מידרוג >> אם טרמפ מנצח המדיניות הכלכלית שלו תשפיע על דירוג האשראי

המרוץ לבית הלבן נכנס לישורת האחרונה ובכל העולם דרוכים. מפגש בין שתי תפיסות עולם מנוגדות, כאשר הילארי קלינטון מציגה משנה כלכלית מאופקת ושמרנית מצד אחד, ואילו דונלד טראמפ אינו מהסס לשבור מוסכמות ולייצר סדר יום חדש בכלכלה האמריקאית. המתמודדים בבחירות לנשיאות ארה"ב (לשנת 2016) העלו הצעות מדיניות המאותתות על סטייה מהסטאטוס-קוו, אשר ביכולתן להביא לשינויים בהיבטים התפעוליים של מנפיקים שדורגו על ידי Moody's וכן להתבטא בהשפעות מעורבות על דירוג אשראי קיימים. הצעותיהם של הילארי קלינטון ודונלד טראמפ מכסות קשת רחבה של נושאים. בהתאם לכך, Moody's פרסמה סקירה מורחבת העוסקת בעמדות המתמודדים לנשיאות והשפעותיהן על חמישה תחומים מרכזיים- סחר בינ"ל, רגולציה פיננסית, הגירה, מדיניות מיסוי חברות והיבטים בריאותיים. בהתאם לסקירה של  Moody's, יישום מתווה המדיניות של המתמודדים צפוי להשפיע באופן רוחבי על דירוג האשראי של מנפיקים רבים, כמפורט להלן: 

המתמודדים הביעו בעבר סקפטיות בנוגע להסכמי הסחר הקיימים בדגש על העדר מגבלות, והשפעות ההסכמים על  המגזר היצרני, התעסוקה והשכר בארה"ב, תוך התמקדות במסחר עם סין, קנדה ומקסיקו (המהוות 45% מסך היקף הסחר הבינ"ל של ארה"ב בחציון הראשון לשנת 2016). 

הצעותיו של טראמפ מרחיקות לכת וכוללות, בין היתר, פתיחה של הסכמי סחר (NAFTA, TPP) וניהול משא ומתן בסביבת עמלות ייבוא גבוהה יותר. לעומת זאת, מדיניותה של קלינטון תומכת יותר בסחר חופשי ובהתאם לכך מלווה בהשפעות שלילות מתונות יותר על דירוגי האשראי. יש לציין, כי קלינטון הביעה בעבר רצון לבחון ולערוך תיקונים בהסכמים הנתפסים כלא הוגנים כלפי ארה"ב. להשקפת Moody's, מדיניות שתוביל לפגיעה בסחר הבינ"ל של סחורות ושירותים בין ארה"ב לשותפותיה, או מדיניות שבעקבותיה הנגישות לשווקים עלולה להיפגע, תהיה כרוכה בהשפעה שלילית בעיקר עבור תעשיית הרכב, ענף האנרגיה וענף הטכנולוגיה. עם זאת, למדיניות המגבילה את הסחר הבינ"ל תהיה השפעה חיובית על תעשיות בהן שוררת תחרות קשה בייבוא (כגון תעשיית הפלדה ותת-ענפי ייצור נוספים). יש לציין גם במקרים בהם ההשפעה על דירוג האשראי של הענף הינה שלילית, הגבלת הסחר עשויה להיטיב עם פירמות שמתמקדות בשוק המקומי, ללא הסתמכות משמעותית על שרשרת אספקה בינ"ל.

דונלד טראמפ קרא לדחייה זמנית של כל התקנות החדשות העוסקות ברגולציה פיננסית, בפרט קרא לדחות את יישום התנאים הנותרים לרפורמת Dodd-Frank Wall Street Reform . ולרפורמת . Consumer Protection Act במידה שרפורמותDodd-Frank  יידחו או יבוטלו, סביר להניח שעלויות הציות לתקינה הפיננסית של הבנקים יפחתו וכנגזרת מכך הכנסות המסגרת הבנקאית יגדלו, אם כי רווחים שכאלו יובילו לפגיעה פונדמנטלית במונחי הון ונזילות. כתוצאה מכך, Moody's צופה השפעה שלילית על דירוג האשראי של בנקים ושל פירמות הפועלות בתחום המימון המובנה . בניגוד לטראמפ, מציעה קלינטון להדק את הרגולציה הפיננסית, צעד מורכב אשר צפוי להגדיל את עלויות הציות הרגולטורי במגזר הפיננסי. מדיניות שכזו צפויה לשמר את דירוג האשראי החיובי שניתן בגין חיזוק פוזיציית ההון והנזילות של הבנקים, ולצמצם את נטילת הסיכון הנראה לעין במהלך השנים הקרובות.

