בשנים האחרונות חלה התפתחות מהירה בטכנולוגיה בתחומים השונים ואילו בקרב בני הגיל השלישי נפתח פער הן בהבנה ובתפיסה של הטכנולוגיות המתקדמות והן מבחינת היישום והשימוש עצמו בטכנולוגיות השונות. בבית אבות: "עמל בשרון" בחרו לקרב את הקשישים אל הטכנולוגיה והקדמה באמצעים מגוונים ובפעילויות ממוקדות מטרה, אשר מצמצמים את הפער ביניהם לבין העולם המודרני ומעניקים להם תחושה אמיתית של חלק בלתי נפרד מהעולם החדש.
ליטל ינקוביץ, אחראית תחום ריפוי ועיסוק ומרפאה בעיסוק במקצועה ב"עמל בשרון", אומרת ש"המטרה שלנו איננה ללמד את הדיירים הקשישים כיצד לפתוח ולתפעל קובץ וורד או לגלוש לבד באינטרנט, אלא לקרב אליהם את החוץ – פנימה. הכלים שאותם אנחנו מקנים לדיירים נועדו הן לפנאי והנאה והן לשימור יכולות קוגניטיביות ומוטוריות כאחד באמצעות יצירת מוקד משמעותי של הנאה ושמחה, להביא את התרבות שלנו, לסייע להעלאת זכרונות נעימים ועל ידי כך לשפר משמעותית את איכות החיים שלהם".
אבל מה קורה מלכתחילה בנפשם של קשישים שמעולם לא נתקלו בעבודה עם מחשב? האם האלמנט הלא מוכר מרתיע אותם? "לחלק מהקשישים יש חשש נורמלי וטבעי להתעסק עם משהו לא מוכר ולא ידוע שהם טרם התנסו. זוהי תחושה אנושית שאגב איננה תלוית גיל בהכרח שמשקפת את הפחד מהלא מוכר. בנוסף, אי הידיעה בנוגע לאמצעים הטכנולוגיים השונים מתעצמת נוכח העובדה שמתווסף אליה הפחד לקלקל את המכשירים עצמם. כל אלה יוצרים מעמסה מנטלית ומעצימים את החולשות שלהם שמתגלות במלואן. ואז אנו שומעים את הדיירים מתלוננים בכאב שלוקח להם זמן רב להבין ולתפעל מכשירים כאלה ואחרים, הם אומרים משפטים כמו 'אני איטי, לוקח לי זמן, אני לא זוכר כמו פעם, אני לא קולט במהרה כמו שהייתי בעבר...". כל הסיטואציה מציבה מראה מול הדייר ומדגישה את כל מה שאיבדו לאורך השנים. באופן מובן, לעיתים יש להם קושי להתמודד עם מה שמשתקף בה – הפחד מהזקנה. הרבה פעמים הסיטואציה נוחה להם והם אומרים שהם רוצים בכלל לוותר: 'אני זקן – עשיתי את שלי, שהנכד שלי יעשה בשבילי' או 'אני לא רוצה להיות אקטיבי בזה, סיימתי את תפקידי אני עכשיו רוצה לנוח'.
1) אז איך בכל זאת מקרבים את הדיירים הקשישים לאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים של המאה ה-21?
"מעט מאוד דיירים יתפעלו לבד את המכשירים, אלא אם כן יקבלו הדרכה צמודה, ליווי והשגחה. המטרה היא כאמור, קודם כל הנאה כי אם הדייר הקשיש לא נהנה הוא לא ירצה להפעיל את הידיים או להתאמץ ואם אין עניין רגשי משמעותי מסביב, אין לו שום אינסנטיב לטרוח כל כך. על כן, אנחנו מקפידים על נושא ההנאה ועל הדרך ובעקיפין משיגים תועלות נוספות שמשפרות את איכות החיים של הדייר: שימור יכולות מוטוריות, פיזיות, קוגניטיביות ותקשורת, עידוד אינטראקציה בין האנשים וכמובן ההיבט הרגשי: כאשר הם שומעים שירים מסוימים, המחוברים להיסטוריה ולמסורת שלהם, הם חווים הנאה רגשית צרופה, נוסטלגיה, העלאת זיכרונות ובדרך משיגים עידוד תקשורת, עידוד ערנות ותגובה, עידוד ריכוז יכולות מנטליות פיזיות ועוד".
2)כמה תיווך, מבחינת ליווי והנגשה, דרושים בגיל זה?
