על פי מנהל ההשקעות הראשי באימפקט, צחי ליבוביץ, המשקיעים לא צריכים להיכנס לשאננות בכל הנוגע להקלה כמותית ישראלית ולריבית שלילית.
לאחרונה נערך בבנק ישראל ניסוי, בין אם במכוון או בין אם לא במכוון. בשבוע שעבר יצאה סקירה מבנק HSBC המעריכה כי בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית לרמה שלילית של (0.1%-)ולהשיק תכנית הרחבה כמותית בדמות רכישת אג"ח של כ- 70 מיליארד ₪. הסקירה דיברה על כך כי כל זה יקרה כבר בהודעת בנק ישראל הקרובה קרי יום שני האחרון.
כידוע, בפועל, לא קרה כלום אך תגובת השווקים, לשני הכיוונים הייתה חדה. לא ברור על מה הסתמך HSBC בסקירה שפרסם, ההערכות מדברות על בין שימוש במידע פנים עד הדלפה מכוונת של בנק ישראל כדי לבדוק כיצד השווקים מקבלים זאת. לא ידוע כרגע גם אם אכן תכנן בנק ישראל להוציא לפועל משהו מדברים אלה ושינה את החלטתו בעקבות הפרסום ותגובת השווקים, אך המהלך נתן לנו כלים לנתח את התנהגות השווקים.
את התנודות המשמעותיות ראינו בשתי הגזרות שיושפעו הכי הרבה ממהלך זה: שער החליפין דולר שקל ותשואות האג"ח הממשלתיות. התגובה העוצמתית ביותר, כאשר התפרסמה החלטת הריבית בפועל, הייתה של הדולר, ירידה של כמעט 4% ביומיים. הסיבה לתגובת היתר של הדולר לשני הכיוונים היא מלחמת המטבעות המתרחש בעולם בעקבות מהלכים מנוגדים שמתרחשים בשווקים האירופאי והאמריקאי. בעוד שאירופה החלו רק כעט בהרחבה כמותית, בארה"ב סיימו אותה והפנים כבר לכיוון העלאת ריבית.
למרות שבהחלטה האחרונה לא ביצע בנק ישראל כל שינוי, אין זה מן הנמנע שיוציא לפועל מהלכים מוניטריים מרחיבים בהמשך. חשוב לזכור כי בנק ישראל רואה עצמו אחראי על ויסות האינפלציה ותמיכה בצמיחת המשק. בהודעתו האחרונה אמנם העלה את תחזית הצמיחה לשנת 2016 אך נתן תחזית אינפלציה אפסית בעוד יעד האינפלציה של בנק ישראל היא 2% לשנה.
מדד המחירים לצרכן ב- 12 החודשים האחרונים עומד על (1%-), את 2014 סיימנו עם מדד שלילי של כ- (0.2%-) ומתחילת 2015 רשם מדד המחירים לצרכן ירידה של כ- (1.6%-) . נכון להיום אנו משק בדפלציה וכדי להגיע ליעד האינפלציה כבר ב- 2015 על בנק ישראל לנקוט בצעדים מוניטריים מרחיבים משמעותיים. בהודעתו מיום שני אף רמז בנק ישראל כי לא יהסס לעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
למרות שכביכול כלי הריבית מוצה, כאשר היא עומדת על רמה אפסית, לבנק ישראל אפשרויות תמרון נוספות לא מעטות, כגון הפחתת הריבית לרמה שלילית וסוגים שונים של הרחבות כמותיות כמו תכנית רכישה כמותית של נכסים פיננסיים, הפחתה של היקף הנפקות המק"מים, המשך רכישות מט"ח ועוד.