הפרוטוקולים של דיוני הריבית » נתוני הצמיחה לא השפיעו ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️

המדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3%

 

 
 

בנק ישראל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
06/07/2015

דברים כלליים

הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית החודשית בתהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם.

בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות, וכלכלנים מהחטיבות הכלכליות(המחקר והשווקים) שמכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות המובאים במסמך זה הם אלו שהיו קיימים במועד ההחלטה על הריבית.

בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ומנהל חטיבת השווקים, ובמסגרתו מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי ובסופו מקיימים הצבעה על גובה הריבית. לפי סעיף 18 (ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושבת ראש הוועדה (הנגידה) קול נוסף.

א. מצב המשק

1. ההתפתחויות במשק – הצד הריאלי

הפעילות הריאלית

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית שנוספו החודש מצביעים על כך שבמחצית הראשונה של 2015 המשיך המשק לצמוח בקצב המתון שנראה ב-2014. באומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון הראשון עודכנו כלפי מטה הנתונים על צמיחת התוצר (מ-2.5% ל-2.1%, מנוכה עונתיות במונחים שנתיים), התוצר העסקי (מ-3.2% ל-2.6%), והיצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק(; העדכון לגבי היצוא משמעותי במיוחד )מצמיחה של 9.4% להתכווצות של 1.9%). הנתון על צמיחת הצריכה הפרטית עודכן כלפי מעלה (מ-5.5% ל-7.5%). מנתוני סחר החוץ עולה שיצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, במונחים דולריים שוטפים( התכווץ באפריל-מאי ב5.6% לעומת הרבעון הראשון, בעיקר בהשפעת שיבושי העבודה בענף הכימיקלים; היצוא ללא כימיקלים נותר יציב. היבוא (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה( ירד בהשוואה לרבעון הראשון ב-2.8%. ביצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) נמשכת יציבות, ובמארס נרשמה בו ירידה קלה, של 2.2%. מספר כניסות התיירים

בינואר-מאי נמוך ב-17% – ומספר לינות התיירים בינואר-אפריל נמוך ב-25% – יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. ככל הנראה, התאוששותה האיטית של התיירות מושפעת גם מהמצב הכלכלי ברוסיה. המדד המשולב לחודש מאי עלה ב-0.3%, בעיקר כתוצאה מעלייה ביבוא מוצרי הצריכה. ממצאים ראשוניים מסקר החברות לרבעון השני מצביעים על התייצבות הפעילות. מדד האקלים לחודש מאי ממשיך להצביע על כך שקצב הצמיחה החודשי התייצב ברמה של 0.22%-0.24%. מדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו במאי. מדד מנהלי הרכש הוסיף לרדת החודש, לרמה של 47.6 נקודות.


שוק העבודה

תמונת המצב בשוק העבודה ממשיכה להיות חיובית. בנתוני סקר כוח אדם לחודש מאי לגילי העבודה העיקריים (64–25) לא נרשמו שינויים מהותיים ביחס לאפריל: שיעור האבטלה נותר נמוך (4.3%, לעומת 4.2% באפריל), ונמשכות רמות גבוהות של שיעורי ההשתתפות )79.8%, כמו באפריל(והתעסוקה (76.4%,לעומת 76.5% באפריל). השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברבעון הראשון ב-1% וב-1.1%, בהתאמה, יחסית לרבעון הרביעי של 2014 (נתונים מנוכי עונתיות). תקבולי מס הבריאות במארס-מאי היו גבוהים (נומינלית) בכ-4.7% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. שיעור המשרות הפנויות עלה מעט במאי לעומת אפריל.

