ראיון בלעדי עם אלון אגושביץ, מנכ”ל אנליסט >> אנליסט עם פרספקטיבה של זמן

כמי שמכהן כמנכ”ל חברת הקרנות מזה שנים רבות לאלון אגושביץ, מנכ”ל אנליסט ניהול קרנות נאמנות, יש פרספקטיבה ארוכת טווח על השווקים,ועל התעשייה, והיועצים. לאחרונה נראה שגם אנליסט מצטרפים למגמת הגיוסים אלון אגושביץ, בן 54 , מעל 20 שנים באנליסט.

את הקריירה בשוק החל בבנק הבינלאומי, בתור מבצע בבורסה, במה שהוא מכנה כ”אחת התקופות הכי מהנות בחיים”. תקופה שמאופיינת לדבריו בהמון אקשן ואדרנלין.משם הגיע לאנליסט, שם צמח, החל ממנהל תיקים. משנת 98 ’ הוא מנכ”ל חברת הקרנות. כשהוא לא מנהל השקעות הוא עושה ספורט, בעיקר מכון כושר. ומאוד אוהב לטייל בעולם. לדבריו הוא ומשפחתו )שלושה בנים( מטיילים כל שנה, ומבחינתו חופשה שנתית היא ייהרג ובל יעבור. לדבריו “הטיולים האלה מאפשרים את ההתנתקות האמיתית, שכן בארץ אני לא מצליח באמת להתנתק מהדברים.”

אנליסט היא מהחברות הוותיקות בשוק ההון. החברה עצמה הוקמה בשנת 85 ’, וחברת הקרנות הוקמה בשנת 87 ’ עם הקמת אנליסט גמישה ואנליסט אג”ח מדינה + 10 . לדבריו, “התפיסה הבסיסית של בית ההשקעות היא שמנהלי ההשקעות הם גם אנליסטים,לאור הצורך להכיר הן את החברות והן את אפיקי ההשקעה.

הקרנות של אנליסט בזמנו חרטו על דגלן לא לשנות מדיניות, זה השתנה מעט

“השינויים המעטים שבוצעו נבעו משיקולים מקצועיים וניהוליים. רוב הקרנות לא החליפו מדיניות במשך השנים י עולם ההשקעות לא השתנה בבסיס שלו, אבל כמו כל גוף שקיים עשרות שנים, גם אנחנו באנליסט מגיבים לשינויים בסביבת ההשקעות ובטעמי המשקיעים ולכן פה ושם נעשו שינויים בהתאם. היום גם הרשות לניירות ערך מדברת על כך שאם קרן ירדה מתחת לשווי מזערי מסוים, יש לסגור אותה או למזג לקרנות אחרות. אנחנו מנהלים 39 קרנות, לא סופרמרקט של מוצרים. אין לנו שני מוצרים דומים, אין שתי קרנות שמשקיעות באותה המדיניות. גם בקרנות המסווגות באותו סיווג, יש הבדלים משמעותיים במדיניות התשקיפית,אשר מבדילים את הקרנות זו מזו לגמרי.

יש לנו מומחיות בכל התחומים. אנחנו מאוד משתדלים ליצור רמת מקצועיות מקסימלית. יש לנו למשל שני אנליסטים לתחום האג”ח הקונצרני, שהגיעו ממעלות, כלומר דירגו בפועל חברות ויודעים לנתח בצורה המקצועית ביותר את החברה, איתנותה הפיננסית ומבנה החוב שלה.

”למרות שנקודת המבט של דירוג חוב שונה מנקודת המבט של משקיע באג”ח קונצרני“

נכון, אבל הבסיס הוא הידע והמקצועיות. אתה יודע איך חברות הדירוג מדרגות, איך לגשת לחברה ולבדוק.”הותק המשמעותי שלכם בתחום לא משתקף בהיקף הנכסים “היו פדיונות בעיקר מהקרנות הכספיות כחלק ממהלך של השוק, כשהפנימו שהריביות המשיכו לרדת, ותשארנה נמוכות לאורך זמן . זה גרר פדיונות בקרנות הכספיות, כולל אצלנו כי ניהלנו קרן כספית גדולה, ולמרות זאת גדלנו בהיקף הנכסים הכולל, בזכות הביצועים בקרנות המסורתיות. להערכתי קצב הגיוסים שלנו יגבר.”

