בנק ישראל >> פערי ההכנסה משפיעים על תחושת הביטחון

אנשים בעלי הכנסה גבוה יותר חווים תחושת ביטחון טובה יותר

 

 
 

משרד האוצר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
07/02/2016

בארץ:

  • המיקוד השבועי עוסק בקשר בין תחושת הביטחון של הפרטים ומצבם הכלכלי-חברתי. ניתוח נתוני הסקר החברתי לשנת 2014 מצביע על פערים בין קבוצות אוכלוסייה: (1) משקי בית בעלי הכנסה גבוהה יחסית נהנים מתחושת ביטחון גבוהה יותר ממשקי בית בעלי הכנסה נמוכה; (2) גברים נהנים מתחושת ביטחון גבוהה מנשים; ו- (3) יהודים נהנים מתחושת ביטחון גבוהה משל ערבים בכל רמות ההכנסה. יודגש כי מדובר, כאמור, בניתוח המתבסס על נתונים משנת 2014, ולכן איננו מושפע מהמצב הביטחוני בתקופה האחרונה.

  • המיקוד השבועי עוסק בקשר בין תחושת הביטחון של הפרטים ומצבם הכלכלי-חברתי. ניתוח נתונים מהסקר החברתי של הלמ"ס בנוגע לתחושת הביטחון באזור המגורים מעלה שמרבית תושבי ישראל נהנים מתחושת ביטחון גבוהה יחסית. עם זאת, הנתונים מצביעים גם על פערים בין קבוצות אוכלוסייה: (1) משקי בית בעלי הכנסה גבוהה יחסית נהנים מתחושת ביטחון גבוהה יותר ממשקי בית בעלי הכנסה נמוכה; (2) גברים נהנים מתחושת ביטחון גבוהה מנשים; ו- (3) יהודים נהנים מתחושת ביטחון גבוהה משל ערבים בכל רמות ההכנסה.

  • המדד המשולב של בנק ישראל המשיך במגמת הגידול המתונה בחודש דצמבר.

  • בשנת 2015 גדל המדד המשולב ב- 3.0 אחוזים, האצה ביחס לקצב הגידול בשנת 2014.

  • מדד הפדיון של רשתות השיווק שומר על יציבות יחסית מאמצע 2014.

  • יצוא השירותים ירד בחודש נובמבר ביחס לחודש אוקטובר, כאשר הירידה באה לידי ביטוי בכל רכיבי יצוא השירותים למעט יצוא שירותי חברות הזנק.

  • יצוא שירותי התיירות ירד בחודש נובמבר לרמתו הנמוכה ביותר מאז מבצע "צוק איתן".

  • הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1 אחוז, וציינה כי גברו הסיכונים להשגת יעד האינפלציה.

  • להערכת הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, הירידה במחירי האנרגיה והוזלות מחירים שיזמה הממשלה גרעו 1.7 נקודות אחוז מקצב האינפלציה ב- 2015.

  • החוב במשק גדל בחודש נובמבר 2015, ביחס לחודש נובמבר 2014, ב- 2.9 אחוזים, בעיקר בשל גידול בהלוואות הלא צמודות של משקי הבית.

  • בשנת 2015 הסתכם היקף המשכנתאות החדשות שנלקחו בכ- 65 מיליארדי דולרים, גידול ריאלי משמעותי ביחס לשנת 2014. בתוך כך נמשך הגידול במשקלן של המשכנתאות הלא צמודות מסך המשכנתאות.

בעולם:

  • קצב הצמיחה של התוצר האמריקאי עמד בשנת 2015 על 2.4 אחוזים, בדומה לקצב שנרשם ב- 2014.

  • ברבעון האחרון של 2015 נרשמה האטה נוספת בקצב הצמיחה של התוצר האמריקאי לכדי צמיחה של 0.7 אחוז בקצב שנתי.

  • הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי בטווח של 0.5-0.25 אחוז, לאחר העלאת הריבית בחודש דצמבר. עם זאת, הפד רמז כי גברו הסיכונים להאטה בקצב הצמיחה ביחס לתחזיות.

  • נמשכת ההאצה בקצב הגידול של מדד מחירי הדירות בארה"ב.

  • במדד אמון הצרכנים האמריקאי של CB נרשם שיפור נוסף בחודש ינואר, וזאת בשל שיפור בתפיסת העתיד של הצרכנים. מנגד, מדד אמון הצרכנים האמריקאי של אוניברסיטת מישיגן ירד בינואר על רקע הירידות בשווקי ההון בעולם בחודש זה.

