אם יתייצב השקל ברמה הנוכחית, זה צפוי לגרוע מהתחזית לאינפלציה הצפויה בשנה הקרובה כ- 0.25%

שראל: שער החליפין והשפעתו על האינפלציה הצפויה

נכון ליום שישי האחרון, שער החליפין הנומינלי אפקטיבי של השקל אל מול סל המטבעות היה נמוך משערו בשני המועדים האחרונים בהם בחרה הועדה המוניטרית להפחית את הריבית במשק. 

לירידה החדה בשערו של השקל השפעה על תחזיות האינפלציה של החזאים וצפויה גם השפעה על ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון, בשל התמסורת שקיימת בין שוק המט"ח למדד המחירים לצרכן, דרך המוצרים והשירותים הנקובים בדולר.

אם יתייצב שערו של השקל ברמתו הנוכחית, הרי שהדבר צפוי לגרוע מהתחזית לאינפלציה הצפויה בשנה הקרובה כ- 0.25%. לאור האמור, עדכנו את תחזית האינפלציה שלנו ל- 12 החודשים הקרובים לרמה של 1.1%.

• יוון הולכת למשאל עם

הלילה, בשעה 02:25 הצביע הפרלמנט היווני בעד הצעת ראש הממשלה ללכת למשאל עם אודות עתיד כלכלת יוון.

לאחר שבועות ארוכים של מו"מ ללא תכלית, לאחר שגם לנו הכלכלנים נמאס לדון ולדוש בנושא היווני, ב- 5 ביולי נדע. נדע האם יוון בוחרת לאמץ את הרפורמות שדורשים ממנה קרן המטבע הבינ"ל, האיחוד האירופאי והבנק המרכזי האירופאי (המכונים "הטרויקה"), או שהיא בוחרת לפרוש מגוש היורו.

הבחירה העומדת בפני תושבי יוון הינה בחירה מהסוג של Lose-Lose Situation (המכונה גם No-Win Situation). זה מצב שבו לא משנה מה הבחירה – יוון מפסידה. שכן היוונים יצטרכו לבחור בין האפשרות להישאר בגוש היורו, דבר שיאלץ אותם לקבל את התכתיבים של הטרויקה וכנגזרת מכך לסבול בטווח הקצר, תוך שהסיכויים לשיפור בטווח הארוך יותר נראים מעטים מאי פעם, לבין האפשרות לצאת מגוש היורו, בחירה שתגרור משבר כלכלי-חברתי חמור במדינה וסביר להניח גם משבר פוליטי.

קיימת ביקורת רבה על הטרויקה, על כי העמידה את יוון בסיטואציה כה קשה, אלא שנושי יוון מוכנים להפקיר אותה בשביל לשמור על גוש היורו. ויש שיאמרו כי זו היתה המטרה של הטרויקה – לגרום לאחד מהשניים – להתקפלות של מפלגת סיריזה אל מול דרישות גוש היורו (עם או בלי תמיכת הציבור היווני) או להוביל לנפילתה של מפלגת סיריזה כמסר לשאר המדינות, בתקווה לעלייתה לשלטון של מפלגה פחות קיצונית, איתה יוכלו להגיע להסכם.

יו"ר קרן המטבע ציינה הלילה בראיון לרשת BBC, כי אי תשלום החוב לקרן ביום שלישי הקרוב, ינתק את יוון מכל אפשרות לסיוע כלכלי מהקרן עד לסגירת החוב, וכי אם יצביעו תושבי יוון בעד הישארות בגוש היורו – ניתן יהיה לחזור לשולחן המו"מ.

ישראל: שער החליפין והשפעתו על האינפלציה הצפויה

ביומיים שלאחר מסיבת העיתונאים שערך בנק ישראל, ירד שער החליפין הנומינלי אפקטיבי של השקל אל מול סל המטבעות ב- 2.4% (התחזקות של השקל) ותיקן באופן חלקי בלבד ביומיים שלאחר מכן, ככל הנראה בעקבות התערבות בנק ישראל במהלך המסחר.

