ניתוח מיוחד >> IBI על המלצות ועדת שטרום >> ניסיון עקבי לחולל שינוי

תזכיר החוק שהופץ בשבוע שעבר מהווה מהלך רוחבי ליצירת תשתית להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. הוא כולל צעדים שצפויים לפגוע במקטעים רבים של פעילות הבנקים, וכולל מתן אשראי קמעונאי ועסקים קטנים, סליקה, ביצוע תשלומים, כרטיסי אשראי ועוד. המלאכה עדיין מרובה וקשה לדלות מתזכיר החוק את מלוא המשמעות למערכת הבנקאות, אך הצלחה מוחצת עלולה להתברר כמשענת קנה רצוץ למשק. עיקרי ההמלצות מתיחסות לנושאים הבאים:

בשורה התחתונה, הסביבה הרגולטורית תוסיף להיות מאתגרת ומתבטאת בקושי להעריך את השפעת השינויים על שורות ההכנסות והרווח. מצד שני, הרגולציה המכבידה מגביהה את רף חסמי כניסה לשחקנים חדשים בענף המאופיין בחסרון לקוטן ועלויות קבועות מכבידות. בקיצור מלכוד 22.

בטווח הקצר לא צפויה פגיעה מהותית ברווחי הבנקים. בטווח הארוך, מונחת תשתית נאותה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל. מוקדם מדי להעריך את היקף ההשפעה אך מדובר ללא ספק בניסיון עקבי וברור לחולל שינוי ולשבור את המלכוד. בשלב זה, נציין כי אין שינוי בהמלצות ובמחירי היעד של מניות הבנקים, ואנו נותרים חיוביים על דיסקונט, מזרחי והבינלאומי וניטראליים על פועלים ולאומי.

 

לאחר שנה של דיונים בין בנק ישראל, משרד האוצר וועדת שטרום, צפויה הרפורמה המקיפה במערכת הבנקאות הישראלית להגיע למסלול חקיקה בכנסת. 

בשבוע שעבר הופץ תזכיר החוק ליישום ההמלצות בכנסת לפני יציאה לפגרת קיץ בחודש אוגוסט. במקביל, הפיץ ה-IMF דוח ביקורת המעיב על מסקנות שטרום ומצביע על סיכונים למערכת הבנקאות הישראלית.

במסמך זה בחנו את ההשפעה הצפויה של הרפורמה על הבנקים הישראלים בדגש על הפגיעה ברווחיות שלהם בטווח הארוך. נציין שגם בלוח זמנים מזורז, מדובר על שינויים שיכנסו לתוקף בטווח של מספר שנים. 

להערכתנו, תזכיר החוק מניח תשתית יסודית להגברת התחרותיות ומכוון לפתיחת צווארי בקבוק וליצירת שינוי מהותי. המלאכה עדיין מרובה וקשה לדלות מתזכיר החוק את מלוא המשמעות למערכת הבנקאות, אך הצלחה מוחצת עלולה להתברר כמשענת קנה רצוץ למשק. 

מבלי להיכנס להערכת סיכויי החוק לעבור בכנסת, חילקנו את הדיון לארבע קטגוריות עיקריות:

ישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהבנקים תוך 3 שנים. אם יחליטו הבנקים למכור את חברת כרטיסי האשראי בדרך של הנפקת המניות לציבור בתוך שלוש שנים (לפחות 25% מהמניות) וסך הכול ימכרו לפחות 60% מהמניות, תינתן להם ארכה של שנה נוספת למכירת יתרת אחזקתם. תסריט ה-%60 הינו בעל סיכויי התממשות נמוכים, ולהערכתנו סביר שהבנקים יעדיפו למכור את השליטה בחברה עם פרמיית שליטה, ולא במספר פעימות ללא הפרמיה.

ויזה כאל תישאר בבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי ב-4 השנים הקרובות. לאחר מכן תיבחן בשנית ההפרדה של ויזה כאל בהתאם לרמת התחרות שתתפתח. הדרישה שהבנקים דיסקונט והבינלאומי יאלצו להכניס משקיע חיצוני, שאינו בנק, שיצטרף לשליטה בויזה כאל בשיעור אחזקה של כ-20% לא הופיעה בגרסה הסופית של תזכיר החוק.

