פסגות >> הסיכון הגלובלי גבוה יש לנהל את תיק המניות באופן שמרני

מתקפה משולשת של הבנקים המרכזיים תמכה בעליות | ניתוח מאקרו של אורי גרינפלד, פסגות

 

 
 

אורי גרינפלד
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
12/10/2015

מתקפה משולשת של הבנקים המרכזיים תמכה בהמשך העליות בשווקים בשבוע האחרון. פרוטוקול הפד אושש כי הסיבה המרכזית לאי העלאת הריבית בספטמבר הייתה החשש מההאטה בסין, חשש שלא צפוי להיעלם בקרוב כך שההסתברות להעלאת ריבית הולכת ופוחתת. פרוטוקול ההחלטה של ה-ECB ונאומו של דראגי לימדו כי גם בגוש האירו מוכנים, במידת הצורך, להמשיך עם ההרחבה הכמותית מעבר לספטמבר 2016. בנוסף, הודעת החלטת הריבית של ה-BOE והתבטאויות בכירים בבנק אותתו כי גם הבנק האנגלי לא ממהר להעלות את הריבית, מה שלא צפוי לקרות בכל מקרה לפני שהפד יחל בתהליך. בשורה התחתונה, סביבת הריבית צפויה להיוותר נמוכה מאוד עוד זמן רב, מה שתומך בשווקים. עם זאת, מפת הסיכונים הגלובאלית עמוסה כך שעל אף שהאפיק המנייתי נראה לנו עדיין האטרקטיבי ביותר, יש לנהל את תיק המניות באופן שמרני יחסית הן בהיבט הגיאוגרפי  - התמקדות בכלכלות היציבות כמו ארה"ב גרמניה בריטניה ולא בשווקים מתעוררים,  והן בהיבט הסקטוריאלי  - כלומר להגדיל את משקל הסקטורים הדפנסיביים כמו בריאות, תעשייה וצריכה בסיסית.
 
פרוטוקול הפד
החלטת הפד של חודש ספטמבר הייתה אמנם אחת ההחלטות החשובות של השנים האחרונות, הן בזמן אמת והן בדיעבד, אבל לאחר דו"ח התעסוקה האחרון נדמה שהפרוטוקול של החלטה זו מעניין כמו לראות בפעם השנייה פרק ישן של משחקי הכס. אם לאחר ההחלטה עוד היה מעט עניין לגלות כיצד יגיב הפד אם למרות ההאטה בסין הכלכלה האמריקאית תמשיך להפגין עצמה, הרי שלאחר הנתונים האחרונים שהתפרסמו בארה"ב האופציה הזו כבר לא על השולחן. לכן, תפקידו של הפד רק נהיה קשה יותר. אם רוב חברי הועדה עדיין מעוניינים להעלות את הריבית השנה הם יצטרכו לעשות את זה כששוק העבודה מאט, הגרעון בחשבון המסחרי הולך ומתרחב ומדדי הסנטימנט מראים עלייה בחששות הצרכנים והמשקיעים. בנוסף לכל אלו, העלאת הריבית בדצמבר, אם בפד עדיין שוקלים צעד כזה תהיה מנוגדת לחלוטין לקונצנזוס השווקים (החוזים מתמחרים הסתברות של 39% בלבד לתרחיש כזה). מצד שני, ההחלטה שלא להעלות את הריבית בחודש ספטמבר לימדה את הפד כי אמון השווקים בו הולך ואוזל, מה שעשוי להוות איום גדול יותר מעוד רבע אחוז בריבית.
 
נק' עיקריות מהפרוטוקול (הערות שלנו מובלטות):

  • ההחלטה שלא להעלות את הריבית התקבלה כי בפד רצו וודאות גבוהה יותר לגבי השפעת התפתחויות הגלובאליות על הכלכלה ועל האינפלציה. שום דבר חדש. כאמור, הוודאות אכן גבוהה יותר אבל לא בכיוון שבפד קיוו לראות.

  • רוב החברים בוועדה המוניטארית רואים העלאת ריבית השנה. גם לא חדש, בהודעה עצמה פורסם ש-13 מתוך 17 חברים מעריכים כי הריבית תועלה עד סוף השנה. כמובן שהערכות אלו לא לקחו בחשבון את דו"ח התעסוקה המאכזב של ספטמבר.  

  • כולם מלבד אחד חשבו שהתנאים לא הצדיקו העלאה. זה כבר קצת יותר מפתיע. אם ההחלטה של ספטמבר נראתה לשווקים כצמודה (גם קונצנזוס החזאים וגם החוזים הראו כ-50% סיכוי להעלאה/אי העלאה), אזי מסתבר שמלבד צדיק אחד שבא עם שני זוגות גרביים, כל שאר חברי הוועדה הגיעו עם רגליים קרות.

