ח"כ תמר זנדברג (מרץ) על סוגיית השבת: "אני לא רואה בשופינג ערך, לא בילוי וגם לא תרבות פנאי"

המושב השלישי של הבימה הציבורית לשיח יהודי דמוקרטי התקיים בשבוע שעבר ועסק בסוגיית השבת במרחב הציבורי. ח"כ תמר זנדברג  עסקה באופן שבו אנחנו כישראלים חווים את השבת. לדבריה, אחת הסוגיות שמצריכות שינוי במדינת ישראל היא סוגיית המרחב הציבורי אשר תופס מקום הטרוגני ומשותף ובהן סוגיות כמו מסחר, תחברוה ציבורית בשבת. "השבת היא הזדמנות פז שכן אפשר לקיים חיים משותפים, שזה  בבחינת זה נהנה וזה אינו חסר. השימוש בטיעון  של פגיעה ברגשות נעשה כקרדום לחפור בו".

בנוגע לתחבורה הציבורית קובעת ח"כ זנדברג כי ישראל לא תוכל לפתח תחבורה בת קיימא כל עוד היא תהיה מושבתת בשבתות וחגים וזאת מהסיבה שבעלות על רכבים פרטיים זו פריווילגיה שרק מי שיש לו כסף יכול לאפשר לעצמו." אני רוצה לטעון שהפעלת על רכב פרטי נכפית על מי שיכול להרשות את זה לעצמו כי הוא חייב את זה לשבתות וחגים. ואז זה סוג של התמכרות. היום, היעדרה של תחבורה ציבורית בשבת זה אחד החסמים המרכזיים לפיתוח תחבורה ציבורית בישראל. "אין כאן סיבה הלכתית. זה רק הסכמה חברתית. ועם זאת, האינטרס הציבורי בפיתוח תחבורה ציבורית גובר מזמן על כל שיקול אחר. וזה מגיע לאבסורדים, גם מבחינת- מתי חילול שבת יותר גבוה? בפקקים לצומת בילו או בתחבורה ציבורית בדרך לים? האם אוטובוס אגד או מונית שירות?"

לגבי מסעדות בתי קפה וקולנוע אמרה ח"כ זדנברג כי אי אפשר לסגור אותם. זה גם חלק מהפנאי והבילוי ואפילו מבחינת מראית העין, לסגור את תל אביב בשבת זה דבר שהוא כמעט חסר טעם.

ח"כ רחל עזריה התייחסה לאמנת גביזון השוללת פתיחת בתי מסחר בשבת  אבל מתירה פתיחה של בתי שעשועים  לפנאי, בילוי וקהילה וכן  תחבורה ציבורית מצומצמת. לדבריה, לאור ניסיונה בפעילות ציבורית כחברת מועצת עיריית ירושלים הבינה כי הפתרונות למשפחות צעירות הן פתיחת מתנסים בירושלים ומוזיאונים בשבתות. "הרגשנו שאנחנו חייבים לייצר את האיחוי בין הקבוצות השונות, איך אנחנו מייצרים חיים משותפים. האתגר הכי גדול בחברה שלנו זה הקבוצות השונות והקרעים ביניהן. ברגע שחיים ביחד בערים, אז האחריות היא משותפת."

ח"כ עזריה ציינה כי בישראל אנחנו עובדים הרבה מאד, הרבה יותר ממדינות ה-OECD , ולאנשים אין פנאי. "אחד הדברים שאנחנו צריכים לחשוב זה איך מייצרים זמן לאנשים לבלות וליהנות. והעיקרון המנחה הוא איך גורמים למינימום אנשים לעבוד ולמקסימום לבלות" אמרה.

הדובר השלישי במושב היה ח"כ בצלאל סמוטריץ אשר התייחס לשאלה באיזה זכות המדינה מגבילה את חירותו של הפרט. לדבריו, שאלה זו בעייתית כי המדינה מלכתחילה מגבילה אותנו בתשלום מיסים, בשירות צבאי וכל זאת למען האינטרס הציבורי. שנית, ההצדקה יכולה בפירוש להיות גם הצדקה ערכית. לדעתו,  מדינת ישראל צריכה להיראות כפי שורטטה בחזיונות הנביאים. זה המקום שממנו אני בא. ולכן כך היא צריכה להראות.

לדבריו, בתוך המסורת הגדולה הזו של העם היהודי, השבת תופסת מקום מאד מרכזי. השבת במדינת ישראל של היום נושאת שתי תכליות -  הסוציאלית והיהודית-דתית: "אני בפירוש מודע לכך שהדיון הוא לא הלכתי. יש פתרונות הלכתיים לקיים תחבורה ציבורית בשבת- לשלם מראש, נהגים לא יהודים וכדו'. לרוב הסוגיות אפשר למצוא פתרונות. הויכוח הוא לא הלכתי אלא תרבותי-ערכי." אמר.

כדי לאזן את הדילמות שהציעה ח"כ עזריה, הציע חה"כ סמוטריץ להוסיף את יום ראשון כיום מנוחה. וכאן מרוויחים גם את קיצור החופש הגדול בצורה דרסטית: "אם נהפוך את יום ראשון ליום חופש, נוכל לאפשר את כל הפעילות התרבותית והספורטיבית ומסחר ובילוי" אמר.