שער חליפין (שקל/סל)- נומינלי אפקטיבי - מדד

 

מקור הנתונים: בנק ישראל

נכון ליום שישי האחרון, שער החליפין הנומינלי אפקטיבי של השקל אל מול סל המטבעות היה נמוך משערו בשני המועדים האחרונים בהם בחרה הועדה המוניטרית להפחית את הריבית במשק: הוא נמוך ב- 2.01% משערו ב-23 בפברואר 2015 (הקו האדום), אז בחרה הועדה המוניטרית להפחית את הריבית מ- 0.25%  ל- 0.1%, והוא נמוך ב- 0.3% מרמת השפל האחרונה שנקבעה באוגוסט 2014 (הקו הכתום), אז בחרה הועדה להפחית את הריבית ברבע נקודת האחוז לרמה של 0.25%. 

לירידה החדה בשערו של השקל השפעה על תחזיות האינפלציה של החזאים וצפויה גם השפעה על ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון, בשל התמסורת שקיימת בין שוק המט"ח למדד המחירים לצרכן, דרך המוצרים והשירותים הנקובים בדולר.

התמסורת בין שוק המט"ח למדד המחירים לצרכן מתחלקת ל-2 חלקים: תמסורת מיידית, המוערכת בכ- 5%, ותמסורת המתבצעת בטווח הבינוני יותר ומוערכת בכ- 7%. מכאן שאם יתייצב שערו של השקל ברמתו הנוכחית, הרי שהדבר צפוי לגרוע מהתחזית לאינפלציה הצפויה בשנה הקרובה כ- 0.25%. 

לאור האמור, עדכנו את תחזית המדד שלנו ל-12 החודשים הקרובים לרמה של 1.1%.

הלילה, בשעה 02:25 הצביע הפרלמנט היווני על הצעת ראש הממשלה ללכת למשאל עם אודות עתיד כלכלת יוון. החל מ-02:25 נקראו שמות חברי הפרלמנט, זה אחר זה, וכל אחד מהם ענה ב- NAI (בעד) או OXI (נגד) משאל העם. מהר מאד ניתן היה לראות כי החברים במפלגות: סיריזה, ANEL (Independent Greece), ו- GoldenDawn תומכים במשאל העם, דבר שהבטיח רוב לממשלה, שכן לסיריזה לבדה 149 מושבים מתוך ה- 300, בעוד לשתי המפלגות הנוספות 30 מושבים נוספים.

תוצאות ההצבעה בפרלמנט היווני על משאל העם

 

הפור נפל - יוון הולכת למשאל עם 

ב-5 ביולי נדע. לאחר חודשים ארוכים ללא כיוון ברור, לאחר שבועות ארוכים של מו"מ ללא תכלית, לאחר שגם לנו הכלכלנים נמאס לדון ולדוש בנושא היווני, ב- 5 ביולי נדע. נדע האם יוון בוחרת לאמץ את התנאים שהציגו קרן המטבע הבינ"ל, האיחוד האירופאי והבנק המרכזי האירופאי (המכונים "הטרויקה"), כדי לשחרר את מיליארדי האירו הממתינים בקרנות הסיוע, או שהיא בוחרת לפרוש מגוש היורו.

הבחירה העומדת בפני תושבי יוון הינה בחירה מהסוג של Lose-Lose Situation (המכונה גם No-Win Situation). זה מצב שבו לא משנה מה הבחירה – יוון מפסידה. שכן היוונים צריכים לבחור בין האפשרות להישאר בגוש היורו, דבר שיאלץ אותם לקבל את התכתיבים של הטרויקה וכנגזרת מכך לסבול בטווח הקצר, תוך שהסיכויים לשיפור בטווח הארוך יותר נראים מעטים מאי פעם, שכן בשנים שלאחר פרוץ המשבר, למרות צעדי צנע קשים בהם נקטה הממשלה הקודמת – לא חל כל שיפור בכלכלה, והיא הוסיפה להידרדר, לבין האפשרות לצאת מגוש היורו (Grexit) בחירה שתגרור משבר כלכלי-חברתי חמור במדינה שיכלול קריסה של המערכת הבנקאית, של סחר החוץ, הגירה החוצה, פשע, מיתון כלכלי, עליה חדה בשיעור האבטלה הגבוה גם כך, עוני ועוד, וסביר להניח גם משבר פוליטי.

קיימת ביקורת רבה על הטרויקה, על כי דחקה את ראש ממשלת יוון אל הקיר כשהציגה בפניו אולטימטום מהסוג של “Take it or leave it”, אשר כלל משטר מס חדש (מע"מ), רפורמה בפנסיה וקיצוץ בתקציב הביטחון, בתמורה להארכת חבילת החילוץ ב-5 חודשים בלבד בשווי 15.5 מיליארד אירו.

