ביום ראשון תעלה להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף) (תיקון – שינוי התעריף למוצרי מזון), התשע"ו–2016, אותה יזם ח"כ איתן ברושי(המחנה הציוני) ועליה חתומים גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביתן , יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל וח"כים נוספים מהקואליציה והאופוזיציה.
חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף) התש"ט-1949, כיום קובע את ההליך לאישור וביטול הוראות צו, המגדילות או מטילות מס על סחורה שהייתה פטורה ממנו. לפי מתכונת זו מפרסם שר האוצר צו ומביאו לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת.
הצעות חוק זו מציעה לשנות את ההליך המתקיים כיום, ככל שמדובר במוצרי מזון, כך שהכלל לגבי אישור צווי מכס יופנו ראשית לדיון ואישור בוועדת הכספים, ולאחר מכן במליאת הכנסת.
במכתב ששלח ח"כ ברושי לשרים הוא כותב: "לא ייתכן שרפורמה כה משמעותית, שעוסקת במכסים ובמחירים וכוללת פרטים רבים, לא תובא לפתחה של ועדת הכספים, כך שיהיו לה סמכויות אמיתיות להציע תיקונים, לאחר שהוועדה תקיים על כך דיון מקיף עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. ועדת הכספים, אמונה על התמונה הכוללת של מדיניות המס הראויה, והיא זו שמן הראוי גם תשקול את השיקולים של טובת הציבור בכללותו, שיקולים תקציביים, שיקולים של חלוקת נטל המס הראויה וכן שיקולים של הגנה על ייצור מקומי לעומת מדיניות היבוא הראויה. אין להפחית מחשיבות הדיון בוועדה, שכן דיון שכזה מאפשר לציבור להביע את עמדתו בנוגע לשיעור המכס המוצע על ידי הממשלה. דיון בוועדה מהווה מעין שימוע ומאפשר העלאת טענות שונות ביחס לתיקונים המוצעים על ידי הממשלה ונראה כי הוא הכרחי במצב בו הממשלה מבקשת לבצע רפורמה בפרטי מכס רבים."
בנוסף, מוצע לשנות את ההליך לקביעת שיעור מס ערך מוסף. כיום, סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, קובע כי שיעור המס ייקבע על ידי שר האוצר, בהתייעצות עם ועדת הכספים וההחלטה כאמור תאושר על ידי מליאת הכנסת. הצעת חוק זו מציעה לקבוע כי שינוי שיעור מס ערך מוסף ייקבע על ידי שר האוצר, ויידרש לשם כך אישורה של ועדת הכספים וכן אישור מליאת הכנסת.
ח"כ ברושי: יש להקטין את עריצות האוצר ואת הסמכות הבלעדית של שר האוצר בנושא שינוי מכסים ומע"מ. אין מדובר במשהו אישי כנגד השר כחלון. זהו חוק משנת 1949 ויש צורך בתיקונו. הבעיה החלה לפני כהונתו של השר כחלון ותמשך גם אחריה אם לא נתקן אותה. הכוח של שר האוצר ומנכ"ל משרדו והפקידים להחליט לבד בנושאים אלו פוגע בסמכות הכנסת ובתפקידה כמפקחת. נושאים בעלי חשיבות ורגישות כמו מע"מ ומכסים צריכים להיות מפוקחים על ידי גוף נבחר כמו ועדת כספים ולא בהחלטה בלעדית של האוצר. יש גם לדון בדברים בצורה מעמיקה ולא רק לאשר אותם כמו חותמת גומי.