  • מספר הבתים החדשים שנמכרו בארה"ב הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מתחילת 2008.

  • נתוני היקף ההזמנות של מוצרים בני קיימא בארה"ב מצביעים על המשך הירידה בהיקף ההשקעות בציוד.

  • קצב האינפלציה בגוש האירו רשם האצה בחודש ינואר.

  • קצבי הצמיחה של התוצר הצרפתי והתוצר הספרדי רשמו האצה בשנת 2015 ביחס לקצבים שנרשמו ב- 2014.

  • קצב הצמיחה של התוצר הבריטי עמד ברבעון הרביעי של 2015 על 2.0 אחוזים, האצה ביחס לרבעון השלישי, אולם מתחת לקצב הצמיחה הממוצע שנרשם בשנים האחרונות. בשנת 2015 נרשמה צמיחה של 2.2 אחוזים, האטה ביחס לקצב הצמיחה שנרשם בשנת 2014.

  • קצב האינפלציה ביפן נותר ללא שינוי משמעותי ברמה נמוכה.

רקע

הן הניתוחים הכלכליים והן הדיונים הציבוריים העוסקים בפערים בין אוכלוסיות שונות בחברה מתמקדים לרוב בפערי ההכנסה הכספיים. עם זאת, קיימים היבטים נוספים אשר משפיעים על רווחת משקי הבית, לעתים באופן משמעותי. מסמך זה עוסק בפערים הכלכליים-חברתיים בהיבט לא-כספי, שלרוב איננו זוכה להתייחסות - תחושת הביטחון באזור המגורים. הסקר החברתי של הלמ"ס בוחן שאלה זה בצורה ישירה כאשר הוא מציג לנסקרים את השאלה הבאה: "האם את/ה מרגיש/ה בטוח ללכת לבד בשעות החשיכה באזור המגורים?" כפי שנראה, תוצאות הסקר בהקשר זה מצביעות על פערים כלכליים-חברתיים משמעותיים. 

חשיבותו של הנושא נובעת הן מההשפעה הישירה של תחושת הביטחון על הרווחה של משקי הבית, והן מכיוון שסביר להניח כי לתחושת ביטחון נמוכה השפעה שלילית על הצמיחה הכלכלית (ולהיפך) - כאשר היעדר תחושת ביטחון פוגעת ביכולת ליצור סביבה פורייה לעסקים וללימודים.

חשוב להדגיש כי הניתוח המוצג במסמך זה מתבסס על נתונים משנת 2014, כלומר איננו מושפע מהמצב הביטחוני בתקופה האחרונה.

פערים על רקע כלכלי

תרשים ש1 מציג את התפלגות התשובות לשאלה העוסקת בתחושת הביטחון בקרב כלל האוכלוסייה:

תרשים ש1: האם את/ה מרגיש/ה בטוח ללכת לבד בשעות החשיכה באזור מגוריך?
 
מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

Type in Text here and Click on Source button to get HTML Source Code. 

כפי שניתן לראות - התשובות מצביעות על תחושת ביטחון גבוהה יחסית בקרב מרבית האוכלוסייה, כאשר קצת יותר מ- 70 אחוזים מהנסקרים והנסקרות משיבים כי הם חשים "בטוח" או "בטוח מאוד" ללכת לבד בשעות החשיכה באזור מגוריהם.

ואולם, ניתוח מעמיק יותר מצביע על כך כי תוצאות אלו מסתירות פערים בין קבוצות אוכלוסייה. כך, תרשים ש2 מציג את התפלגות התשובות לפי קבוצת הכנסה של משק הבית, בקרב נסקרים ונסקרות יהודים :

תרשים ש2: האם את/ה מרגיש/ה בטוח ללכת לבד בשעות החשיכה באזור המגורים?
האוכלוסייה היהודית
 
מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

כך, אם נתמקד בתשובה "בטוח מאוד", נראה שמתקיים קשר ישיר בין רמת ההכנסה לבין תחושת הביטחון באזור המגורים - ככל שרמת ההכנסה עולה, כך עולה אחוז הנסקרים המשיבים כי הם מרגישים "בטוח מאוד" באזור מגוריהם בשעות הלילה. למשל, בעוד שבקרב משקי הבית, אשר סך הכנסתם החודשית נמוך מ-8,000 ש"ח בחודש, פחות מ- 25 אחוזים מהנשאלים השיבו כי הם מרגישים "בטוח מאוד", הרי שמבין משקי הבית שהכנסתם החודשים נעה בין 17,000 ל-24,000 ש"ח - כ-38 אחוזים השיבו כך, ואילו בקרב אלו שהכנסתם גבוהה מ- 24,000 ש"ח השיעור עומד על כ-44 אחוזים .