הבנקים מהם יופרדו חברות כרטיסי האשראי לא יוכלו לעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב וכן לא יוכלו לעסוק בסליקת עסקאות במישרין ובעקיפין. מיום תחולת החוק ועד להפרדה יחולו הוראות מעבר שיקשו על הבנקים מלעקר מתוכן את המלצות הוועדה בעניין ההפרדה.

כל הבנקים יציעו ללקוחותיהם את כל מגוון כרטיסי האשראי בתנאים שווים וללא אפליה. כל הבנקים יהיו רשאים להנפיק כרטיסי דביט בו החיוב בחשבון הלקוח מבוצע מידית. הבנקים יהיו רשאים להנפיק כרטיסי אשראי בתנאים מיוחדים ובהגבלות רבות שאמורות להוות הגנות ינוקא לשחקנים חדשים שירכשו את פעילות חברות כרטיסי האשראי המופרדות.

הנפקת כרטיסי אשראי על ידי הבנקים – הבנקים יוכלו לפנות ללקוחות 45 ימים בלבד לפני שכרטיס האשראי באחזקתם פג תוקף. עד אז, רק חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפנות ללקוחות כרטיסי האשראי. נציין כי הבנקים יורשו להפיץ כרטיסי אשראי ולהנפיק כרטיסי דביט (כרטיס אשראי בו חשבון הלקוח מחויב באופן מידי) כרגיל. 

אנו מעריכים כי ביום בו יופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, יחל מאמץ שיווקי של הבנקים שיגרום לשימוש בידי לקוחות רבים בכרטיסי דביט בהם עמלת הסליקה נמוכה משמעותית משיעור עמלת הסליקה בכרטיסי אשראי.

הגברת תחרות בתחום הסליקה – בתוך 3 חודשים יקבעו תנאים לקבלת רישיון סולק שיתבסס על התשתית הקיימת (בדומה לסידורMVNO  בחברות הסלולר). הוועדה ממליצה על הפחתת עמלת הסליקה הצולבת ומכוונת לרמת עמלות המקובלות באירופה, הנמוכות יותר. עמלות הסליקה בארה"ב ואירופה נמצאות במגמת ירידה, כמו גם בישראל ומגמה זו צפויה להמשך, השאלה הגדולה באיזה קצב.

הבנקים יזדקקו לשירותי התפעול של חברות כרטיסי האשראי, אולם יאלצו לתפעל את כרטיסי האשראי באמצעות שתי חברות לפחות בכדי להקטין את תלות חברות כרטיסי האשראי המופרדות בבנקים. בנוסף, הבנקים יאלצו לצמצם את חלקם במסגרות האשראי בשוק כרטיסי האשראי ב-50%.

הבנקים יחויבו להפיץ את שלושת חברות כרטיסי האשראי הגדולות לעומת המצב כיום בו העדיף הבנק את חברת האשראי שבבעלותו.

תרומת פעילות חברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים

כפי שניתן לראות, תרומת חברות כרטיסי האשראי לשורה התחתונה של הבנקים נמוכה מ-%10 בבנק לאומי והפועלים. בהתחשב בעובדה שהבנקים יבקשו מחיר הוגן עבור פעילות זו, ותזכיר החוק מאפשר  להם לשווק כרטיסי אשראי תמורת עמלת הפצה, הנזק לבעלי המניות צפוי להיות זניח.

תזכיר החוק מכוון להסרת חסמים להקמת בנקים חדשים בישראל ויצירת תשתית רגולטורית שתאפשר ותתמוך בהקמה של בנקים חדשים. על מנת להקל על שחקנים חדשים, בנק ישראל יספק רישיון תוך 3 חודשים לחברת כרטיסי אשראי שתבקש להפוך לבנק, ותוך 6 חודשים לבנק חדש. חברות כרטיסי האשראי המופרדות יוכלו להפוך לבנקים בתנאים מקלים בהנחה שהבעלים החדשים יעברו תהליך בדיקת נאותות לאחר קבלת היתר לכך. לאחר דיונים וזיגזגים רבים בנק ישראל ימשיך לפקח על חברות כרטיסי האשראי המופרדות.