נתוני תקציב הממשלה

העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-מאי בכ-3.2 מיליארדי ש"ח,והוא גבוה בכ-0.8 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון של 2.5 אחוזי תוצר, בעיקר כתוצאה מכך שההוצאות נמוכות מהתוואי העונתי. סך גביית המסים מתחילת השנה גבוה בכ-1.7 מיליארד ש"ח מהתוואי, וההכנסות שאינן ממסים נמוכות ממנו בכ-2 מיליארדי ש"ח. מתחילת השנה גביית המע"מ המקומי עלתה ריאלית בכ-8.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ובניכוי פעולות חריגות עלה סך גביית המסים בכ-7%. מתחילת השנה הוצאות המשרדים גבוהות נומינלית בכ-5.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר כתוצאה מגידול בהוצאות הביטחון.

2. ההתפתחויות במשק – הצד הנומינלי האינפלציה

מדד המחירים לצרכן עלה במאי ב-%0.2, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. עליות משמעותיות נרשמו בסעיף הפירות והירקות ובסעיף החינוך, התרבות והבידור. סעיף התחבורה והתקשורת ירד. ב- 12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.4%, לעומת אינפלציה שלילית של 0.5% ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל ואינפלציה שלילית של 1% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס. בחודשים מארס-מאי שב המדד לעלות בקצב העקבי עם יעד האינפלציה, ונראה כי ירידות המחירים בינואר-פברואר היו חד-פעמיות. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-1.7% ב-12 החודשים האחרונים, והם עדיין מושפעים מהירידה שחלה במחירי האנרגיה לפני עלייתם, לאחרונה.

קצב העלייה של הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים ממשיך לעלות, והם עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-0.4%. הציפיות והתחזיות לאינפלציה ולריבית הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים המשיכו לנוע החודש סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים עומדות על 1%, בדומה לחודש הקודם, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.7%, לעומת 0.8% בחודש הקודם. הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עומדות על 1.1%, והציפיות לשנתיים – על 1.3%. ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) נותרו החודש בסביבה של 1.7%—1.4%, וציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) המשיכו לנוע סביב מרכז יעד האינפלציה. על פי עקום התלבור, ההסתברות להפחתת ריבית בחודשים הקרובים פחתה לעומת החודש הקודם, ובדומה לחודש הקודם, מרבית החזאים אינם צופים הפחתה כזו. ממוצע תחזיות החזאים לריבית בעוד שנה
עומד על 0.31%.

המצרפים המוניטריים

ב-12 החודשים שהסתיימו במאי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-46.9%, והמצרף M1( M2 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה( עלה ב-12.7%.)

שוק האשראי

במאי הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 1.3 מיליארד ש"ח, נמוך מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (2.7 מיליארדים). בחודש מאי הנפיקו אג"ח בתל אביב גם חברות נדל"ן זרות – בהיקף של כ-2 מיליארדי ש"ח. במאי נמשכה הצבירה השלילית בקרנות המתמחות באג"ח חברות (165- מיליוני ש"ח), כמו גם הצבירה החיובית בקרנות המתמחות באג"ח כללי (725 מיליוני ש"ח).

במרווחים בשוק אג"ח החברות נרשמה בחודש מאי עלייה. היקף נטילת המשכנתאות החדשות ממשיך לעלות, ובמאי הוא עמד על 5.8 מיליארדי ש"ח. הירידה במשקל המשכנתאות הניתנות לרוכשי דירה להשקעה התחדשה, ונמשך הגידול במשקלן של המשכנתאות הניטלות בריבית קבועה. בחודש מאי נמשכה הירידה בריביות על משכנתאות חדשות בכל מסלולי ההצמדה.

שוק הדיור

סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה במאי ב-0.3%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.1%. במארס-אפריל עלו מחירי הדירות ב-0.4%, וב-12 החודשים שהסתיימו באפריל הם עלו ב-3.4%,לעומת 3.8% בחודש הקודם. לאחר שהעסקאות בדיור עמדו ברבעון הראשון על רמה גבוהה, נתונים ראשוניים מצביעים על ירידה (בעיקרה עונתית) במספר העסקאות באפריל, בקרב כל סוגי הרוכשים.

