ממתינים להתפתחויות » בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי

מדד מרץ הכריע - האינפלציה בכיוון תוואי היעד

 

 
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראלקרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
 

בעז קידר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/04/2015

הגורמים העיקריים להחלטה 

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. 
  • מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, בהובלת מחירי הדלק וסעיף הדיור. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 1%. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה, או מעט מתחתיו. הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות סביב מרכז היעד.

  • האינדיקטורים לפעילות ברבעון הראשון מצביעים על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב המתון ששרר בשנתיים האחרונות. נתוני סקר החברות תומכים בהערכה זו. המדד המשולב עלה במארס ב-0.4%, ונרשם גידול בהכנסות ממיסים. בניכוי השפעות חריגות, נרשמה במארס עלייה של 3.3% וברבעון הראשון ירידה של 0.9% ביצוא הסחורות במונחים דולריים. 

  • קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מעלה את התחזיות לצמיחה באירופה וביפן, וכלפי מטה את התחזיות לצמיחה בארה"ב ולהתפתחות הסחר העולמי. בנתונים השוטפים מגוש האירו ישנם סימנים להתאוששות, וחלק מהנתונים המאכזבים בארה"ב משקפים גורמים חד פעמיים. על פי הציפיות העולות מהשווקים, נדחה מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב. 

  • מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/3/15, ועד ל-24/4/15, התחזק השקל מול הדולר ב-3%, ונרשם ייסוף של 1.7% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.7%, בין היתר על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה במספר משקים עיקריים. ירידה בקצב החזוי של צמיחת הסחר העולמי  והמשך הייסוף  עלולים להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

  •  נמשכת עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. מספר העיסקאות התמתן מעט בפברואר, גם בקרב המשקיעים.  

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים,  על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, בשעה שהחזאים צפו עלייה מעט גבוהה יותר – 0.4% בממוצע. עליית מחירי הדלק הביאה לעלייה של 1.3% בסעיף התחבורה והתקשורת ותרמה את עיקר העלייה במדד, ואחריה תרמה לעלייתו עלייה של 0.7% בסעיף הדיור. בסעיפי ההלבשה וההנעלה והפירות והירקות נרשמו ירידות על רקע עונתי. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 1%, בדומה לאינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר. מחירי האנרגיה תרמו 0.9% לירידת המדד בשנה האחרונה, ומחירי התקשורת, המזון והפירות והירקות תרמו לירידה 0.2% כל אחד. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-2.4% ב-12 החודשים האחרונים, ואלו המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים ירדו ב-0.1%. 

תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים עומד על 1.1%, לעומת 1.2% בחודש הקודם, בשעה שהציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.6%, לעומת 0.4% בחודש הקודם. הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים מוסיפות להציג תנודתיות ועומדות על 0.8%, והציפיות לשנתיים – על 1.1%. הציפיות לטווחים הבינוניים נעות סביב 1.5%, ואילו הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות סביב מרכז יעד האינפלציה. מרבית החזאים אינם צופים הפחתה בריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים, אך עקום התלבור ממשיך להצביע על הסתברות מסוימת להפחתה כזו. 

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים לפעילות ברבעון הראשון של 2015 מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב המתון ששרר בשנתיים האחרונות. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד במארס ב-4.6%, והוא הושפע בין השאר משיבושי העבודה בכי"ל ומירידה חדה ביצוא כלי טיס, לאחר שבחודשיים הקודמים חלה בו עלייה חריגה. בניכוי אלו עלה היצוא במארס ב-3.3% וירד ב-0.9% ברבעון הראשון, אך מדובר בנתון במונחים דולריים, והוא הושפע לרעה גם מהתחזקות הדולר מול המטבעות האחרים. במארס נעצרה ההתאוששות שנרשמה עד כה בכניסות התיירים. יצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) עלה בינואר ב-1% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2014. כל מרכיביו הראשיים של יבוא הסחורות עלו במארס. נתוני סקר החברות לרבעון הראשון מצביעים על יציבות בפעילות במגזר העסקי. המדד המשולב למצב המשק עלה במארס ב-0.4%, בהשפעת עלייה ביבוא מוצרי הצריכה ויבוא התשומות (במארס) ובמדד הייצור התעשייתי (בפברואר).  מדד האקלים ממשיך להצביע על קצב צמיחה חודשי של 0.23%. מדד מנהלי הרכש ממשיך לנוע סביב רמת 50 הנקודות, והחודש הוא עלה ל-50.2. מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס עלה החודש לרמה הגבוהה ביותר מאז 2011, והמדד של בנק הפועלים ירד החודש קלות אך רמתו עדיין גבוהה יחסית לרמה ב-2014.  

