים שהוועדה המוניטרית תותיר את הריבית ברבעונים הקרובים ברמתה הנמוכה, כדי להוסיף ולתמוך בפעילות ובחזרת האינפלציה אל סביבתו של מרכז היעד.

בעקבות הפחתת הריבית למארס ל-0.1%, התוואי הצפוי של הריבית ב-2015 נמוך מזה שפורסם בתחזית הקודמת.

התחזית שחטיבת המחקר גיבשה לגבי האינפלציה והריבית בשנה הקרובה גבוהה מעט מהציפיות הנגזרות משוק ההון, אך נמוכה מעט מההערכה הממוצעת של החזאים הפרטיים.

גורמים מקומיים ועולמיים עשויים להביא לכך שהכלכלה המקומית תתפתח באופן שונה מזה שבתחזית הבסיסית. האיחוד האירופי סובל מלכתחילה מרפיון בפעילות ובאינפלציה, והוא מתמודד עם אתגרים וסיכונים בלתי מבוטלים. מנגד, ייתכן כי הירידה החדה של מחירי הנפט תשפיע על הפעילות במשקים המייבאים נפט במידה רבה יותר מכפי שהעריכו עד כה, ושיעורי הצמיחה בעולם – ובהתאם לכך היקפי הסחר – יהיו גבוהים יותר. עם זאת, במדינות שהאינפלציה בהן נמוכה גובר החשש מדפלציה, במיוחד לנוכח רמתן האפסית של הריביות הקצרות. גורם סיכון נוסף קשור בתנודתיות בשער החליפין של השקל, שגברה לאחרונה. נציין גם את חוסר הוודאות ביחס למדיניות הפיסקלית של הממשלה שתקום.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.