  • חלק מחברי הוועדה חששו שהעלאה מוקדמת מדי תוביל לאבדן אמון. אה באמת??? ועל זה שאי העלאה תוביל בדיוק לאותו המקום לא חשבתם?
חוסר הוודאות לגבי מדיניות הפד לא התבהרה כמובן לאחר פרסום הפרוטוקול אבל אם הייתם חושבים שבפד ינסו להשתמש בתקשורת עם השווקים על מנת להבהיר קצת את עמדותיהם, הרי שבפועל ההפך הוא הנכון. כמעט כל חברי הפד שהתראיינו בימים האחרונים התבטאו באופן שאינו ממש מוסיף כבוד לוועדה המוניטארית החשובה בעולם ובטח שאינו שופך אור על מדיניות הפד הצפויה.

נתחיל בדניס לוקהארט, נשיא הפד של אטלנטה, שלאחר מס השפתיים הרגיל (המדיניות תלויה בנתונים, עדיין יש רפיון בשוק העבודה, הכלכלה משתפרת וכו') הוסיף ש"הוא יכול להבין למה אנשים הופכים להיות יותר ויותר סקפטיים לגבי הפד". כן, גם בפד מבינים שהם לא יודעים מה לעשות.

נמשיך בנשיא הפד של מיניאפוליס שהוא גם חבר הפד, נאראניה קוצ'רלאקוטה, שאמר שההאטה במשק ובשוק העבודה לא מפתיעה אלא תוצאה ישירה של המדיניות המוניטארית וסיום ה-QE. הפתרון של האדון קוצ'רלאקוטה: ריבית שלילית ועוד הרחבות כמותיות. ברור, הרי אם זה לא עבד עד עכשיו אז אולי זה יעבוד הפעם ואם לא אז אין שום סיבה להפסיק, מה כבר יכול לקרות מקצת ריבית שלילית והדפסת כסף?

נקנח בזוכה הברור בתחרות ההתבטאויות ההזויות של חברי הפד, נשיא הפד של שיקאגו צ'ארלס אוואנס שדווקא תמך בהעלאת ריבית השנה אך גם בכך שהריבית צריכה להיות נמוכה מ-1% בסוף 2016. עד כאן הכל בסדר אלא שאז אוואנס הוסיף שגרף הנקודות (תחזיות הריבית של חברי הוועדה המוניטארית, א.ג.) מראה לו שהכלכלה במצב טוב. לומר על אמירה זו שהיא חסרת תוכן יהיה האנדרסטייטמנט של השנה. גרף הנקודות הוא סקר פשוט שנערך בקרב חברי הפד ולא מלמד על כלום חוץ מעל משאלת ליבם של המשיבים במקרה הטוב ועל הצהרה פוליטית במקרה הפחות טוב. לגזור מפה שהכלכלה הולכת ומשתפרת כשהנתונים מראים בבירור שלא? מה השלב הבא? להוסיף להודעות הריבית מפה אסטרולוגית? עוד שתי הברקות של אוואנס: "צמיחה גלובאלית מהירה יותר תיטיב עם כולם". כן, גם מי שיבקיע יותר גולים ינצח. "שמירה על אמינות הפד היא מפתח לאפקטיביות המדיניות המוניטארית". אז אולי עדיף פשוט שתסיים את הנאומים שלך חצי שעה מוקדם יותר?
 
פרוטוקול בנק ישראל

גם בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר את פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה. בניגוד למגמה הגלובאלית,  מהפרוטוקול של בנק ישראל עולה דווקא ניחוח ניצי קל שמגביר את ההערכות שלנו כי הריבית לא צפויה לרדת עוד. מצד שני, גם העלאת ריבית לא תהיה פה עד שהפד יעלה את הריבית פעמיים כך שבכל הנוגע למדיניות המוניטארית, מצבנו כמצבה של נבחרת ישראל – סטטוס קוו.

נק' עיקריות מהפרוטוקול:
  • ההחלטה שלא להפחית את הריבית התקבלה פה אחד. על אף שהשווקים (בעיקר שוק המט"ח) ציפה ערב ההחלטה להפחתת ריבית, נראה כי חברי הוועדה המוניטארית לא ממהרים לנקוט בצעדים לא קונבציונאליים.

  • לתפיסתו של בנק ישראל, האינפלציה הנמוכה היא בעיקר תוצאה של מחירי הסחורות ושל שינויים מבניים חד פעמיים ולא של חולשה בביקוש המקומי. במילים אחרות: אינפלציה שמינפלציה.

  • בדיון הועלתה ההערכה כי לעליה בשכר במשק תהיה השפעה חיובית על האינפלציה. השפעה חיובית אכן עשויה להיות אך זו צפויה בכל מקרה להתקזז עם הלחצים הדפלציוניים מצד ההיצע. מצד שני, אינפלציה שמינפלציה.

  • חברי הועדה הסכימו ביניהם שצעדי הממשלה האחרונים מהווים מדיניות פיסקאלית מרחיבה מהצפוי. אם כחלון לוקח על עצמו את תפקיד המושיע אז בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להירגע עם הפחתות הריבית.

  • האצת הגידול בהתחלות הבנייה עשויה לתרום להתייצבות מחירי הדיור ואולי אף לירידה מתונה בהם. זה לא אנחנו זה הם.

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x