לידר >> מסתמנת האצה באינפלציה של מחירי התעשייה בעולם

נתוני המאקרו מצביעים על המשך שיפור בכלכלה העולמית. במקביל, חלה עליה הדרגתית בסביבת האינפלציה במשקים מרכזיים. מגמות אלו, ככל שימשכו, יתמכו במעבר הדרגתי לסביבה מוניטארית מרחיבה פחות בהשוואה לשנים האחרונות. לתהליכים אלו השלכות רחבות גם על הכלכלה הישראלית. עליה בסביבת הריבית עשויה להביא לאורך זמן לשינוי באופן התמחור של כלל אפיקי ההשקעה בתיקים. 

לאחרונה המלצנו להאריך מעט את מח"מ ההשקעה באפיק האג"חי, הן באפיק הממשלתי בישראל והן באפיק הקונצרני בחו"ל, לאור השיפור שחל ברמת התמחור באפיקים אלו, והאפשרות להגדלת התשואה השוטפת בתיק ההשקעות. גם לאחר הארכה זו, המח"מ המומלץ בתיקים הוא בינוני-קצר. זאת, על רקע ההערכה שסביבת הריביות העולמית והמקומית תוסיף לעלות בשנים הקרובות.

בשוק האג"ח הקונצרני, הן בחו"ל והן בישראל, אנו מעדיפים להתמקד באג"ח איכותיות בדירוגים גבוהים חלף הדירוגים הנמוכים, עקב מרווחי הסיכון הנמוכים ששוררים באפיק זה. יתר על כן, אנו ממליצים להקטין חשיפה לאגרות חוב חו"ל המדורגות מתחת לדירוגי השקעה, לאור התשואה הנמוכה בהשוואה לסיכון באפיק זה.

לאחרונה המלצנו על הגדלת החשיפה למניות ישראל. רווחי הפירמות המקומיות צפויים לגדול לאור השיפור בתחזיות הצמיחה של ישראל, שוק העבודה החזק, וההערכה שהעלאת ריבית בישראל לא צפויה בחודשים הקרובים. בנוסף, תמחור שוק המניות הישראלי עדיף על שוקי המניות העיקריים בחו"ל. בכך, אנו עוברים להמליץ על מתן עדיפות קלה למניות ישראל על פני מניות חו"ל.

במבט כולל, אנו ממליצים על חשיפה מנייתית ממוצעת. בטווח הארוך, שינויים מהותיים במדיניות הפיסקאלית בארה"ב עשויים להביא לשיפור ברווחיות הפירמות, ולצד זאת עלולים להיות מלווים בהתפתחות גורמי סיכון לכלכלה העולמית (קיטון בסחר העולמי, גידול נוסף בחוב הממשלתי, עלייה בסביבת האינפלציה, סיכוני מטבע ועוד). לאור רמת התמחור הגבוהה בשאר אפיקי ההשקעה, האפיק המנייתי נותר אפיק מרכזי בתיק ההשקעות המומלץ. 

הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב במהלך שנת 2017. יתכן שפער זה יביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית.

קיימת חשיבות גבוהה למתן דגש על איזונים נכונים בין נכסי סיכון (מניות, אג"ח קונצרני, סחורות) לבין רכיבי הנזילות והאג"ח הממשלתי המהווים "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, לצורך שמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. 

במרבית השווקים העיקריים נמשכה גם השבוע ירידת תשואות באגרות החוב הממשלתיות. לאור השיפור הכלכלי, נראה שמדובר בתיקון לאחר עליית התשואות החדה שנרשמה בהן בשבועות שלאחר הבחירות בארה"ב. 

בארה"ב, תשואות אגרות החוב ל- 10 שנים ירדו בכ- 2-4 נ.ב., תוך ירידה קלה בתלילות העקום (פער התשואות בין 10 שנים לשנתיים). ציפיות האינפלציה הגלומות לטווחים של 5 ו- 10 שנים עלו השבוע בשיעור קל והן מוסיפות להיסחר סביב רמת שיא של למעלה משנתיים.   

גם בגוש האירו, נרשמה השבוע ירידת תשואות מתונה באגרות החוב הממשלתיות הארוכות. בניגוד למגמת המסחר הכללית עלו השבוע תשואות אגרות החוב של ממשלת בריטניה, על רקע המשך חששות מהתגברות בסביבת  האינפלציה במדינה.
 

בברזיל, הוריד השבוע הבנק המרכזי במפתיע את הריבית ב- 75 נ.ב. ל- 13%, בעוד מרבית החזאים צפו הורדת ריבית מתונה יותר. זאת, על רקע הערכות הבנק המרכזי שם כי האינפלציה צפויה להמשיך לרדת אל עבר היעד בעוד הציפיות לצמיחה נותרו חלשות. נזכיר, כי כלכלת ברזיל נמצאת בשנים האחרונות במשבר שכולל מיתון, ירידה חדה בשער הריאל (שהתאושש מעט בשנה האחרונה) וסביבת אינפלציה גבוהה. ההערכות הן כי הבנק המרכזי צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית, במידה והאינפלציה תמשיך להיחלש. תשואות אגרות החוב של ממשלת ברזיל ירדו השבוע לכל אורך העקום. 

