לידר בית השקעות
05/07/2015
מאקרו ישראל
-
נמשך קצב מהיר של רכישות בכרטיסי האשראי בחודשים מרץ-מאי.
-
זאת בניגוד למגמת ההתמתנות במכירות ברשתות השיווק ובמסחר הקמעונאי.
-
חלק מההסבר נובע מגידול ברכישות מיבוא (באתרי האינטרנט) אשר לא תורמות לגידול בתוצר
-
אנו צופים צמיחה של %2.8 השנה, נמוך מתחזית בנק ישראל (3%) ומשרד האוצר (3.1%)
אינפלציה:
-
אנו צופים מדד של %0.2 בחודש יוני, %0.1 ביולי, ואפס באוגוסט.
-
התחזית שלנו לאינפלציה בחודשים יולי-אוגוסט נמוכה מהקונצנזוס.
-
התחזית שלנו לוקחת בחשבון את הייסוף שחל בשקל והירידה במחירי הנפט.
מדיניות מוניטארית
-
השקל נמצא נמוך מהרמה ערב הורדת הריבית ב- 23.2 ב- 3.1% (מול הסל).
-
ככל שהשקל מתחזק כך גוברת ההסתברות למהלך מוניטארי, בתנאים מסוימים.
-
בנק ישראל יאלץ לחכות מספר חודשים (לפחות חודשיים) לפני שינוי במדיניות.
-
במידה והאינפלציה תפתיע כלפי מטה חודשיים רצוף, הריבית עשויה לרדת.
מאקרו גלובלי
-
נתוני תעסוקה בארה"ב היו מעט מאכזבים עם 223 אלף מועסקים חדשים ביוני.
-
שיעור האבטלה ירד ל- 5.3% בשל ירידה בשיעור ההשתתפות.
-
השכר לא עלה אך עדיין נתוני עלות העבודה מצביעים על האצה (%YOY 2.8).
-
יוון הולכת למשאל עם היום כאשר לפי הסקרים קיים רוב קטן בעד הצעת ה- EU.
-
אי וודאות סביב עתידה של יוון צפויה להימשך בחודשים הקרובים.
-
שוודיה הורידה את הריבית ל- 0.35%- במפתיע למרות צמיחה של %2.9 ובועת נדל"ן (עלייה של %YOY 15).
-
הצמיחה באירופה מתחזקת כאשר מסתמנת עלייה במדד מנהלי רכש.
שוק האג"ח
-
גם אם הריבית לא תרד יותר, בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית.
-
אין קשר בין העלאת ריבית הפד ובין העלאת ריבית בנק ישראל למעט ההשפעה הצפויה על שער החוץ של השקל
-
כלומר, ללא פיחות בשקל ועלייה בסביבת האינפלציה, קשה לצפות לעלייה בריבית בישראל.
-
לכן, לאור העלייה בתלילות העקום לאחרונה, קיימת אטרקטיביות באפיקים הארוכים.
-
יחד עם זאת, הסיכון בעיקר הינו מגמת עליית התשואות בארה"ב.
זום אין
-
האם העלאת ריבית הפד תביא לפיחות בשקל?
-
רבים צופים פיחות בשקל כאשר הפד יתחיל להעלות את הריבית.
-
בקיץ 2013 כאשר ברננקי הודיע על צמצום ברכישות האג"ח (taper tantrum) השקל הגיב ביציבות יחסית.
-
זאת לעומת פיחות במטבעות של מרבית המשקים המתעוררים.
הציבור מעדיף רכישות מחוץ לרשתות השיווק
כתבנו לא מעט בעבר על ההסטה לרכישות דרך האינטרנט על חשבון חנויות מקומיות, תופעה הולכת ומתגברת אשר תורמת (ותתרום) לאינפלציה נמוכה בשל הקושי של החנויות להעלות מחירים במצב של התמתנות בביקושים. בחודשים מרץ - מאי הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב - 6.2% בקצב שנתי , לעומת קצב גידול של 7.9% בשלושת החודשים הקודמים. חלק מהגידול ברכישות בכרטיסי האשראי נובע גם מגידול בצריכת שירותים (נסיעות לחו"ל, מסעדות, ושירותים נוספים)
אנחנו לא מקבלים את האמירה ש"העלאת ריבית הפד תביא להעלאת ריבית בישראל" (בפיגור) ללא פיחות של השקל בעקבות העלאת ריבית הפד (לא לגמרי טריוויאלי: ראה "זום אין") אשר יביא לעלייה של ממש בציפיות האינפלציה, אין סיבה לוועדה המוניטארית להגיב לעליית ריבית הפד. בינתיים ההתחזקות של
השקל נמשכת. השקל (מול סל המטבעות) נמצא מתחת לרמה של ה- 23.2 (הרמה בה בנק ישראל החליט להוריד את הריבית ב- %.3.1)
האים מדיניות פיסקאלית מרחיבה יותר תשפיע על המדיניות המוניטארית?
