יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל >> הסכנה בכבישים גדולה יותר מכל איום ביטחוני אחר

מנכל אור ירוק אבוהב: בהשקעה של 320 מיליון שקל בשנה אפשר להציל חיים של 100 בני אדם כל שנה; היו"ר כבל: אם מערכת הביטחון הייתה מודיעה שצריך להיערך ל-355 הרוגים בשנה מול אויבנו – מישהו היה מעלה על הדעת לקבל את זה?

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, פתחה היום בסדרה של דיונים לבלימת הקטל בכבישים, במתכונת שימוע ציבורי בדומה לשימוע מתווה הגז. היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי הוועדה יוצאת למסע כדי להניח את הנושא על סדר היום הציבורי, במלוא הכוח והעוצמה ולרתום את כל הכוחות למאבק אמיתי. "בלימת הקטל בדרכים היא משימה לאומית, זה הנושא הכי דרמטי בחיינו, אנשים נהרגים בדרכים בכמויות מטורפות וכאילו כלום, נדמה שאנחנו משלימים עם המצב הזה כאילו זה גזירת גורל. אני לא מקבל את זה – זה הכל בידיים שלנו. לצערי אין אף גורם במערכת שפועל באפקטיביות ומשימתו העיקרית היא המלחמה הבלתי מתפשרת בקטל בדרכים. כולנו נדרשים להילחם בקטל בדרכים, כל הגורמים מלמטה למעלה, משרדי הממשלה, המשטרה וכולם נדרשים ליישר קו ולהסתער נגד הקטל הנוראי הזה", אמר היו"ר כבל.

עוד הוא הוסיף כי "הסכנה הרובצת ממש עכשיו לאזרחי ישראל בכבישים היא גדולה יותר מכל סכנה ביטחונית אחרת. כל האזורים בדרכים זה אזור אחד של מלחמה, שצריך להשקיע בו את כל המאמצים הנדרשים ועד שלא נבין זאת שום דבר לא יקרה. ניסיתי לדמיין בית קברות עם 355 קברים – זה בלתי נתפס. מישהו היה מוכן לקבל שבתוכנית עבודה של מערכת הביטחון יודיעו שהם נערכים ל-355 הרוגים מול אויבנו? מישהו היה מעלה על דעתו שהיינו מקבלים זאת? ועוד לא עסקנו בפצועים ובמעגל ההדף הכלכלי החברתי. לא מזמן היה פיגוע קשה ובאותו יום הייתה גם תאונה קשה מאוד, הפיגוע פתח את החדשות, תאונת הדרכים שגדעה משפחה מצאה עצמה כמעט בסוף המהדורה באזכור של שורה, זה היה הרגע שאמרתי לעצמי – לא עוד!". יו"ר כבל אף ציין כי הממשלה הציבה לעצמה יעד להורדת מספר ההרוגים בדרכים, אך לצערנו זו השנה השלישית ברציפות של גידול במספר ההרוגים – ורק תוספת ההרוגים ב-2015 לעומת 2014 הייתה גדולה יותר מכל אירועי הטרור הקשים בתקופה האחרונה. 

"הגעתי למסקנה שהוועדה חייבת לפעול, זאת משימה לאומית ואין פה שאלה של פוליטיקה – כולם חייבים לפעול יחד לבלום את התופעה. בשלב הזה אני אפילו לא מחפש אשמים אלא מבקש התגייסות של כולם למאבק הזה. מי שלא ירצה להיות שותף ימצא אותי עומד מולו בכל הכוח ואגייס את חברי מהקואליציה והאופוזיציה לעמוד מולו. כולי תקווה שנסיים את התהליך הזה עם בשורות וצעדים אופרטיביים וכבר בשנה הקרובה נראה את השינוי המיוחל", הבהיר היו"ר כבל.

מנכל עמותת אור ירוק, שמואל אבוהב, אמר כי משנת 2002 ועד 2012 הצליחה ישראל להוריד ב-47% את מספר ההרוגים, אך בשלוש השנים האחרונות המגמה השתנתה. הוא הציג תוכנית לפיה ניתן להציל את חייהם של 100 בני אדם בשנה, בהשקעה של 320 מיליון שקלים. הוא ציין כי ב-2015 נהרגו 90 בני אדם במוקדי הסיכון שכוללים 63 צמתים מסוכנים ו-215 קטעי כביש, והשקעה בטיפול בהם יכולה להוריד ב-50% את מספר הנפגעים, לפי עבודה של חברת נתיבי ישראל. לדבריו, בשנת 2005 הממשלה החליטה להקצות 400 מיליון שקל בשנה למוקדי הסיכון, אף בפועל הקצתה רק מחצית מהסכום ולכן נעשתה רק חצי עבודה. הוא הוסיף כי גם תקציב המשטרה ונוכחותה בכבישים דוללה, ואמר כי צריך לרכוש עוד 00 ניידות בעלות של 60 מיליון שקלים וליישם את ההחלטה להציב 300 מצלמות ב-700 קילומטר כבישים.