בישראל, גירעון תקציב הממשלה צפוי להסתכם בשנת 2016 על 2.15% מהתוצר, נמוך מהיעד שעמד על 2.9%. זאת, בעיקר תוצאה של הכנסות גבוהות ממיסים ביחס לתכנון המקורי. נציין כי העלייה בהכנסות המדינה בשנת 2016 נובעת בחלקה מגורמים שהשפעתם צפויה להיחלש בשנת 2017. 

השבוע הנפיקה ממשלת ישראל 2 סדרות אג"ח באירו, בסך כולל של 2.25 מיליארד אירו. הסדרות שהונפקו הינן לטווחים של 10 שנים (1.5 מיליארד אירו) ו- 20 שנים (0.75 מיליארד אירו) ואלו זכו לביקושים גבוהים מצד המשקיעים. 

תשואות אגרות החוב הממשלתיות השקליות ירדו במעט בסיכום השבוע, בעוד אלו הצמודות עלו מעט בדגש על הטווחים הבינוני והארוך. 

באפיק הקונצרני, נרשמו השבוע עליות שערים קלות במדדי התל בונד לאחר עליות חדות יחסית שנרשמו בהם בשבוע שעבר. זאת, תוך צמצום במרווחי האשראי.   

מדד המניות העולמי נותר בסיכום שבועי כמעט ללא שינוי. בלטו בעליות מדדי מדינות שהושפעו לחיוב מהעליה במחירי המתכות התעשייתיות: אוסטרליה (2.5%), ברזיל (1.8%). מדד מניות חומרי הגלם העולמי הושפע אף הוא לחיוב מעליות אלו ובלט בעליות (1.6%). לעומת זאת, מדד מניות האנרגיה העולמי ירד השבוע ב-1.6% במקביל לירידה במחיר הנפט.

בארה"ב, המדדים המרכזיים נסחרו כמעט ללא שינוי, בעוד מדד הנאסד"ק עלה בכ-1% בהובלת מניות טכנולוגיה בתחום המחשוב. מנגד, חברות הפארמה בלטו בירידות שערים, על רקע התבטאויות פוליטיות לגבי הרמה הגבוהה של מחירי התרופות בארה"ב. עונת הדוחות לסיכום שנת 2016 נפתחה השבוע, ותכנס להילוך גבוה בשבועות הקרובים. ציפיות האנליסטים כוללות עליה מתונה של 3% ברווח המצרפי של החברות בהשוואה לרבעון המקביל (רבעון 4 של שנת 2015). רווחיות הפירמות עלולה להיות מושפעת לרעה מעוצמת הדולר במהלך הרבעון המדווח, ומהשפעות טכניות של עליית התשואות על פני העקומים הממשלתיים.

שוק המניות הישראלי רשם ירידות שערים מתונות. בלטו לחיוב מדדי הבנקים והנדל"ן שרשמו עליות בניגוד למגמה הכללית. גם בשוק הישראלי ניכרה השפעת הירידה במחיר הנפט, כאשר מדד ת"א נפט וגז ירד השבוע בשיעור של כ-1%. 

בסיכום השבוע הדולר רשם פיחות מול סל המטבעות העולמי. מבין המטבעות העיקריים, האירו, הין היפני והדולר הקנדי, רשמו תיסוף של כ-1% מול דולר ארה"ב. מנגד, הליש"ט נחלשה בכ-1%. השקל רשם תיסוף קל, בדומה למגמת המסחר בעולם.

מטבעות השווקים המתעוררים נסחרו במגמה מעורבת. הלירה התורכית מוסיפה לאבד מערכה, ורשמה השבוע פיחות חד של כ-5% מול הדולר. ההערכות בשווקים הן שהבנק המרכזי בתורכיה יבצע פעולות נוספות במטרה לעצור את הפיחות החד במטבע (כ-25% בשנה האחרונה). לעומת זאת, הריאל הברזילאי בלט בתיסוף של 1.4%.

מדד הסחורות העולמי נסחר השבוע בירידות שערים מתונות, בשל ירידה במחירי הנפט. גם מרבית הסחורות החקלאיות רשמו ירידות שערים על רקע עודף ההיצע השורר בתחום. 

מחירי המתכות התעשייתיות רשמו עליות שערים – מגמה שנמשכת מאז חודש פברואר 2016, אך הואצה בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב, והציפיות שהממשל החדש יבצע תוכנית רחבת היקף להשקעה בתשתיות פיזיות.