יום ראשון חופשי חודשי צובר תאוצה

 

 
חכ אלי כהןחכ אלי כהן
 

מיכאל לוי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
10/04/2016

ח"כ אלי כהן, מוביל החוק: "המעבר לסופ"ש ארוך אחת לחודש ישנה דרמטית את מאפייני העבודה בישראל וטומן בחובו תועלות רבות ביניהן, שיפור איכות החיים של הפרט, תרומה לענפים כלכליים כדוגמת המסחר והתיירות וסנכרון ימי החופשה של התלמידים מול ימי העבודה של ההורים" .

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "להצעה תרומה חשובה ובעלת תועלות לערכי המשפחה, החברה ואף לענפי המסחר והשירותים במשק הישראלי".

ע"פ העבודה של נטע משה ממחלקת המחקר של הכנסת: ההצעה מחזקת את המגמה לאיזון בין העבודה לחיים האישיים, גישה המצדדת בצורך לסייע לעובד לאזן בין צרכי העבודה לצרכיו האישיים והמשפחתיים ולאפשר לו לקיים כראוי את המחויבויות שלו בשני העולמות.

איגוד לשכות המסחר הביע את תמיכתו בהצעת החוק של ח"כ אלי כהן לקביעת יום ראשון, פעם אחת בחודש, כיום חופשי מעבודה, במקום יום שישי באותו השבוע בחודש. 

כזכור, חבר הכנסת אלי כהן הגיש הצעת חוק שתשנה דרמטית את מאפייני העבודה של העובדים בישראל ואת תרבות הפנאי והצריכה. על פי ההצעה, אחת לחודש, יצאו העובדים לסוף שבוע ארוך, ואת שעות העבודה החסרות על פני כל החודש, כך שיום שישי יהיה גם הוא יום מנוחה. 

במכתב שנשלח הבוקר מעו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, נכתב כי "האיגוד רואה בהצעתו של ח"כ כהן תרומה חשובה ובעלת תועלות לערכי המשפחה, החברה ואף לענפי המסחר והשירותים במשק הישראלי".

עוד צוין במכתב כי "יישום הצעת החוק צריך לעשות תוך שילוב של עקרון של "שעות עבודה גמישות", רפורמה חשובה אותה פועל האיגוד לקדם, והצעת החוק של כהן הינה "הזדמנות ראויה ובת יישום לקשור בין השניים, המהווים השלמה נכונה לרפורמה הנדרשת ביחסיי עבודה במשק הישראלי". 

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שערך לאחרונה מחקר על הסדרים לאיזון העבודה והחיים האישיים, התייחס גם הוא להצעת החוק על בסיס הגישה שמכנים "שבוע עבודה מרוכז" compressed week, שמאפשר השלמת שעות העבודה בפחות ימים, בכדי לפנות לעובד יום חופש, מבלי לפגוע בשכר של העובד ומבלי לפגוע בתפוקתו. זו אפשרות אחת המוצעות על ידי מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה, סינגפור וקנדה בחקיקה, ויש לכך כמובן השלכות חיוביות רבות מבחינת העובד בכלל, ועבור העובד הישראלי שעובד יותר שעות באופן יחסי למדינות הOECD, בפרט.

נתונים נוספים על התפוקה ושעות העבודה בישראל לעומת מדינות ה-OECD:
  • שעות עבודה מרובות: מבין מדינות ה-OECD ישראל מדורגת שלישית מבחינת שיעור המועסקים שעובדים שעות עבודה מרובות בשבוע (מעל 50 שעות בשבוע), כלומר מועסקים מעבר לשעות העבודה הרגילות.

  • ממוצע שעות עבודה שנתיות בפועל לעובד: ישראל במקום העשירי מבחינת מספר שעות עבודה שנתיות (1,856). לשם השוואה בארה"ב ממוצע השעות השנתי נמוך מבישראל, וכמובן ברוב מדינות אירופה . ממוצע ה-OECD  השנתי הוא 1,770 שעות. 

  • פריון עבודה: ישראל נחשבת לבעלת פריון עבודה נמוך יחסית ומוצבת במקום ה-24 מבין 34 המדינות המדורגת.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x