יחסי הגומלין בין הפיקוח לחברות הביטוח והסוכנים בתקופה של עליות ומורדות

עמדת המפקחת בדבר ניתוק עמלות הסוכן משיעור דמי הניהול הנגבים במכשירים הפנסיוניים השונים, חוזר "מעורבות גוף שאינו בעל רישיון בשיווק ומכירה של מוצר ביטוח שאינו ביטוח קבוצתי" ועדכון חוזר "מסמך הנמקה ומסירתו ללקוח" הם הגורמים העיקריים למתיחות זו | בלשכה מעודדים את הסוכנים לגבות עבור שירותים שונים שלא במסגרת חוק השליחות החל עליהם - תוך שקיפות מלאה | בפיקוח על הביטוח טרם קיבלו החלטה ליישום נייר העמדה של המפקחת

במהלך השנה האחרונה מספר לא מועט של טיוטות, חוזרים וניירות עמדה של דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח עירערו את יחסי הגומלין בין חברות הביטוח לסוכנים.

ניתוק העמלות - משיעור דמי הניהול הנגבים

העניין המרכזי הנמצא עכשיו בעין הסערה הוא עמדתה של סלינגר שפרסמה בינואר השנה, בדבר הצורך לנתק את עמלות הסוכנים משיעור דמי הניהול הנגבים במכשירי החיסכון הפנסיוני השונים. ב־24 ביוני הגישה התאחדות חברות הביטוח עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד נייר העמדה זה. הנימוקים להגשת עתירה זו, היתה טענתה של התאחדות חברות הביטוח כי נייר העמדה של המפקחת יגרום כאוס בשוק הביטוח, וכי קביעת המפקחת נעשתה בדרך של פרשנות שגויה, ומבלי שקיימת הוראת חוק התומכת בעמדתה. בנוסף, באתר האינטרנט של האגף אף נכתב שהסוכן הפנסיוני מקבל תגמול מתוך דמי הניהול ולכן הוא אינו אובייקטיבי. טיעון מרכזי נוסף שנטען הוא שוועדת בכר הובילה לכך שהמחוקק יצר אבחנה ברורה ומודעת בין "יועץ פנסיוני" ל"סוכן פנסיוני" ולא הטיל איסור על סוכן פנסיוני לקבל עמלה שתחושב באחוזים מדמי הניהול שגובה הגוף המוסדי.

כמובן שעתירה זו עוררה את זעמה של לשכת סוכני הביטוח, בראשות העומד בראשה, אריה אברמוביץ' - נשיא הלשכה שאמר בכעס כי "תפקידן של חברות הביטוח הוא לשרת את ציבור החוסכים נאמנה, ולא לעשוק אותו". עוד הוסיף אברמוביץ' כי "חברות הביטוח שותות את כספי המבוטחים ללא מפריע כבר יותר מידי זמן. עובדתית הן גורפות כיום את מירב הרווחים מהפרמיות המצטברות בפנסיות של אזרחי ישראל, ונהנות ממצב אידיאלי עבורן. מחד הן משווקות פוליסות קולקטיביות בדמי ניהול אפסיים, מאידך מאלצות את סוכן הביטוח לשווק לחוסכים פוליסות בדמי ניהול גבוהים". הוא חזר והדגיש כי החברות עושות את כל שביכולתן כדי להיאבק בהחלטת הרגולטור במטרה להימנע מלהיטיב עם ציבור המבוטחים.

יובל ארנון, יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח הוסיף כי: "ניתוק דמי הניהול מהתגמול הוא הפתרון הטוב ביותר. אנו מצפים שחברות הביטוח יציגו את המודלים שלהם וכוחות השוק יגרמו לתחרותיות בנושא".

עוד ציין ארנון כי הלשכה מעודדת סוכנים לגבות עבור שירותים שונים אותם נדרשים לתת שלא במסגרת חוק השליחות החל עליהם, והכול תוך שקיפות מלאה ללקוחות.תגובת הפיקוח על הביטוח:"בכוונת הפיקוח לטפל בקרוב בניגוד העניינים הנובע מכך שהגורם המתפעל הוא הגורם המשווק. לגבי נייר העמדה הנוגע לעמלות סוכנים, מודלים המתאימים לנייר העמדה נבחנים בימים אלה".עד שיוכרע מאבק זה בין הניצים, הוא ימשיך לעורר לא מעט כותרות בנדון.

עוד עניין המעורר לא מעט הדים משני צידי המתרס הוא שיחות העדכון לכאורה הנעשות מצד נציגי חברות הביטוח במסווה של ניסיונות למכירה. מעין הטעיות מכוונות מצד המוכרנים כדי לא לעורר את התנגדותם של המבוטחים. רק בחודש האחרון אנו עדים לפרסומים שלילים אודות שיחות כאלו, חלקן אף ללא ידיעתו של הסוכן המטפל.

בתגובה לפרסום המקרים האחרונים האלו אמרה סלינגר שתפרסם כיצד על נציגי חברות הביטוח לנהוג לפני שירצו "לעדכן" את המבוטחים שלהן כשבפועל לכל ברור שברצונם פשוט למכור לו כיסויים נוספים.

נשאלת השאלה האם מי שאמונה על הסדר והשקיפות בענף הביטוח היא לכאורה זו שגרמה למקרים חריגים אלו. הרי בחוזר שהוציאה מה-13 בנובמבר 2014: "מעורבות גוף שאינו בעל רישיון בשיווק ומכירה של מוצר ביטוח שאינו ביטוח קבוצתי", אפשרה כל אחד שאינו בעל רישיון למכור ביטוח ו/או לסחור בלידים - רשימות לקוחות לצורך מכירת ביטוחים פרטיים. האם החוזר שנכנס לתוקף לפני כ־8 חודשים לא היה אמור לקחת בחשבון מראש תרחישי קיצון של "שיחות עדכון" כאלו?!

אז מדוע אחר כך מתפלאים שנציגי חברת הביטוח פונים ללקוחות ואומרים להם: "שכלקוח של חברת אשראי מסוימת מגיעה לך הטבה X".

גם העדכון של חוזר "מסמך הנמקה ומסירתו ללקוח", שפרסמה סלינגר לאחרונה וייכנס לתוקף החל מה־1 ביולי 2016 יוצר מקור לעימותים בין הצדדים. במסמך החדש הורחבו חובות הגילוי של סוכן הביטוח, וכעת עליו להצהיר על סוג הרישיון שלו, אופן התגמול והזיקה שלו לגופים המוסדיים. כמו כן, על סוכנים יהיה לציין אם המוצר שעליו המליצו ללקוח משתתף במבצע קידום מכירות מצד הגוף המוסדי, ולפרט את מהות התגמול והתנאים לקבלתו.חובת הגילוי הרחבה לסוג התגמול בגין המוצר המומלץ ובין אם זה במבצע או לאו יכולה, במקרים מסוימים, לשנות המלצותיהם של סוכנים מסוימים העובדים עם מספר חברות ביטוח. אולם, עדיין נשארו מספר מדדים שהינם סובייקטיביים לתפיסתו של הסוכן כגון: איכות השירות, איכות התפעול ואיכות הטיפול בתביעות. זה בשונה לנתונים מספריים כמו: מדדי שארפ, נתוני תשואה ומדדי סיכון ועוד.