התנאים שהוצגו, לא הותירו ברירה בפני ראש ממשלת יוון אלא להכריז על משאל עם (הכרזה שהפתיעה את ראשי אירופה) ובכך העמידה אירופה את יוון באותה סיטואציה קשה. 

ההתנהלות של ראשי אירופה בשבועות ובעיקר בימים האחרונים מגלה, כי הם מוכנים להפקיר את יוון בשביל לשמור על גוש היורו. יש לזכור כי כמו יוון, גם מנהיגי אירופה יחד עם קרן המטבע הבינ"ל והבנק המרכזי האירופאי משחקים ב"תורת המשחקים", אלא שבמשחק שלהם משתתפות מדינות נוספות. להקל על יוון, היה מאפשר אולי למדינה לצלוח את השנים הקרובות מעט יותר בקלות, אך היה יכול גם לחזק באירופה את אלו הקוראים לוותר על מדיניות הצנע. זה משהו שגרמניה, מנהיגי אירופה הנוכחיים וקרן המטבע הבינ"ל, לא יכלו להסכים לו.

בעוד יומיים צריכה יוון לשלם כ- 1.6 מיליארד אירו לקרן המטבע הבינ"ל. ליוון אין כסף בקופה, ואי התשלום יוביל לפיגור בתשלום החוב. ראש ממשלת יוון ביקש להאריך את הסכם הסיוע הנוכחי עד לאחר משאל העם, אך נענה בשלילה.

לאור המצב אליו נקלעה יוון, קשה לראות כיצד הבנק המרכזי האירופאי יסכים לקבל את אגרות החוב של יוון כביטחונות בתמורה לסיוע בשמירה על נזילות המערכת הבנקאית, ההחלטה על המשך הסיוע צפויה להתקבל בבנק היום (יום א'). מאחר ובסוף השבוע השתרכו תורים ארוכים מול הכספומטים ביוון, בניסיון של היוונים להציל חלק מכספם – הרי שכבר בימים הקרובים עשויה יוון להידרש להתמודד עם משבר פיננסי. עד כה, ממשלת יוון לא הטילה כל מגבלות על משיכת הכספים, והיא עשויה להידרש לעשות זאת.

במצב הנוכחי, לא יעבור זמן רב, וממשלת יוון לא תעמוד גם בתשלומי השכר והפנסיה להם היא מחויבת, ומכאן ועד הקריאה לממשלת יוון להתפטר – הדרך עשויה להיות קצרה, ואולי זאת היתה בסופו של דבר המטרה של הטרויקה – לגרום לאחד מהשניים – להתקפלות של מפלגת סיריזה אל מול דרישות גוש היורו (עם או בלי תמיכת הציבור היווני) או להוביל לנפילתה של מפלגת סיריזה כמסר לשאר המדינות, בתקווה לעלייתה לשלטון של מפלגה פחות קיצונית, איתה יוכלו להגיע להסכם.

בראיון לרשת BBC אמרה הלילה יו"ר קרן המטבע הבינ"ל, כריסטין לגארד, כי מאחר ותכנית הסיוע של אירופה צפויה לפוג ב-30 ביוני, הרי שהציבור היווני צפוי להצביע על הצעה שלא תהיה עוד קיימת לאחר ה- 30 ביוני. עוד אמרה לגארד, כי על פי מדיניות קרן המטבע הבינ"ל, אם יוון לא תעמוד בתשלומי החוב שלה לקרן ב-30 ביוני, לא תהיה לה כל גישה למקורות מימון נוספים מהקרן, עד לתשלום חובותיה.

עם זאת, לגארד ציינה, כי ניתן יהיה לחזור לשולחן המו"מ אם הציבור היווני יקרא תיגר על מנהיגיו ויצביע בעד הישארות בגוש היורו. 

על פי סקרים שנערכו לפני שבועיים, מרבית תושבי יוון (56%) תומכים בהישארות יוון כחלק מגוש היורו, ולנסיגה של הממשלה מעמדותיה, על מנת להגיע להסכם עם הנושים, רק 35% מהמשתתפים בסקר אמרו כי הם מעדיפים כי יוון תפרוש מהגוש על פני הסכם רע. ב- 5 ביולי נדע האם הסקרים ביוון טובים מהסקרים בישראל.