קבוצת סלקום ונוקיה מכריזות על הקמת מעבדת חדשנות, מהראשונות בעולם ליישומי NB – IoT

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

<p><img alt="" src="https://cdn.funder.co.il//i/a/2017-01-28-BRExit.jpg" style="height: 481px; width: 680px;" /></p> <br /><br /></div><div>כאן נעוצה בעיה קטנה: בניגוד לרוב בעם, בפרלמנט לא היתה אף פעם תמיכה גורפת בדבר יציאת האי מהתחייבויותיו כלפי אירופה. האם יש סכנה שהפרלמנט לא יאפשר את מימוש ה-BRExit? זה לא סביר, אבל יש בהחלט סיכוי שהגוף המחוקק יכניס כמה "עזים" לתוך אמתחתם של אלו האמורים לנהל את המשא ומתן העתידי. כל מקל כזה, בגלגלי התהליך, יכול לתת לנו הזדמנויות טובות לנצל את שוק המט"ח הגלובלי לעשיית קצת מזומנים. </div><div><br /></div><div>אגב, די מצחיק לזכור שתרזה מיי, ראש הממשלה הנוכחית של הממלכה המאוחדת, הייתה בעצמה במחנה של הישארות בריטניה באיחוד האירופי, ושעכשיו היא הממונה על המלחמה הגדולה ליציאה ברורה וסופית. מה קרה מאז אותו משאל עם היסטורי? האם האיומים בדבר קריסת הכלכלה הבריטית התגשמו בחלקם היחסי לזמן הקצר שעבר? האם יש תופעות של סגירת עסקים זרים המונית? האם יש הגירה של אזרחים לא מוסדרים, ונטישה של לקוחות מן המרכז הפיננסי שב-"סיטי"? ממש לא. שום דבר מאלו לא התחיל לתפוס תאוצה. </div><div><br /></div><div>יש האומרים שמעשי הבנק המרכזי אשר, כרגיל, נקט במדיניות של כמויות גדולות של נזילות נוספת הם הסיבה לכך שאין עדיין סימנים רעים בכלכלה. ואני חושב שלא כך הדבר. אחרי הכול, לא משנה כמה כסף אתה יכול לקבל בבנק, ובאיזו ריבית אתה יכול לקבל אותו אם החוק, הרגולציה, משטר המיסים, וכו... משתנים ללא הכר אחרי מעשי הנטישה. אז מה קורה פה בעצם? </div><div><br /></div><div>הדבר פשוט למדי: לא היה, וכנראה אין בסיס עתידי, לתחזיות הקשות שהיו מנת חלקם של רואי השחורות. לפחות בכל הקשור שבין הסיבה והמסובב סביב אותה פרידה. חלק גדול מן הבראנג"ה הפיננסית מתחיל לחשוב אחרת ממה שהיה מקובל בזמן קיום המשאל, ולהסתכל על הצדדים החיוביים יותר של המעשה. </div><div><br /></div><div>חופש מן האילוצים מבריסל, חופש עוד יותר גדול בניהול המטבע ובמשטר המיסוי, גיבוי מארה"ב החדשה על דבר הניתוק, וחופש הרבה יותר גדול לקיים גבולות המונעים תחרות לא הוגנת של סחורות, וכוח אדם. במילה אחת: חופש. שנתיים של מו"מ מול אירופה, וסגירה מחדש של הסכמי הסחר מול המדינות האחרות, כל זה ייקח זמן ומאמץ וכנראה הרבה רעש פוליטי סביבתי אבל לרוב האנליסטים דהיום הטווח הארוך הזה נראה עכשיו כגורם חיובי לקראת אופק של חופש גדול יותר ביכולות המדיניות. האם אופטימיות זו מחלחלת בנכס הפיננסי הבולט מכולם בהקשר לכך? </div><div><br /></div><div><span style="font-weight: bold;">הנה הגרף של הלירה שטרלינג מול הדולר:</span></div><div><br /></div><div> </div><div><br /></div><div>על בסיס החששות ממה שיקרה, ועקב ההבטחה העיקשת של דייויד קמרון לקיים את משאל העם, הלירה אבדה הרבה גובה: מסביבת 1.7 ועד סביבת 1.40 דולרים ללירה אחת. קו