למה היתה ההחלטה להיכנס לכספיות, הרי כפי שהגדרתם, אתם לא סופרמרקט של מוצרים“בזמנו?

כשהקמנו את הקרן הכספית, היא היתה תחליף הגיוני, ומאוד לגיטימי לפיקדונות. באותה עת לא צפו שהריבית תישאר אפס, או תמשיך לרדת. מדובר על סוג של תחנת מעבר לכסף, ומוצר שמביא מודעות לשם וליכולות שלנו. לדעתי בעתיד כשהריביות תעלנה, המוצר יחזור להיות רלבנטי. גם כיום יש קהל רחב מאוד שרוצה לשבת במזומן והקרנות הכספיות הן אלטרנטיבה טובה עבורו, ולכן יש למוצר מקום”.מרבית בתי ההשקעות הבינוניים לא נמצאים בעולם של קרנות מחקות, או כספיות, ההבדלים גם ככה זניחים בין אחד לשני“בכספיות היום ההבדלים פחות בולטים מבעבר, אבל בעבר הפערים היו משמעותיים. יש כאמור רצון להחדיר את השם שלנו לקהל, ללקוחות וליועצים. כך שמבחינתנו יש לזה היגיון. מה גם שהיכולות הללו הן לא אחת על חשבון השני.

ניהול קרן כספית דורש התמחות בפני עצמה, זה אומר בדיקה של הפיקדונות הטובים ביותר לקרן, זה אומר השקעה בניירות ערך מסחריים ראויים. אגרות חוב קונצרניות קצרות. זו התמחות בפני עצמה. מה גם שבתמהיל של תיק, לקוח צריך לשים חלק במזומן או באפיק סולידי כלשהו, אז כאפיק הוא אולי היום נראה פחות  אטרקטיבי, אבל הנחיצות שלו קיימת, זה מוצר לגיטימי, ועדיןעדיף מהפיקדונות, בהינתן דמי ניהול אטרקטיביים.”

מה אתה חושב על זה שבתי השקעות קטנים ובינוניים זוכים לפוקוס גדול יותר של היועצים?

“יועצים היום מאוד חכמים ומקצועיים. הם בוחנים תוצאות ולא מעבר. ליועצים קצת נמאס למצוא כמה קרנות מאותו בית באותה קטגוריה, כשכל פעם קרן אחרת מובילה בביצועים. הם רוצים ללכת להשקיע באותה קרן לאורך זמן. אנחנו קיימים כמעט 30 שנה וכמו שציינת, עשינו מעט מאוד שינוי מדיניות במשך השנים.” 

עדין, זה פסח קצת עליכם“

ההשקעה בקרנות המנוהלות ע”י אנליסט מוכיחה את עצמה לאורך השנים. דוגמה טובה למוצר שיכול להתאים להשקעה לטווח רחוק היא הקרן אנליסט השקעות, בניהולו של שמואל לב. מדובר בקרן בעלת מדיניות השקעות גמישה אשר הצליחה להשיג תשואות גבוהות מאוד לאורך שנות  פעילותה באמצעות היכולות והידע הגבוהים שלנו בתחום האנליזה. הניסיון המצטבר הרב של שמואל והעובדה שלא מתאפשרת כניסה ויציאה יומית של כספים, אלא אחת לחודש. כל אלו מאפשרים הסתכלות לטווחים ארוכים יותר וגמישות בבחירת ההשקעות זה דומה להשקעה בקרן גידור עם רגולציהושקיפות של קרן נאמנות. השקענו המון בהתמקצעות בכל התחומים, בעיקר להביא אנשים שמומחים בתחום. באג”ח חו”ל, שהוא תחום השקעות לא פשוט, יש לנו מנהל השקעות מהמובילים בשוק בתחום – יניב מגידיש. זה מוכיח את עצמו בשנתיים האחרונות בתשואה שאנחנו מייצרים בתחום. הזכרתי את תחום האג”ח הקונצרני.בתחום המניות, שמואל לב, שהוא אחד הבעלים של החברה, עם מומחיות וידע של 40 שנה בשוק ההון. כל אלה מביאים את התוצאות.