בהנחה שחברות כרטיסי האשראי המופרדות אכן יבקשו להפוך לבנקים, תרומתם לתחרותיות תהיה משמעותית רק אם יהיה להן מקורות זולים ביחס לקיימים היום. אחרת האשראי החדש יוצע במחיר דומה או גבוה יותר ממה שניתן כיום. לכן, בשלב זה אנו מעריכים שבשנים הקרובות לא נראה פגיעה מהותית ברווחיות. בטווח הארוך יותר תיתכן פגיעה נוספת שכרגע קשה להעריכה ותלויה בזהות הרוכשים החדשים ויכולתם לגייס מקורות אטרקטיביים.

ניסיונות להקים בנק אינטרנטי ובנק חברתי נכשלו בעבר ולכן מוצע בתזכיר כי בנקים חדשים יוכלו להשתמש במערכת מחשוב ותפעול משותפת שתוצע על ידי גורם טכנולוגי מומחה. להערכתנו הקמת אגודות אשראי שיעסקו במתן אשראי לא ישנו את מבנה התחרותיות בענף גם עם הנהגת ביטוח פיקדונות. הוועדה ממליצה לבטח את כלל פיקדונות הבנקים עם תקרה שתקבע בעתיד. 

הקלה בדרישות ההון והלימות ההון – כחלק מהניסיון לעודד הקמת בנקים חדשים, מתוכננות הקלות רבות בדרישות הלימות הון ממתחרים חדשים. עדיין לא ברור בדיוק מה הדרישות הסופיות אך אלה הסכומים שהוזכרו בעבר: דרישת הון עצמי התחלתי של 50 מיליון ש"ח במקום 400 מיליון ש"ח בשנים הראשונות. כאשר נכסי הסיכון של הבנק יעברו את רף ה-600 מיליון ש"ח יידרש הבנק לעמוד ביחס הלימות הון ליבה ראשוני של %8 והון כולל של %11.5. דרישות הלימות ההון מחברות כרטיסי האשראי המופרדות שיבקשו להפוך לבנקים יעמוד אף הוא על %8 לעומת דרישה של 15% כיום (בפועל הם מחזיקים יותר מכך כיום). 

נציין, שהגברת תחרות יכולה לנבוע ממיזוג בין בנקים קטנים ובינוניים כדי ליצור שחקן פיננסי משמעותי נוסף במערכת, אך מהלך זה לא קיבל רוח גבית בתזכיר החוק.

גיוון מקורות האשראי של עסקים קטנים ובינוניים מהווה נדבך חשוב בשכלול שוק האשראי בישראל. תזכיר החוק מתמרץ את הגופים המוסדיים להקצות אשראי למגזר הקמעונאי בכך שלא ייחשבו כהלוואות מדורגות (שמחיבות ריתוק הון), ובכך מקלות את דרישות הלימות הון לנוסטרו ונכסי העמיתים בגופים המוסדיים. מדובר במהלך חשוב ביותר שיספק את ההון הדרוש מצד ההיצע. אולם, נדרש צעד נוסף למממש את הפוטנציאל: מאגר נתונים מעודכן.

אין חולק כי מאגר נתוני אשראי מעודכן ונגיש הינו תנאי להגדלת היצע האשראי הקמעונאי, להוזלת מרווחי האשראי וקידום התחרותיות בשוק האשראי הצרכני, שוק המסתכם ביתרת אשראי של מאות מיליארדי ש"ח. המאגר יאפשר לשחקנים חדשים להציע אשראי, בעזרת אינפורמציה שעד היום הייתה ברשות הבנקים בלבד. 

חוק נתוני אשראי אושר בכנסת בחודש אפריל 2016. החוק קובע כי יקום מאגר נתוני אשראי מרכזי, תחת אחריותו של בנק ישראל, אשר יכיל נתונים על משקי בית ועסקים קטנים. החוק קובע כי הבנקים יחויבו להעביר נתונים על לקוחותיהם למאגר. מאגר נתוני אשראי מרכזי יסייע להגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, ירחיב את הנגישות לאשראי, יאפשר הרחבת המידע העומד לרשות נותני האשראי בבואם להעריך את רמת סיכון האשראי של הלקוח. לכן, להערכתנו בעוד שנתיים-שלוש נראה את מרווחי האשראי במגזר משקי הבית (שאינו אשראי לדיור) ברמות נמוכות יחסית לאלה השוררים כיום.  

