עו"ד דרור שטרום>> קיימת נחישות חסרת תקדים של הממשלה ובנק ישראל להביא שינוי תחרותי

לדבריו - המלצות הועדה מכילות הרבה יותר מאשר הפרדת חברות כרטיסי האשראי | המפקחת על הבנקים: אנחנו מובלים שורה רחבה של שינויים מבניים שיטיבו עם הצרכנים והעסקים

 

 
דרור שטרום קרדיט אלמוג סוגבקרדרור שטרום קרדיט אלמוג סוגבקר
 

עומר רגב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/06/2016


"הגישה המרכזית שהועדה גיבשה היא גישה שלא נועדה לפצל שחקנים קיימים אלא מאפשרת שני דברים: פתיחת חלון לשחקנים חדשים חוץ בנקאיים ובנקאיים על מנת ליצור איום תחרותי על השחקנים הקיימים והדבר המשלים זה יצירת התשתיות והתנאים לתחרות העתידית. ישנם רבים שטוענים שבעידן הטכנולוגיה די ביצירת תשתיות, הדברים הללו אינם נכונים במיוחד בתחום הבנקאות. חייבים לקרות עוד שינויים מבניים על מנת שהתהליך הזה יתרחש" כך אמר היום עו"ד דרור שטרום, יו"ר ועדת שטרום בכנס "יוזמות להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל" של משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ופירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בת"א. 

שטרום הוסיף ואמר כי "ישנה בתחום הבנקאות ריכוזיות, חוסר יעילות והיעדר כח נגדי לצרכנים. העיוות, צריך לציין, הוא לא רק כלכלי ויעילותי, הוא מחלחל גם לרמה החברתית. 

מערכת הבנקאות בישראל לא יעילה וישנה רווחיות עודפת מול משקי בית ועסקים קטנים. אם אנו רואים שהרווחיות על מגזר משקי הבית היא גבוהה גם לאחר השינויים האחרונים, היינו מצפים לראות בהתאמה שרמת הסיכון תהיה גבוהה יותר, אולם רמת הסיכון שמאפיינת את מגזר משקי הבית היא נמוכה באופן ממשי מזו של הסקטור העסקי הגדול".

לדבריו של שטרום "חברות כרטיסי האשראי לא יביאו את הגאולה! היריעה רחבה באופן משמעותי מאשר חברות כרטיסי אשראי (לדוגמא גופים מוסדיים) האסטרטגיה שאנו מציעים לאמץ היא בראש ובראשונה הגדלת כמות השחקנים ולצרף בשלב הראשוני לפחות 2-3 שחקנים נוספים. הכיוון השני שאנו מנסים להוביל הוא הורדת חסמי הכניסה, ובעיקר מתן דגש על נושא ה- IT. זהו שינוי שאם יופנם, הרווחנו. כיוון נוסף הוא שיפור וחיזוק כוחם של הצרכנים. רתימת טכנולוגיה מתקדמת על מנת להעצים את כוחם של הצרכנים ולהגדיל את יכולת הבחירה שלהם. אם הנושא של הצרכנים לא ישתנה לא יהיה שינוי וזה לא משנה כמה שחקנים נוספים יתווספו. במוקד העניין אנו רוצים לראות שהקצאת ההזדמנויות במשק הופכת להיות כזאת שמעודדת עוד עסקים קטנים ובינוניים ומעודדת את כניסתם". 

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים "הימים האחרונים וההחלטה במשאל העם בבריטניה הזכירו לנו שקיימים סיכונים בסביבת הפעילות. זה מדגיש לכולנו שהחשיבות של יציבות פיננסית היא עליונה. הבנקים בישראל הם חזקים, בעלי הון ונזילות גבוהים והם נערכו לאירוע הזה מראש. יחד עם זאת אנחנו צריכים להיות כל הזמן ערוכים לסיכונים שעלולים להתרחש מכיוונים שונים. עלינו לזכור זאת גם כאשר אנו מקדמים צעדים תשתיתיים להגברת התחרות בתחומי הבנקאות. 

בר התייחסה להפרטת כרטיסי אשראי ואמרה כי "אנו מאמינים שהחברות הללו הן בעלות תשתית טובה כבר היום שתאפשר להן להפוך בקלות יחסית לשחקנים פיננסיים שיגבירו את התחרות. הסיבה שאנו עושים זאת רק עם שתי חברות היא כדי לצמצם את הפער בתוך המערכת הבנקאית. לחברות כרטיסי האשראי יש כמעט את כל מה שנדרש כבר היום מבנק.