נושא נוסף שהקפדנו עליו, הוא שימת לב יתירה לסטיות התקן. אנחנו שמים לב הרבה יותר לסטיות התקן. שילוב של תשואות גבוהות, עם סטיות תקן נשלטות, מביא תוצאות טובות, וזה בא לידי ביטוי במערכות הדירוג של הבנקים, ובתשואות האבסולוטיות שלנו ביחס לתעשייה. זה השינוי שאני מדבר עליו, והוא יתעצם והתוצאות יגיעו יחד איתו.” 

“בעבר, ובמשך השנים, אנליסט צמחה בעיקר מפה לאוזן. הצד השיווקי הוא צד שפחות שמנו עליו דגש. המחשבה היתה שהתשואות ידברו בעד עצמן. היום זה לא מספיק. היום הכל נגיש. יש השפעות פסיכולוגיות למידע שרץ כל הזמן. אתה חייב להיות נוכח, וצריך לבחור אותך מבין כל האפשרויות הקיימות, צריך שיהיו מודעים אליך. את זה אפשר לעשות רק באמצעות שיווק. חיזקנו מאוד את הקשר מול היועצים. אנחנו מגבירים מאוד את החשיפה שלנו ליועצים, וזה כשלעצמו גם מעלה את הדרישה מצד היועצים לאור רמת המקצועיות שהצוות שלנו מפגין במפגשים האלה. במפגשים האלה אתה מבין שמודעות היועצים ליכולות שלנו הייתה נמוכה. היועצים בבנק צריכים לראות שאנחנו שם. זה תהליך. התשואות, סטיות התקן, וגם הותק שלנו. כשיועץ רואה את ביצועי העבר עם ההיסטוריה הארוכה שלנו, וברוב המקרים מדובר על אותם מנהלי השקעות, כל אלה יהוו שיקול מכריע.” 

“איציק שנידובסקי, שהוא מנכ”ל בית ההשקעות, מגיע מעולם השיווק, והוא זה שהעלה את המודעות לצורך בשיווק.זה מאוד עזר לנו להבין את החשיבות של זה. מדובר בתהליכים, שלוקח קצת זמן להפנים אותם. אנחנו היינו רגילים לתפיסה לפיה אם אתה טוב, יגיעו אליך. ולוקח זמן להפנים ולהטמיע שצריך לפעול על מנת שיידעו שאתה טוב. דווקא במובן הזה, לבית השקעות יחסית חדש, קל יותר כי הוא נכנס לתוך העולם הזה, לתוך התפיסה הזו, הוא לא צריך לשנות דפוסי חשיבה קיימים.

זה נכון שהמודעות ביחס למשך הזמן שאנחנו קיימים לא גבוהה. אני מניח שהיא תשתפר, אנחנו פועלים כדי להעלות את המודעות לאנליסט כל הזמן.”