עם זאת, נמשך גידול במספר הדירות החדשות שנמכרו. ב-12 החודשים שהסתיימו במארס נרשמו 43.8 אלף התחלות בנייה ורמה גבוהה של 46.1 אלף סיומי בנייה. בכוונת הממשלה ליישם כמה צעדים בשוק הדיור, אולם בשלב זה קשה להעריך את השפעתם הצפויה.

3. הערכת חטיבת המחקר

החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי לעמוד על 1.6%, ובסוף שנת 2016 הוא צפוי לעמוד על 2%. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.1% במהלך 2015, ולהתחיל לעלות בקצב מתון ב-2016, בין השאר לאור העלאת הריבית הצפויה בארה"ב. בסוף 2016 הריבית צפויה לעמוד על 1.25%.

התוצר צפוי לצמוח ב-3% ב-3.2%( 2015 בתחזית הקודמת) וב-3.7% ב-3.5%) 2016 בתחזית הקודמת).

4. ההתפתחויות בשוק המט"ח ושוק ההון שוק המט"ח

מאז ה-22/5/15, ועד ל-19/6/15, התחזק השקל מול הדולר בכ-1%, ונחלש מול האירו בשיעור של 0.3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל התחזק בכ-1%.

שוק ההון

מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/5/15, ועד ל-19/6/15, ירד מדד ת"א 25 בכ-1.8%. בשוק האג"ח הממשלתיות עלו התשואות בשני האפיקים (הנומינלי והצמוד) בשיעורים שהגיעו עד כ-30 נ.ב., תוך היתללות העקומים, בדומה למגמה העולמית. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים עלתה מכ-1.94%
לכ2.32% לאורכו של עקום המק"ם נרשמו שינויים קלים, ומרבית העקום נסחר בתשואה דומה לריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, סביב 69 נ.ב.

ההתפתחויות בכלכלה העולמית

ה-OECD הפחית החודש בחדות את התחזיות לצמיחת התוצר והסחר העולמיים ב-3.1%( 2015) לעומת 3.7% בתחזית הקודמת לגבי התוצר, ו3.9% לעומת 4.6% לגבי הסחר(, ובמידה מתונה יותר את התחזיות ל-3.8%) 2016 לעומת 3.9%, ו-5.3% לעומת 5.5%, בהתאמה(. שינויים דומים נערכו בתחזיות הבנק העולמי. הגורמים העיקריים להפחתה היו נתוני הצמיחה החלשים של הרבעון הראשון בארה"ב וההאטה במשקים המתעוררים. מנגד, התחזיות לצמיחה באירופה וביפן עודכנו כלפי מעלה, על רקע הסביבה המוניטרית הנוחה ומחירי האנרגיה הנמוכים. בארה"ב עודכן כלפי מטה האומדן השני לצמיחה ברבעון הראשון, אך ברבעון השני צפויה התאוששות לקצב צמיחה של כ-2%.

תוואי הריבית העולה מהערכות חברי ה-FOMC בישיבה האחרונה נמוך מהתוואי הקודם, ואף כי העלאת הריבית עדיין צפויה ב-2015, יו"ר ה-Fed הדגישה שאין חשיבות מיוחדת למועד ההעלאה הראשונה היות שהמדיניות תיוותר מרחיבה לזמן ממושך. באירופה נמשך מומנטום חיובי מתון. הנתון על המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלה באפריל ב-0.7%, מדד מנהלי הרכש ירד מעט החודש, לרמה של 53.6, המשקפת המשך התרחבות בפעילות. שיעור האבטלה שב לרדת במאי אם כי רמתו עדיין גבוהה – 11.1%. המשבר ביוון ממשיך להוות סיכון ממשי לכלכלת אירופה, וגברו ההערכות שיוון תגיע לכדי חדלות פירעון ויציאה מגוש האירו. ביפן ממשיכים מדדי האמון להצביע על התרחבות בפעילות, ומדד הייצור התעשייתי בלט לטובה בעקבות עלייה של 1.2% באפריל. בשווקים המתעוררים נמשכת חולשה, בעיקר בכלכלות המבוססות על סחורות אחודות (commodities). בסין נרשם החודש שיפור קל בכמה מדדים לפעילות. כמה בנקים מרכזיים נקטו החודש צעדי הפחתת ריבית. מחיר הנפט ירד החודש ל-63$ לעומת 65$ בחודש הקודם, ומחירי הסחורות האחרות ירדו החודש בשיעור משמעותי; מחירי המתכות ירדו בכ-7.5% ומחירי הסחורות החקלאיות – בכ-3.5%.