בנק ישראל ימשיך לפקח על חברות כרטיסי אשראי וייתן להם רוח גבית על מנת שיהוו חלק רציני ומשמעותי מהתחרות. החברות אינן נדרשות או חייבות להפוך להיות בנקים, יחד עם זאת אנו נעודד אותן ונקל עליהן להיות בנקים. הפיקוח על חברות כרטיסי אשראי יהיה לפי הסיכון ולא בהכרח זהה לפיקוח על הבנקים הקיימים". 

עו"ד דליה טל, ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' על סוגיית חברות  כרטיסי האשראי והבנקים החדשים: המלצות ועדת שטרום מביאות מדיניות של "שמים פתוחים" לענף הבנקאות. המהלך יכול להצליח, גם מבלי שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים של ממש. הרעיון להפוך את חברות כרטיסי האשראי לבנקים טכנולוגיים הוא חדשני, מקורי ובר ביצוע. יחד עם זאת בשלב הראשון, חב' כרטיסי האשראי לא תהפוכנה לבנקים, אלא תשארנה חברות עצמאיות ותעבודנה במתכונתן החדשה תוך מתן תחרות אמיתית לבנקים. כל זאת בתנאי שיינתנו בידן הכלים המתאימים בחקיקה החדשה, ובשים לב למידע הרב המצוי כבר היום בידיהן של חברות כרטיסי האשראי".

רו"ח אילן בירנפלד יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte  ישראל אמר כי "הצלחתו של השינוי תלויה באופן היישום, כאשר מילת המפתח היא איזון. יש לאזן את תמהיל הפרמטרים הדרושים לצורך הרפורמה, שיכלול שירות, יעילות וחדשנות, ולא רק מחיר. ומנגד, עם כל הרצון לאפשר פתיחות רגולטורית ולעודד תחרותיות, אל לנו לשכוח את הצורך ביציבות המערכת הבנקאית בישראל. ומה נראה בפועל? לכאורה יש הרבה מועמדים לרכוש את חברות כרטיסי האשראי, אבל למעשה, לאור מגבלות רגולציה, מגבלות על מימון העסקה וגודל העסקאות, מספר המועמדים קטן משמעותית, לפיכך – סביר להניח שיהיו חבירות בין גורמים שונים".

עו"ד אסף עוז, ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' על המרוץ בעולמות האשראי החוץ בנקאי: "הקמתו של בנק היא תהליך ארוך ומורכב. יתרה מכך, סביר להניח כי השפעתו התחרותית של בנק חדש אחד או שניים שיקומו אינה צפויה להיות דרמטית. מנגד, כבר היום קיימים מספר שחקנים משמעותיים בשוק האשראי החוץ-בנקאי. ניתן להעריך כי הגברת התחרות בשוק האשראי בישראל תלויה דווקא בראש ובראשונה בקידום שוק האשראי החוץ-בנקאי, ופחות בהקמתו של בנק קטן נוסף. נראה שהמחוקק והרגולטורים השונים מבינים זאת ופועלים במרץ בהתאם."


בכנס לקחו חלק: ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים, עו"ד דרור שטרום יו"ר הועדה הציבורית להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (ועדת שטרום),רני ארגוב דירקטור ומנהל Deloitte , עו"ד דליה טל ועו"ד אסף עוז ועו"ד אייל דותן מובילי מחלקת הבנקאות במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם טל ושות', אילן בירנפלד יו"ר ומנהל עסקים ראשי ושלי תשובה שותף ומנהל משותף קבוצת הייעוץ האסטרטגי מ- Deloitte ישראל. בחלקו השני של הכנס נערך פאנל על השלכות ועדת שטרום על המשק בישראל בהשתתפות אורי לוין סגן בכיר למנכ"ל וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים בבנק דיסקונט, דב קוטלר יו"ר iintoo, דוד ברוך יו"ר קרן יסודות ולשעבר מנכ"ל בנק ירושלים ואקסלנס השקעות, פרופ' אמיר ברנע ויובל טל מייסד ונשיא payoneer.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x