“בארה”ב קרנות נאמנות הן מוצר ראוי לפנסיה. זה עדין לא המצב בארץ. יש עליה במח”מ של הלקוחות, אבל הוא עדין קצר. אני לילדים שלי קונה קרנות נאמנות המשקיעות במניות מכיוון שמדובר בהשקעה להרבה שנים, קשה להתמודד עם התשואות שלהן.”יש לך, וגם לבית ההשקעות פרספקטיבה מאוד ארוכה “הניסיון שלנו בא לידי ביטוי בכך שלא תמיד צריך להיבהל מתנודתיות כזו או אחרת בשווקים. אנחנו מבצעים ניתוח, ולפעמים דווקא תקופות תנודתיות מייצרות הזדמנות קניה. היו גופים שבתקופות קשות נפטרו מהסחורה, ופגעו בלקוחותשלהם. אנחנו יודעים לזהות אם מדובר בהזדמנות.”לפעמים זה לא תלוי בך, אם הכסף יוצא הוא קובע לך מה צריך למכור “כאן מגיע הניסיון ומגיעה יכולת הניתוח שיכולה להצביע על הזדמנות. כאן גם מגיע היתרון שאנחנו לא מנהלים היקפים עצומים של כסף, אנחנו יכולים ליהנות מהשקעה בסדרות קטנות יחסית, שעדין ייצרו לנו תשואה לאור הגודל היחסי שלהן מול סך הנכסים.”

“רואים התמקצעות גבוהה יותר של היועצים. המערכת הבנקאית מעניקה להם כלים רבים יותר. המידע מאוד נגיש ליועץ. כל זה בפועל הופך את היועץ למקצועי הרבה יותר.”אתה מזהה את זה גם בשינוי בדפוסי הפעולה של הלקוחות?

“אני מזהה שהיועצים מסוגלים להסביר ללקוחות את המצב בשווקים הפיננסיים. ממתנים את התגובה של הלקוחות.אני מקווה שזה יצמח, ושלקוחות ישקיעו בשוק ההון לשנים, למרות התנודתיות. צריך לזכור שאנשים צריכים להשקיע בשוק ההון רק כסף שמתאים להשקעה כזו קרי, שהוא מסוגל לספוג תנודתיות. היכולת שלך להתמודד עם תנודתיות צריכה להיות בבסיס ההחלטה שלך ושל היועץ. לא לכל אחד מתאימה קרן המשקיעה במניות.

”

“הרגולציה התפתחה מאוד. זה תהליכים שלוקח זמן עד שהם מבשילים. גם הרגולטור הפנים שאולי הוא הגיע רחוק מדי, ועכשיו הוא רוצה לבצע הקלות. הרגולציה חשובה מאוד, ובסך הכל חשוב שמי שמשקיע בתחום הזה ידע שהוא מפוקח, ושהוא יכול לשון בשקט.” הבעיה שאנשים עוברים מפיקדונות להשקעות מאוד ספקולטיביות, לראיה הקרנות מסיימות עכשיו 14 חודשים רצופים של פדיונות, וזה לא שהציבור לא מחפש אפיקי השקעה.בעיה היא לא עם רגולציה בקרנות אלא חוסר רגולציהאצל אחרים, במוצרי השקעה אחרים. אנחנו לא מבטיחים תשואות קדימה, להבדיל מגופים לא מפוקחים, שמבטיחים הרים וגבעות. אבל בסוף הדברים מחלחלים, לאורך זמן התודעה לקרנות עולה.”

“כשאנחנו מעורבים בהסדרי חוב אנחנו מונעים מדאגה לאינטרסים של מחזיקי היחידות. לעיתים אנחנו נכנסים למעורבות דווקא כשמזהים חולשה של חברה, אבל יחד עם זאת מזהים הזדמנות. לא צריך לפחד להיכנס לתהליך הסדר,אם אתה משיא ערך לבעלי היחידות שלך.

“יש לנו לא מעט אנשים שעוסקים בתחום של אג”ח קונצרני, ויש לנו המון מקצועיות בנושא. אנחנו עוקבים אחרי חלק ניכר מהסדרות בשוק. ולכן כשיש הזדמנות, אנחנו מכשירים את האג”חים. אין נייר שאנחנו קונים ללא עבודה פנימית. היום חייבים להציג עבודה חיצונית, אבל אצלנו אין נייר שאין לגביו עבודה פנימית, לפני הקנייה. המעקב השוטף מאפשר לנו להגיב באופן מיידי להזדמנויות שנקרות לנו בשוק.

