בנק ישראל >> הנחיות לגבי סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב

במסגרת תיקון 18 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981 (להלן – חוק הבנקאות), נקבע כי גוף המבקש לעסוק בסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב חייב לקבל רישיון סליקה מנגיד בנק ישראל. הוראה זו מתייחסת לראשונה באופן ייעודי לגופים פיננסיים שעיסוקם המרכזי הנו סליקת עסקאות של כרטיסי חיוב ונדרשת על רקע, המהותיות של פעילות הסליקה לתפקוד התקין של מערך התשלומים, הגידול בהיקף השימוש בכרטיסי החיוב, וכן במטרה לקדם את התחרות בתחום הסליקה והאשראי הקמעונאי. ההוראה מתווה את הכללים העיקריים לפעילות סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב והיא מבוססת, בין היתר, על הרגולציה בתחום זה בחו"ל.

ההוראה מקלה חלק מהדרישות הרגולטוריות שהוטלו עד היום על חברות כרטיסי האשראי וסולקים, אשר נכללו במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין על תאגידים בנקאיים ותאגידי עזר ובכלל זה היא מקלה בדרישות ההון מסולקים. הרגולציה הותאמה לרמת הסיכון של גופים אלה, אשר אינם מגייסים פיקדונות ציבור.

בנוסף, ההוראה מאפשרת לסולק להשכיר מסופים מותאמי טכנולוגיה חדשה (EMV) לבתי העסק עימם הוא קשור בהסכמי סליקה, בכפוף לתנאים המפורטים בהוראה. זאת במטרה להקל ולקדם את הסבת השוק הישראלי לטכנולוגיות מתקדמות. הסבת השוק נועדה לקידום התחרות בתחום הסליקה, לפיתוח אמצעי תשלום מתקדמים, ולצמצום פוטנציאל ההונאות בכרטיסי חיוב.

במסגרת קביעת הוראה זו מועברים הסעיפים הרלוונטים החלים על סולקים מהוראת ניהול בנקאי תקין 470 – כרטיסי חיוב, להוראה זו.

לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי הבנקאות ובאישור הנגידה, קבעתי

הוראה זו (להלן – ההוראה).

2. עיקרי ההוראה הגדרות (סעיף 3)

ההוראה מגדירה מספר מושגים מרכזיים בתהליכי הסליקה במטרה ליצור "שפה" אחידה.

הוראות ניהול בנקאי תקין החלות על הסולקים (סעיף 4)

תאגיד העוסק בסליקה נדרש לקיים תשתיות הולמות של ממשל תאגידי, ניהול סיכונים, בקרה פנימית וניהול טכנולוגית מידע. בהתאם, יחולו עליו הוראות ניהול בנקאי תקין כמפורט בנספח א' להוראה בהתאמות הנדרשות. (לדוגמה, הוראות המתייחסות לקשר בין תאגיד בנקאי ללקוחותיו יפורשו כקשר בין סולק ללקוחותיו, שהם בתי עסק המקבלים ממנו שירותי סליקה ושירותים נלווים). רשימה זו של הוראות מצומצמת ביחס להוראות שחייבו חברות כרטיסי אשראי עד עתה.

מיפוי ההוראות בנספח א' הותאם לאופי הפעילות של סוגי הסולקים השונים. בנוסף, הפיקוח על הבנקים, החל בשנת 2016 בבחינת התאמות והקלות נוספות בהוראות ניהול בנקאי תקין שהוגדרו בנספח, כך שיתאימו לייחודיות גופים אלו ולסיכון הנמוך יותר בפעילותם בהשוואה לבנקים. דרישות הון מסולק (סעיף 5) ההוראה מגדירה דרישות ההון מסולק, תוך הבחנה בין סולקים שהיקפי פעילות האשראי שלהם אינו משמעותי לבין יתר הסולקים.

הגנה על כספים בסליקה (סעיף 6)

ההוראה מסדירה מנגנון של הפרדת כספים בסליקה, שמטרתו להגן על כספים שהתקבלו מהמנפיק וטרם הועברו לבתי העסק (הלקוחות של הסולק), מפני הנושים של הסולק. כספים אלה יוחזקו בחשבון נאמנות ייעודי בתאגידים בנקאיים.

ניהול חשבונות בתי העסק (סעיפים 8 ,7)

הסולק נדרש לקיים תהליכי ניהול סיכונים, בהתאם לעקרונות המפורטים בהוראת ניהול בנקאי תקין 310. סעיף 7 להוראה מתייחס לתהליכי ניהול הסיכונים הנדרשים לצורך צמצום חשיפת הסולק בגין החזרי חיוב (chargebacks). הסולק נדרש לקבוע מדיניות ונהלים לחיתום בתי העסק ולקיים תהליכי ניטור אחר רמת הסיכון שלהם.

 

יחסי סולק- בית עסק (סעיפים 12 - 9)

סעיפים אלו מגדירים התנהלות נאותה של סולק כלפי בית עסק:

סעיפים 9 ו- 10 קובעים כי הסולק לא יתנה את הסכם הסליקה במשך התקשרות מוגדר מראש או בקבלת ציוד הסליקה ממנו.