פלטפורמת P2P – תזכיר החוק נותן פרק זמן של שנה אחת להשלמת האסדרה שתחול על חברות מימון חוץ בנקאיות לרבות חברות הפועלות בפלטפורמות P2P. האסדרה אמורה לכלול קישור חברות אלה למערכת התשלומים. פעילות הפיקוח על אשראי כאמור ייעשה על ידי הממונה על שוק ההון הכפוף למשרד האוצר, בשונה מהפיקוח על הבנקים שכפוף לבנק ישראל.

שינוי חקיקה בתחום השעבודים – בין השורות הוכנס בתזכיר הצעת החוק נושא חדש שלא זכה עד כה לדיון מעמיק. על פי ההצעה, הבנקים לא יוכלו למנוע שעבוד שני על נכס המשועבד להם בשעבוד ראשון. מדובר על שינוי בסטטוס קוו בשוק האשראי במידה ואכן יעבור, למהלך כזה צפויות להיות השפעות רוחב 

במתן אשראי בישראל. בשלב זה קשה להעריך את ההשפעה של מהלך זה, אך ללא ספק יש כאן פוטנציאל לשינוי דרמטי.

חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) נמצאת בבעלות משותפת של הבנקים ומהווה את הממשק הטכנולוגי המקשר את כל הצדדים בעסקאות כרטיס חיוב. שב"א מאפשרת העברה אלקטרונית של בקשת אישור בין סולק למנפיק, סליקה של עסקה והעברת כספים בין מנפיק לסולק. מעמד מיוחד זה הופך את שב"א לתשתית הבלעדית והמונופוליסטית לכל גוף המבקש לפעול בתחום כרטיסי חיוב וסליקה.

תזכיר החוק משנה את מבנה הבעלות בחברה כך שתוך 6 חודשים ימונו שני דירקטורים כדח"צים ותוך 18 חודשים שיעור הבעלות של כל בעל מניות בשב"א יפחת ל-10%. ועדה מיוחדת תוקם לקבוע מנגנון שישנה את מבנה הבעלות כאמור בחברה. בנוסף, תזכיר החוק קובע כי פרוטוקולי שב"א יהיו פתוחים לציבור ויתאפשר לסולקים מתארחים להתחבר בתנאים שוויוניים, תנאי הגישה למערכת ייקבעו תוך 12 חודשים. בנוסף, ממליץ תזכיר החוק להפריד את פעילות הבנקומטים מפעילות כרטיסי האשראי בתוך שב"א. 

תזכיר החוק מהווה מהלך רוחבי ליצירת תשתית להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. הוא כולל צעדים שצפויים לפגוע במקטעים רבים של פעילות הבנקים, וכולל מתן אשראי קמעונאי ועסקים קטנים, סליקה, ביצוע תשלומים, כרטיסי אשראי ועוד. 

לצורך מעקב אחר יישום הרפורמה ומימושה תוקם בחקיקה ועדה שתשמש ועדת המשך לוועדה זו שתערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק, איתור בעיות בהתפתחות התחרות. במסגרת זו יבחנו המלצות נדרשות לתיקונים בהמשך. 

לכן, הסביבה הרגולטורית תוסיף להיות מאתגרת ומתבטאת בקושי להעריך את השפעת השינויים על שורות ההכנסות והרווח. מצד שני, הרגולציה המכבידה מגביהה את רף חסמי כניסה לשחקנים חדשים בענף המאופיין בחסרון לקוטן ועלויות קבועות מכבידות. בנקים גדולים נהנים בעקיפין מחסמים רגולטוריים ונהנים מיתרון עצום לגודל בגלל עלויות קבועות גבוהות. בקיצור מלכוד 22.

בטווח הקצר לא צפויה פגיעה מהותית ברווחי הבנקים כתוצאה מיישום תזכיר החוק כאמור. בטווח הארוך, מונחת תשתית נאותה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל. מוקדם מדי להעריך את היקף ההשפעה אך מדובר ללא ספק בניסיון עקבי וברור לחולל שינוי ולשבור את המלכוד. 

בשלב זה, נציין כי אין שינוי בהמלצות ובמחירי היעד של מניות הבנקים, ואנו נותרים חיוביים על דיסקונט, מזרחי והבינלאומי וניטראליים על פועלים ולאומי.