יו"ר השדולה למאבק בתאונות הדרכים, ח"כ חמד עמאר, אמר כי הוא מנסה להעלות את הנושא על סדר היום בכנסת כבר 7 שנים וללא הצלחה, ובירך את היו"ר כבל על היוזמה. "אנחנו יודעים מה מוקדי הסיכון, מה גורם לתאונות ולמחדלים הקשים ביותר, אך לצערי משרד התחבורה לא שם את הנושאים האלה בראש סדר העדיפות אלא מקצץ ב-40% את כוח האדם במשטרת התנועה. הוא קרא להפוך את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לרשות עצמאית, לטפל בתאונות הדרכים במגזר הלא יהודי, להשקיע בחינוך ולטפל באכיפת החוקים שהכנסת מחוקקת. בהקשר זה הוא ציין כי החוק שיזם ואושר בכנסת ב-2010 האוסר על נהגים צעירים לשתות אלכוהול בכלל ולנהוג – לא נאכף. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי בדיונים תצטרך הוועדה לעמוד על כל הבעיות בתחום, ובאמצעות המעקב והפיקוח ניתן יהיה להוביל שינוי. היו"ר כבל ציין כי ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ מקלב, תהייה זו שתמשיך את המעקב לאחר שהוועדה תסיים את ההליך. ח"כ אמיר אוחנה, שסיפר כי היה חוקר תאונות דרכים בצה"ל, הצטרף לדברי היו"ר כבל בפתח הישיבה ואמר כי הוא מגויס למלחמה הזו שאין בה הבדל בין ימין לשמאל. ח"כ תמר זנדברג הוסיפה כי במקביל לעלייה בתאונות ב-2015 נוספו 254 אלף מכוניות פרטיות לכבישים, והמסה העיקרית של התאונות היא עדיין כתוצאה מהרכב הפרטי. לכן קראה ח"כ זנדברג לדון גם בקידום התחבורה הציבורית כחלק מהמלחמה בקטל בכבישים.

גלי שחר, אם שכולה המתנדבת באור ירוק מ-2009, אמרה: "הבטיחות תוכנית לאומית וכספים, אבל לאן כל זה הלך. זו לא תוכנית לאומית זה ביזיון לאומי. כל הרוג זה עוד משפחה שהתרסקה". היא תהתה "איך יכול להיות שכל הנהגים עסוקים בדברים אחרים, כמו מסרונים, ולא בנהיגה", והוסיפה: "אם לא נדע להתמודד עם הטכנולוגיה מספר ההרוגים רק יעלה". חוק התאונות משה נקש הציע לדבר על תכניות בטיחות ללא עלות, וציין כי צעדים כמו השהיית האור האדום ברמזור ומניעת פניה ימינה לכלי רכב ומעבר הולכי רגל במקביל יכולים לחסוך בחיי אדם. מלי יזדי, שנפצעה קשה בתאונת פגע וברח ב-2008 בה נהרגה מיטל אהרונסון, אמרה כי "את הפושע שדרס אותנו האשימה רק בהריגה כי טענו שלא הייתה לו כוונה לרצוח, אבל לשתות אלכוהול ולנהוג זה כבר כוונה לרצח – כשאדם עולה שיכור על ההגה זה רצח".

יו"ר איגוד קציני הבטיחות בתעבורה, שמעון סודאי, אמר כי הדבר הכי חשוב שצריך לטפל בו זה הגורם האנושי. "אין נהג מסוכן, יש נהג שלא מודע לסכנות וצריך לטפל בנושא החינוך", אמר. הוא אף קרא להחזיר לסדר היום הציבורי את נושא מאגר פסולי הנהיגה. מנכ"ל איגוד המוסכים, אריה אשד, הוסיף כי בישראל אין חקר עומק של תאונות דרכים, וציין כי רק 0.2% מהתאונות, לפי הלמ"ס, נגרמו מכשל טכני בעוד ב-OECD מדובר על 10% מהתאונות, כשלדבריו הסיבה היא שהדבר לא נחקר לעומק. עוד הוא ציין כי הטיפול במוסכים פירטיים גורם לתאונות ולהרוגים, בשל הכשלים הבטיחותיים. חבר פורום הפעולה למאבק בתאונות הדרכים, גבי גולדשטיין, אמר כי באנגליה הורידו את מספר הנפגעים בצורה חדה באמצעות אכיפה ועלייה דרמטית בקנסות. היו"ר כבל ציין כי הדיון בשיתוף הארגונים האזרחיים יימשך בשבוע הבא וסיכם: "אני נחוש לשים את הנושא על סדר היום ולטפל בו – זו משימה לאומית".