הדיון בפורום המצומצם – ההחלטה על הריבית לחודש יוני 2015

עיקרי הדיון:

חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון על הריבית לחודש יולי 2015 התקבלה ההחלטה להותיר את הריבית בלי שינוי, ברמה של 0.1%.

ההחלטה התקבלה פה אחד.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: האינפלציה, הפעילות הריאלית, התפתחות שער החליפין, התמונה העולמית ושוק הדיור.

חברי הוועדה ציינו את עליות המחירים בחודשים האחרונים, ודנו בכך שלפי התחזית של חטיבת המחקר, האינפלציה תחזור לחלקו התחתון של טווח יעד יציבות המחירים ברבעון הראשון של 2016.

חברי הוועדה סברו כי על רקע ההתייצבות במחירי הנפט – ובמידה שהמשק לא "ייבא" ירידות מחירים נוספות בעתיד – האינפלציה בישראל צפויה להתייצב בתוך תחום היעד. זאת בין היתר בתמיכת העלייה בשכר המינימום והעלייה בשכר במשק בכלל, היות שהן צפויות לעודד את הביקוש המקומי.

חברי הוועדה דנו בעדכון כלפי מטה של נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון של השנה.

החברים ציינו כי הירידה ביצוא הסחורות והצפי ליצוא בתקופה הקרובה מושפעים גם מתנודתיות זמנית ביצוא הכימיקלים (עקב שיבושי העבודה בענף). חברי הוועדה העריכו כי הנתונים שהתווספו החודש – ובהם נתונים ראשוניים מסקר החברות, נתוני המדד המשולב, נתוני גביית המסים, והנתונים על שוק העבודה – מעידים שהמשק מוסיף לצמוח בקצב מתון. 

חברי הוועדה דנו בכך שלפי התחזית של חטיבת המחקר, צמיחת התוצר צפויה להאיץ ב-2016. לפי התחזית, בהאצה זו יתמכו הגידול הצפוי בסחר העולמי כמו גם בצריכה הציבורית והגידול בהשקעה, גם בעקבות התאוששות הפעילות בשוק הבנייה למגורים. חברי הוועדה העריכו כי התחזית מציירת תרחיש סביר לצמיחת המשק, אך עדיין קיימים סיכונים בלתי מבוטלים שהתממשותם תוביל לצמיחה איטית יותר, ובהם האפשרות להחמרה מחודשת של המשבר באירופה והאטה חוזרת בצמיחה העולמית.

במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל יוסף ב-1% בחודש האחרון. חברי הוועדה הביעו חשש כי המשך הייסוף יקשה עוד יותר על צמיחת היצוא הישראלי, והוועדה דנה בהשלכות של ייסוף כזה על התעסוקה ועל השכר בענפי היצוא. חברי הוועדה ציינו כי לפי כמה אומדנים, שער החליפין הנוכחי של השקל מיוסף יתר על המידה (לעומת שער החליפין של שיווי משקל). החברים ציינו כי מדיניות בנק ישראל כיום, ובכלל זה רכישות המט"ח, פועלת כנגד תיסוף היתר של השקל, ובכך מסייעת למשק להתמודד עם תנאי הסביבה העולמית.

הוועדה קיבלה עדכון על תחזיות ה-OECD והבנק העולמי לגבי צמיחת התוצר והסחר בעולם ב-2015. תחזיות אלה הונמכו החודש באופן ניכר בעקבות הצמיחה האטית מהצפוי ברבעון הראשון של השנה. הוועדה דנה בשינויים הצפויים במדיניות המוניטרית בארה"ב, וכן במדיניות הצפויה באירופה בין השאר על רקע הסיכון למשבר מחודש ביוון.

