גיא שפיר
אלמוג עזר
10/04/2016
בשנים האחרונות, בעקבות חוקי ביקוש והיצע בנרשמה מעיין אינפלציה בספרי לימוד השקעות. ספרים אלו לרוב מתחלקים לשני סוגים, הספרים מהסוג הראשון פורסים בפני הקורא שיטות שונות שאמורות להניב לו תשואות גבוהות בתחום ההשקעות. הסוג השני של הספרים הם למעשה ספרי אימון פיננסי שמסתכלים על חיי המשקיע כמכלול ומעניקים לו טיפים להסתכלות נכונה על החיים וכיצד התבוננות זו באה לידי ביטוי בהשקעות.
אם כי המשקיע (או לצורך העניין הקורא מן השורה) שספרו של גיא שפיר ”חינוכו של משקיע“ התגלגל לידיו צפוי להיתקל בספר שונה בנוף הספרים הפיננסיים. שפיר מנסה להגיע ולהשפיע על מחשבתו של הקורא דרך סיפורו האישי והתלאות אשר עבר בחברות השונות בוול סטריט. סביר להניח שחלק מהקוראים יחושו מאוכזבים לנוכח מבנה הספר, אך באותה מידה הקורא הפיננסי שעד עתה חיפש את הזווית האנושית של ההשקעות – לא יכול לבקש ספר טוב מחינוכו של משקיע. בראיון ל־ שפיר, בדומה להלך הדברים בספרו, לא חוסך את שבטו ממנהלי ההשקעות מסביב לעולם, מסביר את הקשיים בכתיבת ספר ונותן טיפים למשקיעים המתחילים והמנוסים.
אחת הביקורות הנוקבות ביותר של שפיר נוגעות לבתי ההשקעות בוול סטריט שמתנהלים ביומיום בטווח האפור שבין שיווק אגרסיבי לשרלטנות לשמה. אתה כותב הרבה על האתיקה הבעייתית של וול סטריט. אתה חושב שמשהו השתנה מאז המשבר הפיננסי והלחץ החברתי של תנועת ה־99% שדרשה פיקוח הדוק יותר על הבנקאים באותו הרחוב?
”מה שבעיקר השתנה בתחום הפיננסי הוא הידוק והגברת הרגולציה של הממשל. הגברת הרגולציה היא חיובית בעיני כאשר היא מורידה את רמת הסיכונים בשוק. מה שלא השתנה בשוק וכנראה לא ישתנה הוא האופי האנושי. המשקיעים ומנהלי ההשקעות תמיד רוצים להרוויח הרבה כסף במעט זמן וללא מאמץ. כמו כן צריך לזכור שיש מחזוריות בשוק ההון ומסקנות של משברים נשכחות אחרי כמה שנים, לכן הדינמיקה לא באמת משתנה.
כאשר החל תהליך הידוק הרגולציה, הרגשתי אותו היטב ואף שקלתי לעזוב את הענף בשל אותה סיבה. אך התבגרתי מאז והיום אני מאמין שהרגולציה מועילה. התגברתי על ההרגשה שהרגולאטור ’לא מבין דבר ממה שהוא עושה‘ ואני מרגיש נוח מכך שאני לא מהווה סיכון חברתי. אם אתה מחזיק אקדח או נוהג במכונית, זה לא מספיק להיות אחראי אתה צריך גם להפגין את האחראיות שלך וכך גם המקרה בפיננסים אתה חייב להציג אחריות מנהלתית.
לסקטור הפיננסי יש מוניטין גרוע וב־2008 (משבר הסאבפריים בארה“ב, א.ע.) הסקטור הזה הביא על הכלכלה לא פחות מאסון. חבר טוב שלי, מנהל קרן גידור, נפגש בעבר עם נשיא ארה“ב ברק אובמה. אובמה קרן כאשר דיבר עם אשתו של חברי, שניהלה אז קרן תרומות לאוכלוסיות מוחלשות בארה“ב. כאשר גילה אובמה שחברי מנהל קרן גידור – הוא פשוט לא רצה לשמוע ממנו או עליו והתחמק ממנו לאורך הלילה. אני מצידי יכול לומר שלא הייתי חלק מיוצרי הבועה של המשבר הפיננסי, אך האזרחים מסביב משייכים אותי לאותו הסקטור. החובה עלינו להראות שהסקטור כמכלול השתנה. הרי העבודה בפיננסים לא קשה מדי, אנחנו לא קמים בבוקר לעבוד בשטח ואם צריך לשקף מעט את העבודה שלנו כלפי הציבור ולעלות את הביטחון הכלכלי חברתי זה ממש לא כזה נורא. לכל מנהלי ההשקעות לא נותר לי אלא לומר שהציבור לא מעוניין בתלונות שלכם על הקושי ברגולציה ואתם יכולים לזרוק אותן לפח. הרגולציה לא נתפסת כקושי בקרב הציבור אלא כהכרח.“
אתה מתאר מערכת מסואבת שצמחה תחת פאר הקפיטליזם האמריקני. האם הביקורת שלך על התנהלות האנשים בוול סטריט היא התקפה על השיטה עצמה?