ההסבר שנראה כסביר ביותר לממצאים אלו נוגע לקשר בין רמת ההכנסה ליישוב או שכונת המגורים: הממצאים מצביעים על כך שיישובים או שכונות בהם ההכנסה של מרבית התושבים נמוכה יחסית מתאפיינים בסביבה פחות בטוחה, ולהיפך . הסבר אפשרי נוסף הינו שביישובים המתאפיינים ברמת הכנסה גבוהה פועלים לעתים גם שירותי אבטחה פרטיים, המשפרים את תחושת הביטחון של התושבים. עם זאת, להערכתנו מספר היישובים בהם ישנה פעילות משמעותית של שירותי אבטחה פרטיים הינו מוגבל, כך שחשיבותו של הסבר זה פחותה.

חשוב עם זאת לשים לב כי גם בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות, שיעור המשיבים כי הם מרגישים "בטוח" או "בטוח מאוד" עומד על כ-60 אחוזים, וכבר ברמת הכנסה בינונית מגיע ל-70 אחוזים ומעלה - כלומר, ככלל, תחושת הביטחון האישי בארץ אצל מרבית התושבים איננה נמוכה. בהקשר זה אף יש לציין כי שאלת הסקר נוגעת אולי במרכיב העדין ביותר של תחושת הביטחון - הליכה לבד בשעות הלילה. למרות זאת, נראה שיש הבדל מהותי בין הקטגוריות "בטוח" ו- "בטוח מאוד" - ועצם קיומם של הקשרים החזקים שנמצאו בין הכנסה או קבוצת אוכלוסייה לתחושת ביטחון מחזק הנחה זו (ככל שהיה מדובר בהבדל סמנטי בלבד, לא היינו מצפים למצוא קשרים משמעותיים כפי שמוצגים במסמך זה). 

פערים על רקע מגדר וקבוצת אוכלוסייה פערים בתחושת הביטחון מתקיימים לא רק בין משקי בית בעלי רמות הכנסה שונות, אלא גם בין קבוצות אוכלוסייה. כך, תרשים 3 מציג את התפלגות התשובות לפי מין, בקרב יהודים:

תרשים ש3: האם מרגיש/ה בטוח ללכת לבד בשעות החשיכה באזור המגורים?

האוכלוסייה היהודית

מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

ניתן לראות כי קיים פער משמעותי ביותר בין המינים - בעוד שכ-38 אחוזים מהגברים מצהירים כי הם מרגישים "בטוח מאוד" ללכת לבד בשעות החשיכה באזור המגורים, רק כ- 17 אחוזים מהנשים מצהירות כך; ובהשלמה, בעוד שרק כ- 16 אחוזים מהגברים מצהירים כי הם חשים "לא כל כך בטוח" או "בכלל לא בטוח" - כ- 33 אחוזים מהנשים מצהירות כך (ו- 5 אחוזים נוספות מצהירות כי אינן יוצאות מהבית - כאשר סביר שלפחות אצל חלקן הסיבה לכך היא היעדר תחושת ביטחון).

תרשים 4 מציג את התפלגות התשובות בהשוואה בין יהודים לערבים (נשים וגברים):

תרשים ש4: האם את/ה מרגיש/ה בטוח ללכת לבד בשעות החשיכה באזור המגורים?
 
מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

גם כאן אנו עדים לפערים משמעותיים - בעוד ש- 30 אחוזים מהיהודים (גברים ונשים) מרגישים "בטוח מאוד", רק 14 אחוזים מהערבים מרגישים כך; בעוד ש- 22 אחוזים מהיהודים מרגישים "לא כל כך בטוח" או "בכלל לא בטוח" - 36 אחוזים מהערבים חשים כך. נזכיר שוב כי הנתונים מתייחסים לשנת 2014, ולפיכך אינם מושפעים מהמצב הביטחוני בתקופה האחרונה.

