פרשנות >> שנת 2016 היא קו פרשת המים באמון הציבור באליטות הפוליטיות והעסקיות

ג'יילס גיבונס (Giles Gibbons), מנכ"ל חברת הייעוץ האסטרטגי הבינלאומית Good Business: "נראה כאילו עסקים רבים רק משלמים מס שפתיים לנושא האחריות התאגידית, אבל יש להבין שהדרך להפיכה לעסק אחראי היא מסע שלא ניתן לעשות בו קיצורי דרך"

"שנת 2016 היא קו פרשת המים באמון הציבור באליטות הפוליטיות והעסקיות. אחרי בחירתו של טראמפ בארה"ב ומשאל הברקזיט בבריטניה, ניכר שאזרחים כבר לא מקשיבים לאליטות ועושים את מה שנראה להם נכון בשבילם". כך אמר ג'יילס גיבונס (Giles Gibbons), מומחה עולמי לאחריות תאגידית ומנכ"ל חברת הייעוץ האסטרטגי הבינלאומית Good Business. גיבונס ביקר השבוע בישראל והשתתף בכנס שדרות וכנס מעלה לאחריות תאגידית, שם הופיע יחד עם שותפו הישראלי עברי ורבין, מומחה אחריות תאגידית ומנכ"ל חברת Good Vision מקבוצת פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel. 

גיבונס מייעץ מאז 1996 בנושא שילוב ערכים ועסקים לארגוני ענק גלובליים, ובכללם קוקה קולה, מיקרוסופט, נייק, פיאט, Kellog's, Royal Bank of Scotland, וולט דיסני, ליברטי גלובל, קרן ההשקעות של ביל גייטס, וירג'ין, לו'ריאל ובריטיש אירווייס. 

"נראה שהאמון באליטה הפוליטית נמוך כיום יותר מאי פעם. השאלה היא האם השפעת אירועים אלה על הפוליטיקה תתורגם גם להשפעה שלילית על עסקים", אמר גיבונס בביקורו. "אחת התשובות שצריכות להינתן לחוסר היציבות שנובע מבחירת טראמפ, משאל הברקזיט ואולי גם בחירתה העתידית של מרין לה-פן בצרפת הוא שעסקים ידאגו לאחריות שלהם באופן שיאפשר להם לקבל יותר אמון ותמיכה מהציבור, מתוך אמונה שהעסקים יספקו להם עתיד חיובי".

גיבונס התייחס בדבריו לזווית הישראלית בתחום השילוב בין ערכים ועסקים: "באתי לראשונה לישראל לפני 15 שנה והייתי אז עם שמעון פרס ז"ל. פרס כתב את ההקדמה לספר שלי Good Business: Your World Needs You. בהקדמה הוא אמר שעסקים טובים חיוניים לחלוטין לבניית שלום במזרח התיכון. לדעתי, עסקים ישראלים צריכים להראות שהם מעבר לפוליטיקה ומשרתים אנשים וקהילות באופן עצמאי בכל מקום שבו הם פועלים בעולם. בפרט לנוכח האתגרים של ישראל, שהיא קהילה קטנה שבה קשה להיות מעבר לפוליטיקה, עסקים ישראלים לא מגיבים מספיק מהר לתנועת האחריות בעסקים". 

לדבריו, "בפעילות של עסקים ישראלים בשוק המקומי אני רואה התקדמות בכל הקשור להשקעות חברתיות. מעבר לכך שעסקים צריכים להיות טובים לקהילה, עליהם לנהל את ההשפעות הלא פיננסיות שלהם באותה רצינות ומסירות שבה הם מנהלים את ההיבטים הפיננסיים".

באשר לכנות הכוונות של עסקים בשילוב של ערכים בפעילותם, הסביר גיבונס: "נראה כאילו עסקים רבים רק משלמים מס שפתיים לנושא האחריות התאגידית, אבל יש להבין שהדרך להפיכה לעסק אחראי היא מסע שלא ניתן לעשות בו קיצורי דרך. האזרחים מצידם צריכים לתמוך בעסקים במסע הזה בצורה חיובית, כי אחרי הכל האזרחים הם שמהווים את הלקוחות, העובדים, החברים בקהילה ומחזיקי המניות של העסקים. אי אפשר לדרוש מעסקים לנקוט בהחלטות ערכיות, כל עוד האזרחים עצמם לא מקבלים החלטות שמובלות על ידי ערכים, גם באשר למה שהם קונים וגם בנושאים כגון המקומות שבהם מושקעים כספי הפנסיה והביטוח שלהם".