חברי הוועדה התייחסו לנתונים על מספרן הגדול של העסקאות בשוק הדיור, ההיקף הרחב של משכנתאות חדשות, והתחדשותה של עליית המחירים בתקופה האחרונה. החברים העריכו שרמת הפעילות הגבוהה נובעת בחלקה מתיקון לתקופה שבה רבים נמנעו מרכישות של דירות חדשות בשל המתנה לתכנית "מע"מ אפס". חברי הוועדה ציינו כי שלא כמו בעבר, העלייה המהירה בביקוש לדירות מתרחשת כאשר מלאי הדירות למכירה אינו מצומצם. נוסף על כך, הסרת אי-הוודאות סביב תכנית "מע"מ אפס" תרמה גם לגידול בהתחלות הבנייה. חברי הוועדה דנו בגורמים שעשויים להשפיע על שוק הדיור בעתיד – עליית התשואות בשוק איגרות החוב והשפעתה על ריבית המשכנתאות, והצעדים שהממשלה מתכננת לנקוט בתחום הדיור.

לסיכום, כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה. השיקול המכריע בעד ההחלטה נותר בלי שינוי לעומת החודש הקודם – סביבת הריבית הנוכחית ממשיכה לתמוך בהמשך הצמיחה ובחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד בשנה הקרובה. בה בעת, החלטות הוועדה מביאות בחשבון גם את ההתפתחויות בשוקי הנכסים. חברי הוועדה סברו כי פחתה ההסתברות לשימוש בכלי מדיניות נוספים ובלתי שגרתיים על מנת להשיג את מטרות הבנק, אך הם הסכימו כי הנסיבות עשויות להשתנות במהירות ולכן מוקדם לשלול לחלוטין את האפשרות שייווצר צורך להשתמש בכלים כאלו.

לאחר הדיון הצביעו חמשת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לחודש יולי 2015. כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 0.1%.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.


  • סביבת האינפלציה מתחילה להתכנס לתחום היעד; בחודשים מארס-מאי עלה המדד בקצב העקבי עם יעד האינפלציה; הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של היעד, וחטיבת המחקר צופה בשנה הקרובה אינפלציה של 1.6%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד.
  • נתון צמיחת התוצר ברבעון הראשון עודכן כלפי מטה על רקע עידכון חד כלפי מטה של נתון צמיחת היצוא. האינדיקטורים שנוספו החודש לגבי הפעילות הריאלית, ובהם נתונים ראשוניים מסקר החברות לרביע השני, המדד המשולב, נתוני גביית המיסים, ונתוני שוק העבודה, תומכים בהערכה שצמיחת הפעילות, המובלת על ידי הצריכה הפרטית, נמשכת בקצב מתון.
  • התחזיות לצמיחה העולמית הופחתו על רקע האטה זמנית בצמיחה בארה"ב, והאטה בשווקים המתעוררים. באירופה נמשך מומנטום חיובי מתון, אך הסיכון הנובע מההתפתחויות ביוון התעצם. בארה"ב צפויה העלאת ריבית עוד ב-2015, אך קצב ההעלאות צפוי להיות מתון, ובמדינות אחרות ההרחבה המוניטרית נמשכת.
  • החודש התחזק השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-1%, ומתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 4.7%. הייסוף וההתמתנות הצפויה בצמיחת הסחר העולמי מקשים על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
  • פעילות ערה בשוק הדיור, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש, באה לידי ביטוי בהיקפים גבוהים של עסקאות, התחלות וסיומי בנייה, ורמה גבוהה מאוד של נטילת משכנתאות. נתוני מארס-אפריל הראו שעליית המחירים נמשכת, אך בשיעור מתון מבעבר.בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור. ההחלטה התקבלה ופורסמה לציבור ב-22 ביוני 2015.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x