שוק העבודה: נתוני שוק העבודה ממשיכים להציג תמונה חיובית: נתוני סקר כוח האדם לפברואר בקרב בני 25—64 (גילי העבודה העיקריים) דומים לנתונים לינואר, והם מצביעים על כך שהאבטלה התייצבה ברמה נמוכה ושיעורי ההשתתפות והתעסוקה – ברמה גבוהה. לאורך זמן מצביעים נתוני הסקר על גידול מתמשך בתעסוקה במסחר ובשירותים ועל יציבות בתעסוקה בתעשייה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בנובמבר-ינואר ב-0.2% וב-0.1%, בהתאמה, יחסית לאוגוסט-אוקטובר (נתונים מנוכי עונתיות). בתקבולי מס הבריאות נמשך גידול יציב: בינואר-מארס הם היו גבוהים (נומינלית) בכ-5.5% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. בינואר ירד מספר משרות השכיר ב-0.8%. 

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-מארס ב-2.5 מיליארדי ש"ח, לעומת 0.5 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. על פי נתוני המגמה, גביית המסים במארס גבוהה מהגבייה בחודשים הקודמים ובתקופה המקבילה אשתקד, ומתחילת השנה גביית המסים עלתה ריאלית בכ-5.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. תקבולי המע"מ המקומי ברוטו עלו ריאלית ב-10% לעומת מארס אשתקד (7% בניכוי מסי נדל"ן). סך ההוצאה המקומית של המשרדים בינואר-מארס הייתה גבוהה נומינלית ב-4% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. 

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/3/15, ועד ל-24/4/15, התחזק השקל מול הדולר בכ-3%, ומול האירו – ב-1.3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-1.7%. 

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/3/15, ועד ל-24/4/15,  עלה מדד ת"א 25 בכ-4%. בשוק האג"ח הממשלתיות ירדו התשואות בעקום הנומינלי, בדומה למגמה העולמית. התשואה על אג"ח שקלית ל-9 שנים ירדה לשפל של כ-1.4%. גם בעקום הצמוד ירדו התשואות בשיעור מתון. לאורכו של עקום המק"מ נרשמו שינויים קלים, ומרבית העקום נסחר בתשואה נמוכה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, סביב 75 נ.ב. 

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו במארס עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-48.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-12.3%. במהלך אפריל התמתן קצב יציאת הכספים מהקרנות הכספיות. 

שוק האשראי: בחודש ינואר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-13.3 מיליארדי ש"ח (1.6%), לרמה של כ-826 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה ברובה מנטילת אשראי בנקאי בסכום של כ-9.1 מיליארדי ש"ח, גיוס משמעותי בהשוואה לפירעונות נטו בשנתיים האחרונות. במארס הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 2.9 מיליארדי ש"ח, מעט גבוה מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (2.6 מיליארדים). הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח חברות הייתה שלילית במארס ובמחצית הראשונה של אפריל, והמשיכות נטו הסתכמו בכ-300 מיליוני ש"ח. המרווחים בשוק אג"ח החברות ירדו מעט בחודש מארס, לאחר שגם בפברואר הם ירדו.

יתרת החוב של משקי הבית עלתה בינואר ב-1.8 מיליארד ש"ח (0.4%), ומתוך זה יתרת החוב לדיור עלתה ב-1.3 מיליארד (0.4%). היקף נטילת המשכנתאות החדשות עלה במארס ל-5.6 מיליארדי ש"ח, תוך ירידה בשיעור המשכנתאות הניתנות לרוכשי דירה להשקעה והמשך העלייה בשיעור המשכנתאות הניטלות בריבית קבועה. הריביות על המשכנתאות החדשות שניטלו ירדו בחודש מארס בכל מסלולי ההצמדה: במסלול הלא-צמוד ובמסלול הצמוד בריבית קבועה הן ירדו ב-0.1 נק' האחוז, ובמסלול  הצמוד בריבית משתנה – ב-0.3 נק' האחוז. 