המגמה 2 כחול תחם היטב את המגמה ההיא. </div><div><br /></div><div>והנה הגיע ה-BRExit, והביא את הלירה לדרגת מחיר חדשה, וזאת בשני שלבים: פעם אחת, מ-1.34 ל-1.28, ולאחר מכן מ-1.20 ל-1.28. כל זה ברצף של פסימיות גדולה. אבל, אז, הגיעה התחתית הכפולה, דהיינו בדיקה כפולה רציפה של אותו אזור תמיכה בולט. </div><div><br /></div><div>תחתית זו נהנתה מתופעה חיובית נוספת וזו של סטייה חיובית לוגית (לא רשמית) כפי ש-1 סגול מראה לנו היטב. סטייה חיובית כזו מראה אם אינדיקטור המומנטום נמצא במצב גבוה יותר בתחתית השניה מזו הראשונה. </div><div><br /></div><div>אזור התחתית נבדק היטב (4 סגול) אבל לא יכלו לו, ולבסוף קרה מה שתמיד קורה: מה שלא יכול לרדת, מתחיל לבנות בסיס, ומנסה לעלות חזרה. קו המגמה 2 כחול היה המכשול הטכני הגדול שהיו חייבים לעבור, ואת זה הצליחו לבצע בשבוע שעבר (3 סגול). מכל האמור ניתן לזהות התחלה מרשימה של משהו חיובי התחלתי אשר לפניו רמות התנגדות היסטוריות חשובות. רמות אשר שימשו בעבר כתמיכה, ואשר נמצאות סביב 1.28, 1.34.  </div><div><br /></div><div>כמו כן, ישנו כמכשול נוסף את הממוצע הנע 200 יום (בירוק), והקו התוחם 2 כחול. </div><div><br /></div><div>כל אלו מהווים אוסף של מכשולים אבל ככל שהלירה תתקדם ותצליח להתגבר עליהם, הביטחון של השחקנים הקובעים בזירה הזו יגדל פלאים. יש לזכור: מגמה רשמית מוגדרת כזוג של שיאים ושפלים (עולים במקרה הזה). ואת זה אין לנו עדיין, אבל על בסיס הרוח הנושבת עכשיו ב-סיטי לא נתפלא אם נראה את הלירה חוזרת לאיתנה מקדם.</div><div><br /></div><div>עבור המעוניין לקחת עמדה כלפי הלירה הבריטית נמצאים כמה כלים כמו לסחור את המטבע, לסחור חוזה עתידי על המטבע או נכס הנסחר בזירות המסחר תחת הסמל GBPUSD. כמו כן, ניתן למנות בארץ את תעודת הסל של תכלית (תכלית ליש"ט) ואת קרן הנאמנות "סל פיקדון לירה שטרלינג רבעוני" מבית פסגות. בחו"ל ניתן לציין את תעודות הסל FXB, GBB לצורך זה.</div><div><br /></div><div><span style="font-weight: bold;">כמה מילים על הכותב:</span></div><div><br /></div><div>משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסי בכיר. הוא החל את דרכו כחלק מצוות הביצוע של בנק מקומי בבורסה, כאשר בארבעת העשורים האחרונים, הוא היה מעורב באספקטים השונים של אנליזה ומסחר בשוקי ההון בארץ ובעולם. כאנליסט, הוא משלב רקע פונדמנטלי עם ידע רחב בניתוח טכני. הוא כותב ומלמד במסגרות שונות כאשר ניסיונו מאפשר לו להאיר על סוגיות מעניינות בעולמנו הגלובלי. </div><div><br /></div><div><span style="font-weight: bold;">דיסקליימר:</span></div><div><br /></div><div>אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.</div><div><br /></div><div style="direction: ltr;"><p style="margin: 0px; text-align: right;"><span style="color: #000000; font-family: arial; font-size: 13.3333px; text-align: right;">הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.<br /></span></p></div></div></body></html>