"המינון תלוי כמובן בגיל ובמצב הפיזי של הקשיש, בנתונים כמו כמה אפשר להשאיר אותו לבד ובאיזה לוגיסטיקה מדובר עבור כל מכשיר. בנוסף יש לקחת בחשבון את המצב המנטלי של הקשיש, למשל הטבלט יכול ללכת לאיבוד כי הקשיש לא זוכר איפה הוא שם אותו. אנו מתאימים את הפעילות לכל אחד ואחת בהתאם למצב הפיזי והמנטלי וליכולות המוטוריות והקוגניטיביות. למשל, פעילות עם מכשירmp3 יכולה להתאים גם לדיירים פאסיביים שמתקשים בפעולה או ביוזמה כי המטרה היא לעורר אותם ולגרות את התגובתיות שלהם כשהם שומעים מוזיקה מוכרת ואהובה מהחיים הקודמים שלהם. טבלטים ומחשבים דורשים רמה מסוימת של הבנה".
כחלק משימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים נעשה ב"עמל בשרון" שימוש בחדר "מציאות מדומה" אשר ממוקם באולם הפיזיותרפיה ובו נעשה שימוש במכשיר X-BOX . בעזרת חיישן מיוחד ניתן לקלוט את האדם המתרגל מול הטלוויזיה ודמותו נגלית מולו ובעזרתה ניתן לשחק מול המחשב או מול אדם נוסף. קיימות תוכנות שונות של משחקי ספורט שונים כגון: באולינג, איגרוף, טניס ועוד. בעזרת תרגול זה ניתן לשפר יציבה, שיווי משקל, חיזוק שרירים בגפיים עליונות ותחתונות וכן שיפור תגובות שיווי משקל בעמידה כאשר הכול נעשה באווירה מהנה תוך כדי משחק.
לדוגמה: חיים ויוסי הם זוג שחקנים אשר באים באופן קבוע לשחק האחד נגד השני במשחקי האגרוף. זהו מראה משובב לב לראות אותם מתקדמים לעבר אולם הפיזיותרפיה כאשר שניהם מתהלכים עם הליכונים האחד אחרי השני עד שהם נכנסים לחדר המציאות המדומה ותופסים את מקומם הקבוע. הם נלחמים האחד בשני במשחק האיגרוף (כאשר הכל נעשה כמובן דרך הדמויות שלהם בטלוויזיה) וכאשר הם מסיימים שואלים את הפיזיותרפיסט האחראי – מי ניצח? מאחר ואת התוצאה קשה להם לראות. וכאשר הפיזיותרפיסט מכריז על הזוכה (לעיתים זה יוסי ולעיתים זה חיים), אין מאושר ממנו.
אחד השירותים שעמל ומעבר החלה להפעיל בימים אלו, הינה מערכת של צמידי ניטור. זוהי מערכת חכמה, אשר נועדה לאפשר לאנשים מבוגרים ולמטפלים בהם, לעקוב אחר פעילות היום יום ובמידת הצורך, תוך הדרכה – לשפר את המצב. הצמיד מסוגל לבחון נתונים פיזיולוגיים כגון: ספירת צעדים וניטור כמות ואיכות השינה, כלומר לנתח את הרגלי השינה. בנוסף, הצמיד מקליט את אירועי היום, נתוני התנועה, מחשב את מרחק ההליכה ואת צריכת הקלוריות. באופן זה, המשתמש יכול לעקוב אחרי מספר הצעדים שעשה בכל יום, ואת הזמן שהושקע בפעילות מאומצת (אירובית). הצמיד מבצע סנכרון באמצעות Bluetooth בזמן אמת, וכך מנתח את נתוני השינה והתנועה. את הנתונים ניתן לראות על ידי הורדת אפליקציה חינמית בשם miband. הצמיד עמיד בפני מים ואבק, פועל על בטרייה ארוכת טווח (הטענה אחת לשלושה חודשים), אופנתי וקל מאוד לנשיאה, יש בו שעון מעורר, וכן מד צעדים מדויק. בשלב הראשון, הצמידים חולקו למספר קשישים המקבלים שירות בעמל ומעבר, על מנת שיתנסו בהם. לדבריו של ערן גולדשטיין, מנהל סניף עמל בחולון, הבחינו אצל אחד הקשישים עם הצמיד, כי אינו מסוגל להירדם בשעות מוקדמות יותר. בירור מעמיק יותר, העלה כי הקשיש שותה תה לפני השינה. משהוסבר לו כי בתה יש כמות קפאין לא קטנה, החליט הקשיש שלא ישתה יותר תה לפני השינה, והעיד על שינוי קל ביכולתו להירדם מעט מוקדם יותר.
אין ספק כי יכולת הניטור של הצמיד, היא רק תחילת הדרך. באמצעות הטכנולוגיה ניתן יהיה למדוד מצבים נוספים, ולמצוא את הדרך לשפר את איכות חייהם של המטופלים ובני משפחתם ולשמור על בטיחותם.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.