יודגש כי פערים אלו בין יהודים לערבים אינם נובעים מפערי ההכנסות בין הקבוצות - כך, תרשים 5 מתמקד באחוז המרגישים "בטוח מאוד", תוך בחינת ההשפעה של ההכנסה והשוואה בין יהודים לערבים:

תרשים ש5: מרגיש/ה בטוח מאוד ללכת לבד בשעות החשיכה באזור המגורים
 
מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

ניתן לראות שתחושת הביטחון של היהודים גבוהה יותר משל הערבים בכל רמות ההכנסה. כן ניתן לראות שבקרב האוכלוסייה הערבית, שיפור משמעותי בתחושת הביטחון מתרחש רק בקבוצת ההכנסה הגבוהה ביותר (מעל 24,000 ש"ח) - וזאת בשעה שאחוז הנהנים מרמת הכנסה זאת באוכלוסייה הערבית הוא נמוך יחסית (3.9 אחוזים מהאוכלוסייה הערבית). 

נבחן גם את הפערים בין גברים לנשים בקרב האוכלוסייה הערבית:

תרשים ש6: האם מרגיש/ה בטוח ללכת לבד בשעות החשיכה באזור המגורים?
האוכלוסייה הערבית
 

מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

בדומה למצב באוכלוסייה היהודית, גם בקרב האוכלוסייה הערבית נשים סובלות מתחושת ביטחון נמוכה יותר מאשר גברים. כאשר מתמקדים ברמה הגבוהה ביותר ("בטוח מאוד"), מתגלה שהפערים בין גברים לנשים באוכלוסייה הערבית קטנים יותר מאשר בקרב אוכלוסייה היהודית. זאת, מכיוון שרק 18 אחוזים מהגברים הערבים מדווחים כי הם חשים "בטוח מאוד", לעומת 38 אחוזים מהגברים היהודים (בשעה שהפער בין נשים ערביות ויהודיות בקטגוריה זו הוא רק 7 נקודות אחוז). במלים אחרות, הפער בתחושת הביטחון בין גברים יהודים לערבים גדול יותר מאשר הפער בין נשים יהודיות וערביות.

תחושת ביטחון סובייקטיבית וחשיפה לעבריינות

השאלה שהוצגה לנסקרים ונדונה לעיל הינה סובייקטיבית במהותה - כלומר, עוסקת בתחושות הנסקרים ולא בנתונים אובייקטיבים המעידים על רמת הביטחון באזור. לפיכך, ייתכן כי בחלק מהמקרים, הפער בתחושות איננו מבטא פערים אמיתיים ברמת הביטחון. בהקשר זה, בסקר נשאלים הנסקרים גם לגבי מידת חשיפתם בפועל לעבריינות במהלך השנה שקדמה לסקר, בחלוקה למספר קטגוריות - חשיפה לאלימות או איומים, גניבה, פריצה לבית, פריצה לרכב והטרדה מינית. מתוך אלה, אולי הרלוונטיים ביותר לענייננו הינם "חשיפה לאלימות או איומים", ו"הטרדה מינית". תרשים 6 מציג את הקשר בין רמת החשיפה לעבריינות בקטגוריות אלו לבין הכנסת משק הבית עבור משקי בית יהודים: 

תרשים ש7: חשיפה לעבריינות ורמת הכנסה
האוכלוסייה היהודית
 
מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

כפי שניתן לראות, לא נמצא קשר ברור בין רמת החשיפה לעבריינות לבין רמת ההכנסה של משק הבית. שני הסברים עיקריים יכולים ליישב את הסתירה לכאורה בין הממצאים: ראשית, יש להניח שחשיפה לעבריינות בפועל הינה רק הביטוי הקיצוני ביותר של סביבה שאיננה מספקת תחושת ביטחון. כך למשל, נוכחותם על דרך קבע בלילות של קבוצות צעירים שיכורים בפארק ציבורי בהחלט עשויה להביא לפגיעה בתחושת הביטחון בקרב תושבי הסביבה, גם אם בפועל נדירים המקרים בהם העניינים מגיעים לכדי אירועים עברייניים. שנית, ייתכן שמרבית החשיפה לעבריינות איננה מתרחשת דווקא באזור המגורים. יחדיו, המשמעות היא שייתכן שיהיה קשה למצוא קשר סטטיסטי בין חשיפה לעבריינות בפועל לבין מאפיינים של שכונת המגורים (שכן מעט מקרי העבריינות בשכונת המגורים "ייבלעו" בין מקרי עבריינות במקומות אחרים). 

כך, למרות הנתונים הנ"ל לגבי החשיפה לעבריינות, סביר בעינינו כי התחושות בנוגע לרמת הביטחון אינן מנותקות מהמציאות האובייקטיבית אלא משקפות הבדלים אמיתיים ברמת הביטחון בין אזורים שונים, גם אם הבדלים אלו אולי "מוגברים" על ידי התחושות הסובייקטיביות . 



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x