השרה לענייני חדשנות בצרפת בביקורה בישראל >> למדתי משמעון פרס על לקיחת סיכונים והגשמת יעדים

בפורום הראשון מסוגו שנערך אמש במלון אלמא בזכרון יעקב, לקחו חלק השרה לענייני דיגיטל וחדשנות בממשלת צרפת גב' אקסל למר (Axelle Lemaire), פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' פיליפ איון  (Philippe Aghion), נשיא אוניברסיטת "אקול פוליטקניק" ז'ק ביו (Jacques Biot), בכירי המשק, נציגי הממשל והאקדמיה משתי המדינות.

בהתייחסה לתפקיד הממשלות בהובלת תהליכי חדשנות, אמרה שרת הדיגיטל והחדשנות של צרפת, הגב' אקסל למר (Axelle Lemaire):

"כשהתכוננתי לביקורי בישראל, קראתי ספר של שמעון פרס. אין דומה לו בתמיכתו במדע ובהבנת חשיבות החינוך במאמץ להיות מוכנים לקראת העתיד, להיות מסוגלים לקחת סיכונים כדי להגשים יעדים. העם היהודי הימר על המדע הרבה לפני שהייתה לכם מדינה וכיום הרעיונות החדשים הם מאבני היסוד של האומה שלכם. אנחנו בצרפת צריכים לקחת דוגמה מישראל בכל הקשור לחשיבות המדע, הרעיונות וההון האינטלקטואלי. בעולם מלא אי וודאות, אנו זקוקים למומחים ולמדענים בתפקיד מדריכי דרך. לכן הנחתי על שולחן הממשלה שלי את הצעת החוק "הרפובליקה הדיגיטלית", שזאת הגרסה הצרפתית ל-start-up nation הישראלית".

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג הדגיש בין היתר את חשיבות ההשקעה בחינוך, בייחוד בגיל הרך. לדברי טרכטנברג, כיום תקצוב החינוך נעשה בצורת "פירמידה הפוכה": בדרך כלל משקיעים מעט מאוד בגילאים הצעירים, וככל שמתקדמים בהשכלה, ההשקעה גדלה. צריך להיות הפוך: ״אנו נותנים משקל גדול מדי למבחני בגרות ולתארים אקדמיים ופחות מדי לכישורים עצמם כדי להצמיח כוח אדם פרודוקטיבי לעתיד". 

כמו כן, התייחס פרופ' טרכטנברג ליחסים המורכבים בין ממשלות לענקיות הטכנולוגיה המספקות לכלל הציבור מוצרים "מעין ציבוריים" – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות וכו'. לדבריו, המחלוקת אינה רק במישור המיסוי, אלא בסוגיות הרבה יותר רגישות הנובעות מעצם היותם של מוצרים ושירותים אלה ציבוריים דה-פקטו, על אף הימצאותם בבעלות פרטית.

אבי חסון, המדען הראשי (משרד הכלכלה) ציין כי האתגר הבא של ההיי-טק הישראלי הוא מחסור בכוח אדם: "העלייה מברה"מ לשעבר בשנות ה-90 הייתה נס של ממש. למרות קשיי הקליטה, תרומתם של מיליון העולים לכלכלה הישראלית הייתה אדירה. כעת, זקוקה ישראל לעוד הזרמת הון אנושי ויש כזה בנמצא. זהו ממש אסון שלא מספיק נשים מתעניינות במקצועות הטכנולוגיים. מאידך, נתון מעודד הוא כי כ-20% מהסטודנטים בטכניון במדעי המחשב והנדסת חשמל הם ממוצא ערבי. זה פוטנציאל מדהים, אך מצד שני, רק כ-5% מהמועסקים בהיי-טק באים מהמגזר, אז יש לנו עוד דרך ארוכה. לחרדים לעומת זאת, חסרה השפה האנגלית שהיא שפת ההיי-טק. אבל מצד שני, לבאים מהמגזר החרדי יש יכולת למידה מדהימה. הם יודעים ללמוד. היי-טק מעסיק פחות מ-9% מכוח העבודה במשק ומהווה יותר מ-50% מהייצוא. נכון שישראל נמצאת היום בחזית העולמית של הטכנולוגיה, אך אם לא נשקיע ביצירת ההון האנושי, לא נהיה מסוגלים לעמוד בתחרות ההולכת וגוברת."

"נפגשים בגליל" הנו פורום ייחודי המתקיים לראשונה בישראל ביוזמת מובילי דעה ישראלים וצרפתים ובתמיכת ארגונים בינלאומיים ובראשם קרן רוטשילד וקרן אורנג'  (Rothschild foundation, Orange Foundation).

מטרת המיזם הינה להפגיש בין קובעי מדיניות מישראל ומצרפת בתחומי הכלכלה השונים לדיון בנושאים בעלי פוטנציאל לשיתופי פעולה, באווירת נופש ייחודית ותוכנית אמנותית עשירה אשר תהיה פתוחה גם לקהל הרחב. 

יוזמת "נפגשים בגליל" היא ד"ר מיוריאל חיים כיהנה בעבר בתפקידים בכירים בענקיות הפארמה סנופי ומרק, והקימה ארגון פילנתרופי בשם Un Coeur pour la Paix המעניק טיפולים רפואיים מצילי חיים לילדים פלסטינים בבתי החולים בישראל. לדברי ד"ר חיים, "אירועים מסוג זה המשלבים בין אג'נדה עניינית ובעלת ערך לבין פנאי איכותי נפוצים ופופולאריים מאוד ברחבי העולם. לא המצאנו את הגלגל, רק הבאנו את הבשורה לישראל. במציאות הלא פשוטה בה אנו מצויים היום, ובעולם המשתנה סביבנו ללא הרף, קיום אירוע בינלאומי בעל ערך אמיתי יתרום למדינה במגוון תחומים – כלכלי, תרבותי ותיירותי. תרבות היא גשר נהדר לחיבור בין הכלכלות, המדינות והעמים. אנו מברכים על היענות הגורמים הרשמיים בישראל – משרדי החוץ, הכלכלה והתיירות, וכן עיריות עכו וחיפה - לתמוך ולסייע ל"נפגשים בגליל". גם שרת הכלכלה של צרפת ולשכת המסחר ישראל-צרפת הביעו תמיכה ביוזמה".