הקואליציה הצרה תתקשה לרסן את הוצאות הממשלה ולשמור על גרעון נמוך. כבר עתה, שר האוצר וראש הממשלה סיכמו על יעד גרעון של 2.9% תוצר בשנת 2016, בניגוד לדעת בנק ישראל (וקרן המטבע) אשר טוענים שחייבים להוריד את הגרעון אל מתחת ל- 2.5%. גם השגת יעד גרעון של 2.9% איננה פשוטה:
-
יידרשו קיצוצי תקציב של 8-9 מיליארד ₪ לפחות.
-
הערכה זו לא כוללת תוספת צפויה עבור תקציב משרד הביטחון (כמו בכל שנה).
-
הערכה זו מניחה שרק מחצית מההסכמים הקואליציוניים ימומשו כלומר תוספת של 4 מיליארד ₪ במקום דרישות של 8 מיליארד ₪.
לפי הגישה של בנק ישראל (ושל קרן המטבע), בהסתכלות על הגרעון "מנוכה מחזור עסקים" חייב להיות כעת גרעון נמוך יותר בהרבה. ישראל נמצאת כעת בתקופה של גאות ולא של שפל כלכלי. בדו"ח של קרן המטבע (אשר משקף גם את הדעה של בנק ישראל) נאמר:
" יש להפחית את הגירעון התקציבי. הרמות הנוכחיות מותירות מרווחי הגנה מעטים ביותר כדי להתמודד עם זעזועים אפשריים, כמו תיקון מחירי הדיור, התחדשות העימותים, או מיתון חד. ירידת החוב – מ-94 אחוז ב- 2003 ל-67 אחוז ב-2014 – כמעט נעצרה, ואם הגירעונות לא יצומצמו, שוב יתחיל החוב הציבורי לעלות. אם הגירעונות יישארו בסביבות 3 אחוזים )4 אחוזים לפי סטנדרטים בינלאומיים( בעוד שיעור הצמיחה עומד סביב 3 אחוזים והאינפלציה סביב 2 אחוזים, יחס החוב יתכנס ל-80 אחוז מהתמ"ג בטווח הארוך" קושי לרסן את הגרעון בשנת 2016 וקביעת יעד גרעון מעט מרחיב יילקחו בחשבון בדיונים המוניטאריים של בנק ישראל. יחד עם זאת, לא מדובר בגורם דומיננטי בהחלטת הריבית, כמו סביבת האינפלציה ורמת הפעילות.
בארה"ב: נתוני תעסוקה מעט חלשים+יוון לא תומכים בהעלאת ריבית מהירה
Good news:
-
האמון הצרכני עלה לרמה גבוהה של 101.4 ביוני מ- 95.4 במאי.
-
מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל- 53.5 נקודות ביוני מי- 52.8 במאי. המדד של ההזמנות (מתוך ה- ISM) נמצא על רמה גבוהה של 56.0 נקודות ביוני.
-
Pending home sales (מכירות בתים בתהליך) עלו ב- %0.9 במאי.
:Disappointing news:
-
נוספו רק 223 אלף מועסקים בחודש יוני והאומדן לחודשיים הקודמים ירד ב- 60 אלף.
-
שיעור ההשתתפות ירד ל- 62.6% ביוני מ- 62.9% במאי ולכן שיעור האבטלה ירד ל- 5.3% (מ-5.5%).
-
לא חל גידול כלל בשכר לשעת העבודה בחודש יוני.
-
ההזמנות בתעשייה ירדו ב- 1.0% במאי לאחר ירידה של 0.7% באפריל
רבים חוששים (או מצפים) לפיחות משמעותי בשקל כאשר הפד יתחיל להעלות את הריבית (כנראה לפני בנק ישראל), זאת בהנחה המעט פשטנית של השפעת הרחבת פער הריביות. בהתאם להנחה זו, השוק מצפה להעלאת ריבית על ידי בנק ישראל "בעקבות" הפד, או כעבור מספר חודשים. הנחה זו לא לגמרי טריוויאלית. כזכור, הורדת ריבית של בנק ישראל בפברואר (אשר נועדה להביא לאותה תוצאה) לא ממש השפיעה על שע"ח של השקל מעבר להשפעה זמנית. בנוסף, חשוב לזכור שלעיתים קיימת מגמה הפוכה:
עליית ריבית בארה"ב עלולה להביא לעצבנות בשווקים (ירידות מחירים), תופעה אשר תומכת ב"החזרת כסף הביתה" על ידי משקיעים ישראלים. כלומר התחזקות של ה- home bias.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