”זו שאלה פילוספית – האופי של אנשים לא ישתנה, לכן עלינו לעצב מערכת שתוכל להתמודד גם עם אנשים לא מושלמים שינסו לנצל את המערכת. השיטה האמריקאית עובדת, אבל היא יכולה לעבוד טוב יותר. יש גרסאות גרועות של קפיטליזם וראינו אחת כזו ברוסיה לאחר שברית המועצות התמוטטה. הקפיטליזם חייב להתקיים תחת סטנדרטים של דאגה לחברה כמכלול ובעל יכולת לפזר רווחה באופן טוב יותר. כאשר הקפיטליזם עובד בצורה נכונה אנשים יסתכלו על מנהל ההשקעות לא כחמדן אלא כמישהו שממן את הדברים הטובים בעולם. וורן באפט הוא אדם שיודע שהשיטה יכולה לעבוד ועובד בלשפר אותה ולא מסתגר בין כותלי האוניברסיטה. הוא מהווה תשובה לשאלה כיצד דברים יכולים לעבוד גם בהיבט הפיננסי ולא לגרום לביקורת חברתית.“
אתה טוען שאוניברסיטאות העילית שכל סטודנט במערב ומחוצה לו חולם ללמוד בהם מעצבות אנשים מבריקים שמקבלים החלטות טיפשיות ולא פעם אפילו לא מוסריות.מה מקור הביקורת ומה יש לשנות לדעתך?
”יש לי ילדים ואני רוצה שהם יהיו מוצלחים. אני שואל את עצמי האם אני מבקש שיהיו טובים בהצלחה בבחינות או ראיון עם גיא שפיר מחבר הספר"חינוכו של משקיע" נייס גיא בעקבות ספרו שיצא לאחרונה ביקשנו לקבל מגיא שפיר תשובות לשאלות כמו מה יכול להרוג את תיק ההשקעות של המשקיעים? מתי שווה לשלם דמי ניהול של 1%? ולמה הוא חושב שוורן באפט הוא בכלל פילוסוף? חששתי מאוד להיות כנה. אבל כמה סימנים הופיעו לי בחיים בכדי שאוכל לכתוב את הביוגרפיה. קראתי את האוטוביוגרפיה של מהטמה גנדי והוא מצידו כבר בפרקים הראשונים שלו מדבר על ביקוריו אצל פרוצות בהודו. הבנתי ממנו שאם אתה כנה לגבי העולם, העולם יעניק לך בחזרה אמון.
זו הייתה מטרתי ויישמתי אותה גם בכתיבה. החלטתי שאני רוצה לכתוב ספר למרות שאני לא סופר. רציתי לעשות את המיטב, ידעתי שאם אצליח לפתוח את עצמי בכנות, אצליח לכתוב את הספר בצורה טובה"
בהחלטות בחיים? התלמידים שמגיעים למכללות מצוינים במענה על בחינות ספציפיות שמערכת החינוך מספקת אך לא ביומיום. בארה“ב ברגע שהתקבלת לאוניברסיטה יוקרתית אתה במסלול הקל של החיים. אני טוען שאתה יכול לקבל דוקטורט במכון ויצמן אך אנשים אחרים ללא השכלה יוכלו לקחת החלטות טובות יותר ממך. אנשים חכמים הרבה פעמים עושים דברים טיפשים. אם אני מסתכל על מבנה ההשקעות שלי בעבר אני מבין שגם אני השקעתי בדברים טיפשיים בחיי. אני מאמין שקשה לשנות את מערכת ההשכלה ומערכת החינוך, אבל אפשר לשנות את התפיסה לגבי אותה מערכת ולתת אפשרויות גם לאנשים מחוץ למעגל הקטן של יוצאי אוניברסיטאות העילית.“
הזכרת השקעות רעות שביצעת בעבר וגם לאורך הספר אתה נוקט בכנות לגבי עברך. לא חששת לחשוף פרטים אינטימיים כל כך על עברך?