כשאתה בתוך השקעה, ויש הסדר חוב, אתה עושה את מה שצריך במהלך ההסדר. אנחנו מאוד מעורבים בהסדר. אבל אנחנו לא פועלים מעל דפי התקשורת. אנחנו כן פועלים, כל הזמן, אבל עניינית כדי למקסם תשואה ללקוח.”כיוונים להמשך של בית ההשקעות “אני חושב שעלינו על מסלול נכון. אם מסתכלים על הצד המקצועי, לדעתי יש כאן הכי הרבה מנהלי השקעות ואנליסטים פר שקל מנוהל. אנחנו שואפים להתמקצע בכל תחום שאנחנו עוסקים בו.”

“זו שאלה שצריך להפנות לבעלי המניות. בעיקרון, אנליסט כבית השקעות לא ממונף בכלל, להיפך, יש לו עודפים, כך שאין לנו לחץ להתמזג עם בית השקעות אחר. הרבה פעמים הצורך להתמזג עולה מלחץ של צד אחד בשל חוב ומינוף. מבחינה פיננסית אין לנו צורך כזה. הבית מאוד יציב. אני מאמין שהגידול בהיקף הנכסים יגיע. נקפיד על משמעת, ויש לנו המון כלי תמיכה שמאפשרים למנהל ההשקעות לנהל את ההשקעות, והמטרה שלי שזה ימשיך בקצב הזה, ואף יגבר.” 

 היו הרבה אירועים השנה“זו תקופה לא פשוטה להשקעות. נראה שהריבית בארה”ב לא הולכת לעלות באופן משמעותי גם אם מדברים על עלייה מסוימת של הריבית, נראה שהריביות לא תגענה לרמות שהיו פעם. לא נראה לי שמישהו חולם לראות ריביות של 4% . אנחנו בסביבה של ריבית מאוד נמוכה. מכאן שהתשואות באגרות החוב תהיינה נמוכות מאוד. כאן באה לידי ביטוי הבחירה הפרטנית של סדרות מסוימות באגרות חוב קונצרניות. ניהול המח”מים של אג”ח ממשלתי, ובחירה פרטנית של מניות.”

“אנחנו מסתכלים על הכל. אנחנו מסתכלים על ארה”ב ונותנים עדיפות לשוק הזה. באירופה יש בעיה מבנית, כך שאסטרטגית אירופה פחות מעניינת מארה”ב. בישראל כמובן שאנחנו משקיעים, כאן יש לנו יתרון גדול. ההסתכלות על אג"חים היא כלל עולמית, צריך לבחור את האגרות שיתנו את התשואה העודפת, עם סיכון מתאים. גם בשווקים המתעוררים אפשר למצוא מחירים סבירים. מה שכן יש לברור בפינצטה. לזהות את ההזדמנות. למשל חברה לא יכולה לקבל דירוג גבוה ביותר מדרגה אחת מעל דירוג המדינה בה היא פועלת. אז כאן יכולות להיות כל מני הזדמנויות לפערים בין תשואה לפי הדירוג לבין הסיכון בפועל של חברות שונות. כיום אי אפשר לקחת תעודת סל, ואת המדד ולקוות להשיג תשואה עודפת.”

“השקעה בבורסה הישראלית יכולה להניב תשואות יפות. אם פעם המוסדיים השקיעו בעיקר בישראל, היום יצא הרבה כסף להשקעה בשווקים שמחוץ לישראל. החלק שמושקע בישראל קטן יותר ויש אפשרות למצוא את ההשקעות הנכונות. צריך לזהות את החברות הנכונות, המטרה למצוא חברות איכותיות, שנסחרות בשווי שוק נמוך, ואשר עומדות בפני צמיחה, לא ביום אחד, בתהליך. אבל חשוב לזהות בזמן. זה דורש התמקצעות. ובנוסף, כשאתה לא מנהל מיליארדים בכל קרן, אתה כן יכול להרשות לעצמך להשקיע בחברות יותר קטנות, וזה מאפשר לנו לקבל תשואה גבוהה יותר על היקף הנכסים המנוהל.”