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.7%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.3%. בינואר-פברואר עלו מחירי הדירות ב-0.4%, וב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר הם עלו ב-3.7%. מספר העסקאות ירד בפברואר בקרב כל סוגי הרוכשים, כולל המשקיעים, אך הוא עדיין גבוה יחסית, ככל הנראה עקב השלמת המכירה של דירות שלא נמכרו בתקופת ההמתנה לחוק "מע"מ אפס". מספר הדירות החדשות העומדות למכירה עלה קלות, לאחר שבחודשים האחרונים הוא ירד. מספר התחלות הבנייה גבוה בשנתיים האחרונות, והוא צפוי לתמוך בהמשך היצע הדיור בתקופה הקרובה. 

המשק העולמי: בתחזית הצמיחה העולמית של קרן המטבע הבין-לאומית שהתעדכנה החודש, נרשם שיפור בתחזית הצמיחה של גוש האירו ויפן ועדכון כלפי מטה של התחזית לגבי ארה"ב. הקרן עדכנה כלפי מטה את תחזית הסחר העולמי והדגישה כי ההתמתנות שחלה בצמיחתו בשנים האחרונות נובעת בחלקה גם מגורמים מבניים ארוכי טווח. כלכלני הקרן רואים ירידה בסיכון לדפלציה או למיתון במרבית המשקים העיקריים. בארה"ב נרשמו החודש נתונים מאכזבים; חלקם משקפים אירועים בעלי השפעות חולפות – כגון מזג האוויר הקשה ושביתת עובדי הנמלים בחוף המערבי – וחלקם על רקע השפעת הדולר החזק, והשפעת מחירי הדלק הנמוכים על מגזר האנרגיה. מספר המשרות החדשות היה במארס נמוך משמעותית מהצפוי; הצריכה הפרטית בינואר-פברואר הייתה מתונה מאוד, אך במארס נרשמה התאוששות מסוימת; מדד מנהלי הרכש בחברות היצרניות ירד לרמה הנמוכה ביותר זה שנתיים. הסביבה האינפלציונית נותרה נמוכה. לנוכח אלו נמשך חוסר הוודאות לגבי המועד שבו יחלו להעלות את הריבית בארה"ב, ותוואי הריבית הנגזר מהציפיות בשווקים הוסיף לרדת. באירופה הפעילות עדיין מאוד מתונה ונמשך חוסר הוודאות לגבי התפתחות המשבר ביוון. עם זאת ישנם גורמים שתורמים להתאוששות – היחלשות האירו, הקלה בתנאים הפיננסיים, ומחירי האנרגיה הנמוכים. מדד אמון הצרכנים התחזק והגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר, הייצור התעשייתי בפברואר הפתיע כלפי מעלה, ומדדי מנהלי הרכש מצביעים על שיפור בהזמנות החדשות. האינפלציה נותרה שלילית, ה-ECB החל ליישם את תכנית ההרחבה הכמותית, ולהערכת כלכלניו ישנן עדויות ברורות לכך שהתכנית אפקטיבית. ביפן נרשמו נתונים מאכזבים הן מצד הייצור והן מצד הצריכה הפרטית. גם בסין הנתונים השוטפים היו מאכזבים, ועל רקע זה נקט הבנק המרכזי צעדים מקלים בתחום המוניטרי. החודש לא נערכו שינויים בריביות של הבנקים המרכזיים השונים, לאחר שבחודשים הקודמים נערכו הפחתות רבות. בשוקי המניות בעולם ניכרה מגמה מעורבת. מחירי הסחורות הציגו ברובם יציבות בשעה שבמחיר חבית נפט נרשם תיקון כלפי מעלה, לרמה של 65$, לעומת 53$ ערב הדיון המוניטרי הקודם. 









הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x