”חששתי מאוד להיות כנה. אבל כמה סימנים הופיעו לי בחיים בכדי שאוכל לכתוב את הביוגרפיה. קראתי את האוטוביוגרפיה של מהטמה גנדי והוא מצידו כבר בפרקים הראשונים שלו מדבר על ביקוריו אצל פרוצות בהודו. הבנתי ממנו שאם אתה כנה לגבי העולם, העולם יעניק לך בחזרה אמון. זו הייתה מטרתי ויישמתי אותה גם בכתיבה. החלטתי שאני רוצה לכתוב ספר למרות שאני לא סופר. רציתי לעשות את המיטב, ידעתי שאם אצליח לפתוח את עצמי בכנות, אצליח לכתוב את הספר בצורה טובה.“
הספר הוא שיר הלל להשקעת הערך על בסיס תורתו של וורן באפט. למי זה מתאים? והאם יש מקום ללמד את זה בצורה מסודרת יותר באוניברסיטאות?
”וורן באפט הוא פילוסוף של הקפיטליזם האמריקני. הוא הראה לנו את הדרך הנכונה להיות קפיטליסט עשיר שמגדיל את ההון החברתי סביבו. האספקט הזה חייב להילמד במדעי המדינה, וכפילוסופיה, מעבר לתורת ההשקעות של המיליארדר.
המיליארדרים המפורסמים הקודמים של ארה“ב זכורים גם היום 100 שנה לאחר פועלם ואני בטוח שהוא יעבור אותם. אין צורך ללמד את המכאניקה של השקעות ערך, אלא את ההשקפה החברתית והעסקית של באפט. האנשים שמתעניינים בבאפט הם לרוב עשירים ותלמידי פיננסים שמסורתית שייכים לימין הכלכלי, אם כי השקפתו הפוליטית כמו גם רצונו להעלות מיסים ומסירת כל הונו לתרומה לאחר הסתלקותו, הן בכלל של השמאל וזה מתבטא היטב בפועלו מחוץ לעולם הפיננסים.“
אתה מחזיק באותה השקפה של באפט שעל המשקיע הפשוט, שאינו שש להתמצא בשוק ההון, להיצמד לתעודות סל ולאו דווקא למנהלים מקצועיים? מה אתה חושב על שוק הקרנות הישראלי? ובתי ההשקעות הגדולים?
”יש יתרונות וחסרונות משמעותיים בעולם תעודות הסל. תעודות סל מועילות למשקיעים אך כדאי למשקיע לבחור את תעודת הסל המתאימה. יש תעודות טובות ויש כאלו שהן ממש מטופשות. תעודה שמחקה מדד זה בסדר, אך תעודות ג‘ון בוגל 1 סל ממונפות בשורט על מדד הן דוגמא לתעודות גרועות. שהוא הגורו של תעודות הסל – טוען שיהיה לך קשה לנצח את המדד אז למה שלא תצטרף אליו? זה כנראה הדבר החכם לעשות כשאתה משקיע מן השורה. בעולם שכזה לבתי השקעות יש מקום; הרבה משקיעים ריכים מישהו שיחזיק להם את היד לאורך התקופה בה הם מושקעים בשוק.
בתי ההשקעות הם אלו שמרגיעים אותם והופכים את ההשקעה שלהם להשקעה לטווח ארוך. בית השקעות שעושה את זה עושה עבודה חשובה מאוד וזה שווה את ה־%1 דמי הניהול (אבל בטח שלא %4).“
באפט מאפשר למשקיעים שלו לפדות את כספם פעם בשנה - האם כדאי לאמץ את זה גם בישראל?
”זה תנאי טוב אך קשה ליישום. כשבאפט התחיל את עסקי ההשקעות הוא אכן הרשה לפדות את ההון מהקרן פעם בשנה. גם אני אימצתי את החוק הזה, אך הרוב לא יקבל את התנאי בשוק קרנות נאמנות.