עמדות המועמדים בנושא הגירה חלוקות בהתייחס לתכנית למתן אשרות שהייה לעובדים זרים, עם מומחיות בתחום עיסוקם. עמדותיהם יכולות להשפיע על תעשיות המאופיינות בהון אנושי גבוה, כגון תעשיית הרכב, תעשייה אווירית, אוניברסיטאות וטכנולוגיה עילית. טראמפ מציע להפחית את מתן התמריצים למעסיקים עבור העסקת עובדים זרים. הצעתו עלולה להגביל את גישת הפירמות לעובדים בעלי כישורים יוצאי דופן ו/או להסטה של כוח עבודה איכותי אל מחוץ לגבולות ארה"ב, בפרט בענפים המפורטים לעיל. מן העבר השני, קלינטון מציעה להגדיל את אשרות הגרין קארד לסטודנטים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, על מנת להמשיך ולהוביל את חזית הטכנולוגיה העולמית. להערכת Moody's מדיניות זו עשויה לשפר את דירוג האשראי בענפים המוזכרים לעיל. 

קלינטון טרם הציעה תכנית כלשהי לשינוי שיעור מס החברות בארה"ב ובאופן כללי תומכת בהותרת מס החברות על כנו (35%), לעומת הצעתו של אובמה להפחית את מס החברות ל-28% . עמדה זו, טומנת בחובה השפעה שלילית על דירוג האשראי של חברות המתאפיינות בפעילות בינ"ל, עקב זליגת מזומנים מתמשכת אל מחוץ לארה"ב. בניגוד לקלינטון, מציע טראמפ לקצץ בנטל המיסים בכלל ובמס החברות בפרט (ל-15%), כתולדה מכך פירמות תשלמנה פחות מס ותזרים המזומנים שלהן צפוי לגדול, מה שצפוי להשפיע באופן חיובי על דירוג האשראי שלהן. ב- Moody'sמציינים כי התמורות במיסוי ישתנו בהתאם לנסיבות (הענף בו פועלת הפירמה, הסביבה העסקית וכדומה), כאשר ההשלכות תלויות באינטראקציה מורכבת של מספר אלמנטים, הכוללים הוצאות הון, מבנה הון, השקעות ועוד.

הצעותיה של קלינטון בתחום הבריאות כוללים תמיכה ופיתוח של רפורמת הבריאות ACA  (Affordable Care Act) אותה העביר הנשיא אובמה בכהונתו הנוכחית, לצד הקמת חברה ציבורית לביטוח רפואי שתתחרה בביטוחי הבריאות הפרטיים ("Public Option"). בנוסף, רוצה קלינטון להפחית את גיל הזכאות המינימלי לתכנית ביטוחי הבריאות הפדרלית ("Medicare") לגיל השלישי ולהוריד את עלויות תרופות המרשם. ב- Moody'sמציינים כי להערכתם, מדיניות זו תגרור השפעה שלילית על דירוג האשראי בענף הביטוח ובענף התרופות, לעומת השפעה חיובית בעבור ספקי שירותים רפואיים וכן בעבור יצרני מכשור רפואי. בניגוד גמור לתכניותיה של קלינטון, קורא טראמפ לבטל את רפורמת הבריאותACA  ולהחליפה באלטרנטיבה "מבוססת שוק". להערכת Moody's, צעד זה צפוי להשפיע באופן חיובי על דירוג האשראי של מנפיקים מענף הבריאות ועל חברות התרופות, אולם יש להסתייג מכך במידה מסוימת משום שהחלופה אותה הציע טראמפ משלבת אלמנט של חוסר ודאות, שכן אלטרנטיבה זו עדיין לא הוצגה בצורה מפורטת. בנוסף, מציע טראמפ להפסיק את המימון הפדרלי שניתן לתכנית הסיוע "Medicaid" (תכנית רפואית- חברתית, הניתנת למשפחות מעוטות יכולת). תוצאות המהלך צפויות להשפיע לרעה על דירוג האשראי של בתי חולים, כתלות בצמצום היקף המימון מהתכנית.

לסיכום, תפיסות העולם המנוגדות של טרמפ וקלינטון צפויות להשפיע באופן רוחבי על דירוגי אשראי ענפיים וכן על מנפיקים רבים. בעוד שטראמפ נכון לבצע שינויים חסרי תקדים במדיניותה הכלכלית של ארה"ב, קלינטון מציגה מדיניות שמרנית ומתונה. זהו מאבק שיקבע אם ארה"ב מאסה בסטאטוס-קוו והכלכלה האמריקאית עומדת בפני סדר יום חדש, או שמא קלינטון, המציגה עצמה כממשיכת דרכו של אובמה, צפויה להמשיך מהמקום בו הוא יפסיק בחודש נובמבר. אף על פי שהצעות המועמדים מאופיינות בעמימות מסוימת, דרושות את אישור הקונגרס ואינן מידיות, הערכתה של  Moody'sמשקפת את ההשלכות של יישום מתווה המדיניות על דירוגי האשראי בענפים שונים כפי שמשתקפים במועד זה. Moody's אינה בוחנת האם או באיזו מידה המדיניות המוצעת צפויה להתאים למשק האמריקאי, או מה ההסתברות של מדיניות מסוימת להיות מיושמת. יתר על כן, סקירתה של Moody's אינה בוחנת את השפעת יישום המדיניות של המועמדים על התנודתיות בשווקים הפיננסיים, הנובעים, בין היתר, עקב ממד חוסר הודאות.

 

ירוק- השפעה חיובית על דירוג האשראי
אפור- אין שום השפעה על הדירוג
קרמי-השפעה שלילית על האשראי