חוזר למנהלי קרנות ולנאמנים בדבר מדיניות בחירת השקעות ואופן ניהולם

רקע

1. ביום 28.4.2011 נכנסה לתוקפה הוראה למנהלי קרנות בעניין גילוי אודות מדיניות בחירת השקעות ואופן ניהולן (להלן: ‏"ההוראה"). ‏במסגרת ההוראה נדרשו מנהלי הקרנות,‏ לראשונה, ‏לתת גילוי בחלק ב' ‏של התשקיף )להלן: ‏"תשקיף"), ‏בפרק המיועד לכך, ‏אודות תהליכים,‏מידע ושיקולים מנחים בבחירת השקעות ובאופן ניהולן המוחלים אצלם.

2. לאחר פרסום ההוראה וכניסתה לתוקף,‏החל סגל הרשות בבחינה רוחבית,‏של פרק מדיניות בחירת השקעות ואופן ניהולן בתשקיפי מנהלי קרנות הפעילים בשוק, ‏הליך שהיה מלווה בביקורות שטח שנערכו ע"י סגל הרשות. כפועל יוצא מכך, פרסם סגל הרשות מספר עמדות סגל אשר ‏בחנו את הסוגיות המרכזיות בנושא, פרטו ממצאים שעלו במהלך בדיקות אלו ושקפו‏לאור‏זאת‏את‏תובנות‏סגל‏הרשות‏אודות‏תהליך‏בחירת‏ההשקעות‏וניהולן.

3. עמדות אלו שקפו את העיקרון לפיו ראוי שמנהלי ההשקעות במנהל הקרן יסתמכו בבחירת השקעות הקרן ובניהולן השוטף על תהליך תומך החלטה, ‏אשר ישקף דרך פעולה מובנית,‏ הנתמכת בקריטריונים ברורים ומנומקים או על מידע תומך לשם קבלת החלטות השקעה,‏ וזאת לצד הותרת מרחב שיקול דעת מקצועי בידי מנהל ההשקעות,‏הכל כאמור במסמכים שפרסמה הרשות.‏

4. לדעת הסגל, ‏עמדות הרשות, ‏בשילוב ביקורות השטח שנערכו והבדיקה המדוקדקת של כל אחד מתשקיפי מנהלי הקרנות הפעילים בשוק,‏יצרו מסגרת נורמטיבית לטיוב תהליך תומך

 החלטת השקעה,‏תוך שמירה על מסגרת ראויה להבטחת קיומן של חובות האמון והזהירות  של מנהל הקרן בקבלת החלטות השקעה ומבלי לפגוע יתר על המידה בשיקול דעתו המקצועי.‏

 

5. יודגש, ‏כי ‏הביקורת ‏וגיבוש ‏התובנות ‏נעשו ‏מתוך ‏הכרה ‏בכך ‏שקרן ‏נאמנות ‏היא ‏מוצר ‏אשר‏ ניהול ו‏דורש ‏הפעלת‏ שיקול‏ דעת‏ מקצועי,‏לעתים,‏באופן‏ דינמי,‏ומתוך‏ הכרה‏ בכך‏ שאין ‏למנוע‏ ממנהלי ‏ההשקעות ‏במנהל ‏הקרן ‏לנצל ‏באופן ‏המרבי את ‏כישוריהם‏ ויכולותיהם‏ ו/או ‏לכוונם‏ לעבודה‏ שנעשית ‏רק ‏בהתאם‏ לתבניות ‏המתוארות.

‏

6. בשנים האחרונות חלה התרחבות ניכרת של תופעת הסדרי חוב בישראל וזאת,‏בין היתר,‏על רקע הגידול המשמעותי בהיקף האשראי אשר גייס המגזר העסקי בשוק ההון.‏לתופעת הסדרי החוב השלכה רחבה על המערכת הפיננסית בישראל,‏לרבות כספי החוסכים והמשקיעים,‏ועל אמון הציבור בה,‏ובכלל זה על יכולתן של חברות עסקיות להמשיך ולגייס הון לצורך פעילותן העסקית.

7. על רקע ריבוי הסדרי החוב במשק הישראלי במהלך השנים האחרונות מינה שר האוצר את הועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל (להלן :‏"הועדה").‏ביום 17 בנובמבר 2014 פרסמה הועדה את מסקנותיה.‏המלצות הועדה צפויות להוביל לנקודת איזון טובה יותר ביחסים שבין בעלי העניין השונים בחברה,‏ובפרט בין בעלי השליטה ובין הנושים שלה.‏הועדה אף פרטה מכלול של המלצות בהיבטים נוספים המתייחסות לתהליך גיוס האשראי וניהולו.

8. בנוסף,‏סביבת הריבית הנמוכה המאפיינת את המשק הישראלי בתקופה האחרונה,‏יחד עם הגדלת הביקושים לקרנות המסווגות תחת קטגוריות של אג"ח כללי (הכוללות בתוכן השקעות רחבות באג"ח קונצרניות(‏מעלים את הסבירות כי מנהלי הקרנות יגדילו את רמת הסיכון בקרנות שבניהולם, כדי לנסות ולהשיג תשואה חיובית למשקיעים. לכן,‏עמדת‏הרשות‏ היא כי על מנהלי הקרנות לערוך בחינה של קיום יחס הולם ומפצה בין רמת הסיכון לבין שיעור הריבית שעל מנהלי הקרנות לדרוש מן הגופים המנפיקים חוב.

9. על רקע האמור,‏סבור סגל הרשות כי על מנהלי הקרנות להתייחס באופן מיוחד ונפרד לתהליך קבלת החלטות השקעה בחוב במסגרת מדיניות בחירת ההשקעות ואופן ניהולן,‏כפי שיפורט בהמשך.

10. לצורך הנוחות ולמען הסדר הטוב,‏סגל הרשות ראה לנכון לפרסם חוזר זה אשר מאגד בתוכו את עמדות הסגל שכבר פרסם בעבר בנושא מדיניות בחירת ההשקעות ואופן ניהולן בשנים האחרונות, ‏תוך מתן התייחסות נפרדת גם לטיפול בנושא תהליך קבלת החלטות השקעה בחוב במסגרת מדיניות בחירת ההשקעות ואופן ניהולן.‏

11. חוזר זה מחליף את חוזר הרשות מיום 26 לספטמבר 2011 שעניינו "הליך לבחירה וניהול של  השקעות הקרן" ואת חוזר עמדת סגל הרשות מיום 10 לאוגוסט 2014 שעניינו "מדיניות  בחירת השקעות ואופן ניהולן" (להלן:‏"עמדות הרשות")