מה אתה חושב על כלכלת ישראל או חברות ישראליות?
מה אתה חושב על כלכלת ישראל או חברות ישראליות?
”אני לא מבין יותר מדי בכלכלה הישראלית בכדי לקבוע בצורה מוחלטת או לנתח חברות ישראליות. נראה כי הכלכלה בישראל לא התבשלה מספיק עדיין בכדי להציג חברות עסקיות בעלות אופי עסקי שיהיה ניתן להשוות אותן לחברות אמריקאיות. אבל זה לוקח זמן להציג בגרות עסקית כזו וכשאני פוגש אנשי העסקים הישראלים שמזדהים עם ערכי באפט, אני מאמין שבסוף זה יקרה. לישראל יש חסרונות בתור כלכלה אבל היא יכולה להפוך למרכז השקעות. כמו כן החיים בישראל מעניקים פרופורציות, לגבי החיים כאשר אתם חיים חצי שעה ממדינות עולם שלישי.“
מה הדבר החשוב ביותר שמשקיע שמנהל את תיק לבד חייב לבדוק על בסיס יומיומי? מה עליו לעשות בכדי להשתפר?
”אתה חייב להימצא בחברות הנכונות. אתה חייב לבדוק שהן לא מגדילות את החוב שלהן והן לא הופכות להיות ממונפות מבלי ששמת לב. הגדלת המינוף של חברות בתיק ההשקעות שלך זה מה שיהרוג לך את התיק.“
מה אתה חושב על המצב בסין? כיצד הוא משפיע על החברות האמריקניות? האם תסתכן בלרכוש חבורת שתלויות בייצוא למדינת סין?
”קראתי היום שהצמיחה בסין יכולה להיות מתחת ל־5%. הצניחה במחירי הסחורות שהתרחשה בשנה האחרונה, מצביעה על כך שהצמיחה בסין נמוכה משמעותית ממה שדווח עד עתה. נראה שהכלכלה שם יכולה או אמורה לצמוח ב־3% או 4%. במובן מסוים הכלכלה שם גם אינה בוגרת(בדומה לישראל א.ע.).
בישראל לפני מינוי סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל, היה בלגן בשוק המוניטארי. היום זה נחשב להיסטוריה רחוקה. בגלל שסין היא כל כך גדולה יקח לה הרבה זמן ללמוד. זה יקח להם 20־30 שנים ללמוד את האתיקה העסקית. בנוגע להשקעה וההשפעה שיש לסין על השקעות, זה כמו מזג האוויר - זה פשוט קורה אתה לא יכול להתנגד לירידות. אתה לא יכול לחזות. אני מחפש חברות זולות מספיק שגם הירידות בסין לא ישנו יותר מדי את מצבן.“
תוכל לתת לנו שתי חברות שאתה מוצא אותן מעניינות להשקעה?
”באפט משקיע מיליארדים לאורך השנים בענקית המחשבים IBM. אני לא מצליח להבין את ההשקעה הספציפית הזו אבל אני ממשיך לנסות להבין מה מקורה וזה מרתק אותי. זאת משום שההיסטוריה מראה שכאשר השוק לא מסכים עם באפט, באפט בסוף צודק. חברה נוספת היא רולס רויס שפועלת בשוק מנועי הסילון עם מתחרה נוספת אחת בלבד.
חברות ללא תחרות מצליחות בסוף לפרוח אתה מעביר את הקוראים למסע בעברך, מה מטרותיך לעתיד?
”אני רוצה להיות שמח. אני רוצה לחזור הביתה וליהנות מחיי משפחה. אני בן 50, אם אראה את ילדי מגיעים לבגרות ולאיזון בחיים, זה יהיה הישג מבחינתי. להרבה אנשים עשירים יש חיי משפחה נוראיים ואני לא רוצה להתדרדר לזה. מבחינה מקצועית אמשיך לנהל את קרן הגידור Aquamarine ואני כבר אראה לאן החיים ייקחו אותי.“
עברת לאחרונה להתגורר בשווייץ, מדוע?
”רציתי שילדי יגדלו כאירופאים ולא כאמריקאיים. זה לא עניין של כסף, הייתי מרוויח יותר כסף בניו יורק. חיפשתי מקום ניטרלי ביני לבין אשתי. ציריך היא עיר נהדרת.“
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