בסעיף 11 לצורך תפקוד שוטף של מערך התשלומים נקבע כי אחריותו של הסולק כלפי בית העסק אינה תלויה ביציבותו של המנפיק. לפיכך ההוראה אוסרת על הסולק להתנות את העברת התמורה לבית העסק בקבלת הכספים מהמנפיק.

בסעיף 12 מנויה רשימה של תנאים מהותיים שהגילוי לגביהם חייב להיכלל בהסכם בין הסולק לבית העסק.

העברת כספים בעסקאות חיוב מיידי (סעיף 13) סעיף זה מועבר מהוראת נב"ת 470.

כאמור בסעיף 9.1 לחוזר מס' ח- 2470-06 מיום 29.6.15 בכרטיס חיוב מיידי ובכרטיס נטען, סולק יעביר לבתי העסק את תמורת העסקה לכל היותר בתוך שלושה ימי עסקים ממועד שידור העסקה. זאת על מנת לייחד את כרטיס החיוב המיידי והכרטיס הנטען, ככרטיסים המשמשים תחליף למזומן, הן עבור הצרכן והן עבור בית העסק. זאת בניגוד לנהוג כיום, לפיו אין בכרטיסים אלו הבחנה בהסדרי העברת הכספים בין עסקאות חיוב מיידי לעסקאות חיוב נדחה. כתוצאה מכך, בתי העסק מקבלים את תמורת העסקה גם בעסקאות חיוב מיידי כעשרים יום בממוצע לאחר מועד ביצוע העסקה. הסדר זה אינו מעודד את בתי העסק להעדפת עסקת חיוב מיידי בכרטיס חיוב מיידי או בכרטיס נטען, על פני

עסקת חיוב נדחה.

שימוש בתקן EMV (סעיף 14) סעיף זה מועבר מהוראת נב"ת 470.

כאמור בסעיף 11.3 לחוזר מס' ח- 2470-06 מיום 29.6.15 קיימת דרישה בהוראה לפיה לא יחוברו וברמת התוכנה, 1 מסופים חדשים שאינם תומכים בביצוע עסקאות בכרטיס חכם ברמת החומרה ותידרש תמיכת סולקים בביצוע עסקאות EMV במסופים בעלי הסמכות רלוונטיות. ההוראה מחייבת Payment Card Industry), שהוא תקן 2 גם כי כל מסוף חדש יהיה בעל הסמכות רלוונטיות לתקן PCI ) בינלאומי מקובל בנושא אבטחת מידע של מחזיק הכרטיס. בנוסף, נדרש כי המסוף החדש יכלול תמיכה בעסקאות ללא מגע (Contactless), זאת לאור הנחיה שפרסם ארגון כרטיסי חיוב מסטרקארד אירופה לפיה, תמיכה בעסקאות ללא מגע תידרש בכל מסוף חדש שיותקן החל מיום 1.1.2016 ועד לשנת 2020 כל המסופים בבתי העסק יידרשו לתמוך בעסקאות אלו.

 

מנגנון הסטת אחריות (סעיף 15) סעיף זה מועבר מהוראת נב"ת 470.

29.6.15 מיום 2470-06 -ח 'מס לחוזר 11.5 בסעיף כאמור מנגנון הסטת אחריות (Liability Shift) הוא מנגנון מקובל במדינות שונות בעולם לעידוד הסבת מערך התשלומים לביצוע עסקאות בכרטיסים חכמים. בהתאם, נקבע בסעיף 15 להוראה מנגנון המעביר לסולק את האחריות לתשלום סכום החיוב הנובע משימוש לרעה בכרטיס חכם שלא בתקן EMV. כמו כן, נקבע כי הסולקים רשאים להסיט את האחריות לתשלום לבית העסק, במקרים בהם בוצעו עסקאות שלא בתקן EMV.

השכרת מסופים (סעיף 16)

הסולק יוכל להשכיר ציוד קצה מותאם טכנולוגיה חדשה (EMV) לבתי העסק, בכפוף לתנאים המפורטים בהוראה.

3. תחילה

ההוראה תיכנס לתוקף ביום 1.06.16, למעט הסעיפים הבאים, שהועברו מהוראת ניהול בנקאיתקין מס' 470 ואשר לגביהם נקבע תאריך תוקף שונה:

סעיף 13 ייכנס לתוקף כדלהלן:

סעיף 14:

חיבור מסוף חדש - החל מיום 1.10.2015 חייב לתמוך ברמת החומרה בתקן EMV ולהחזיק הסמכות רלוונטיות לתקן PCI; חיבור מסוף חדש החל מ- 1.1.2017 ואילך יהיה חייב לתמוך גם ברמת החומרה וגם ברמת התכנה בתקן EMV; לגבי בית עסק קטן שהיקף העסקאות השנתי בו לא עולה על 60,000 ₪ האמור יחול החל מיום 1.1.2018. סעיף 15 יכנס לתוקף ביום 1.1.17.

4. הוראת מעבר

לעניין סעיף 12 להוראה - באשר לבתי עסק עימם נחתם הסכם טרם כניסת ההוראה לתוקף, תוך 12 חודשים לכל המאוחר ממועד זה הסולק ישלח לבית עסק גילוי כמפורט בסעיף 12.

5. תיקונים בהוראה 470

בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 470 – כרטיסי חיוב, יבוטלו סעיפים 17(ג), 23 ו-25, לאור העברת

תוכנם להוראה שבנדון. 

ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים