יניב חברון הכלכלן הראשי של אקלסלנס >> בנק ישראל לא יוכל להעלות את הריבית בשנים הקרובות

בנק ישראל- הראשון מבין הבנקים המרכזיים בעולם להגיב רשמית לאירועי ה-Brexit. בשוק המקומי לא יכלו שלא לבקש תזמון טוב יותר להצגת התחזית הכלכלית וקיום מסיבת עיתונאים של בנק ישראל, זאת כמובן לאור פרסום תוצאות משאל העם בבריטניה. מי שבמיוחד ציפו לדברים היו כמובן המשקיעים וכלכלני המשק שרצו לשמוע את יחסם של מקבלי ההחלטות המקומיים למאורע.

רק הזמן ייתן מענה לשאלות הקשות- בדומה לדברים שנשמעו מפי בכירים בכלכלות אחרות בעולם, גם נגידת בנק ישראל הדגישה ש"בקרת הנזקים" להחלטת בריטניה לצאת מהאיחוד תדרוש סבלנות, אם כי לפחות על פי תחזיות גופי המחקר הבינ"ל ההשפעה על הכלכלה העולמית לא אמורה להיות דרמטית (וכמו שאנחנו יודעים הם בדרך כלל 'קולעים', אז אפשר להירגע...). מצד שני, הנגידה הזהירה שהמאורע עשוי ליצור הכבדה כלכלית אפשרית בטווח הזמן הקצר, זאת בעיקר בשל היחלשות הפאונד בעולם (ומול השקל בפרט) ובשל היותה של בריטניה שותפת סחר מרכזית של ישראל. מרכיב אי הוודאות הזה עמד גם במרכז תחזית הצמיחה שעודכנה כלפי מטה, אותה פרסמה חטיבת המחקר.

הריבית המקומית תישאר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה מאוד- מזה חודשים רבים שאנו מציינים שריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי במשך שנים, כמובן שמאורעות סוף השבוע רק מחזקים הערכה זו. גם בחטיבת המחקר מעריכים כי ריבית ישראל לא תעלה עד הרבעון השלישי של 2017, אנו מעריכים שזה ייקח זמן כפול. לגבי העלאת הריבית בארה"ב, אנו חושבים שעד חודש דצמבר, ההסתברות להעלאת ריבית תשתנה לפחות פעם נוספת ומעריכים כי הריבית תוכל לעלות פעם אחת בסוך השנה – כמובן תחת הנחה אחרת שלנו כי השלכות ה -Brexit על הכלכלה העולמית יתמתנו בהמשך. 

בדומה לדברים שנכתבו בהודעת הריבית, גם במסיבת העיתונאים שלאחריה, ניסתה הנגידה להדגיש את העלייה היחסית באינפלציה המקומית ואת הישארותן של ציפיות הפורוורד במרכזו של טווח היעד. עם זאת, היא הדגישה את ההערכה הנוכחית של חטיבת המחקר (וגם את הערכות השוק) שההגעה ליעד האינפלציה צפויה להימשך כשנה. כפי שכבר צוין, בחטיבת המחקר עדכנו בחדות כלפי מטה את תחזית הצמיחה שלהם לשנת 2016- מרמה של 2.8% בתחזית חודש מרץ לרמה של 2.4% בחודש יוני, כאשר עיקר ההפחתה משוייכת לסעיף היצוא. הסעיף עודכן בחדות כלפי מטה לירידה של 1.5%, זאת לאחר שבחודש מרץ נחזתה בכלל עלייה של 3.5%!

"נתפסו עם המכנסיים למטה"- לא רק העדכון השלילי החד לסעיף הייצוא מצד חטיבת המחקר מדגיש שכלכלני הבנק (ולא רק הם!!!) הופתעו מהירידה החדה ביצוא במהלך הרבעון הראשון של השנה, גם דברי הנגידה כי "הירידה ביצוא משקפת, בחלקה ככל הנראה, התפתחויות ייחודיות, חלקן זמניות, במספר ענפים אשר משקלם ביצוא הישראלי גבוה" עשוי לרמוז שגם מקבלי ההחלטות בבנק הופתעו מהנתונים החלשים במיוחד. עם זאת, לאור הירידה החדה בנתוני הרבעון הראשון והתחזית לירידה מתונה בהרבה ברמה השנתית מצד מחלקת המחקר, נראה שבבנק מעריכים כי ברבעונים הקרובים אמורה תמונת היצוא להתעדכן בחדות כלפי מעלה. בהקשר זה ובמבט מעט רחב יותר, ציינה הנגידה את הקיפאון המתמשך (על פני שנים) ביצוא המקומי ואת הסכנות שהוא טומן בחובו.

אין ספק שמכלול הסכנות למשק המקומי גבר בחודשים האחרונים, כאשר במבט לפנים מאורע ה-Brexit רק מכביד עוד יותר. בהקשר זה ניתן להתייחס לדברי הנגידה לפיהם "מלחמת המטבעות" העולמית יצרה עיוותים במערכי שערי החליפין העולמיים, מה שגורר תיסוף יתר בשערו של השקל. עם זאת, למי שציפה כי תינתן רמיזה להפחתת רמת הריבית המקומית בעקבות ההתפתחויות האחרונות ציפתה אכזבה, שכן ד"ר פלוג הדגישה כמעט מיד לאחר מכן שלהפחתת ריבית נוספת עשויות להיות השלכות שליליות על המשק המקומי, בדגש על שוק הדיור.