תגובות על נתוני הלמ"ס >> טוב לשוק המניות פחות טוב ליצואנים

 

 
 

מיכאל לוי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
19/02/2017

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות לדיווח על נתוני החשבונות הלאומיים:

"הלמ"ס דווחה על נתוני חשבונאות לאומיים מרשימים מאוד לרבע האחרון של 2016.

בראש הדברים – התוצר גדל 6.2% (להלן – קצב שנתי), קצב מהיר יותר מאשר בשני הרבעים הקודמים: +4.2% ו +5.3%.

במחצית השנייה גדל התוצר העסקי כמעט 6% - נתון מרשים מאוד.

חשוב מאוד – הרכיב שהוליך את גידול התוצר העסקי במחצית השנייה של השנה הייתה ההשקעה בנכסים קבועים, שגדלה 10.2%. זאת משום שמדובר ברכיב שמגדיל את התוצר הפוטנציאלי של המשק ויסייע להפחית לחצי מחירים. לנוכח תיסוף השקל, מעודד להיווכח כי גם ייצוא הסחורות והשירותים ללא הזנק ויהלומים הצליח לרשום גידול מרשים של 4.5%.

הנתונים הללו מעודדים בפני עצמם וכן משלוש סיבות נוספות:

  • לנוכח ההערכות כי קצב הצריכה הפרטית, שהיה מנוע ההתרחבות של המשק בשנים האחרונות, יהיה איטי יותר מעתה, יגרמו הגידול המרשים של ההשקעות והייצוא לכך שצמיחת התוצר תהייה מאוזנת ובת-קיימא יותר.

  • נתוני הפעילות הכלכלית מראים כי האינפלציה הנמוכה – כפי שהתבטאה בכך שמדד המחירים לצרכן עלה 0.1% ב-12 החודשים האחרונים – אינה משקפת בהכרח חולשה של המשק.

  • עליית התוצר העסקי מהירה יותר מעליית התוצר הכללי – כך שהמגזר העסקי מוליך את הצמיחה הכלכלית – נתון חשוב מאוד למשק בריא ומודרני.

כאשר מתבוננים על סך המקורות שעמדו לרשות המשק – מוצאים עלייה של 6.3%, כשרוב העלייה נובעת מהתוצר המקומי ופחות מכך משייבוא הסחורות והשירותים. גם זו נקודה חשובה בהינתן תיסוף השקל כנגד רוב המטבעות של מדינות הסחר שלנו.

נקודה נוספת : ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא רשמה עלייה נאה בת 7.6% במחצית השנייה, אמנם פחות מאשר במחצית הראשונה, אך עדיין קצב נאה שמעיד על כך שמשקי הבית מתעתדים להמשיך להגדיל את הוצאותיהם לצריכה שוטפת ברבעים הקרובים.

ההוצאה לצריכה פרטית לנפש – מדד לרמת החיים הכוללת – אכן עלתה כ-3% במחצית השנייה, לאחר שעלתה 3.0% במחצית הראשונה, נתונים המעידים על שיפור מתמשך בתחום חשוב זה. רבים תוהים כיצד מתיישב ממצא זה עם התחושה של הציבור כי עלות המחייה גבוהה; ניתן להסביר זאת, בין השאר, בהבדלים בין שיעור השינוי של ההכנסות לבין התפלגותן (במשק שצומח מהר יש, בדרך כלל, הרעה ברמת השוויוניות של חלוקת ההכנסות) וכן בהתייקרויות שהצטברו בעבר הרחוק יותר.

התוצר העסקי לנפש גדל כ-4% במחצית השנייה – מדד לצמיחה הכלכלית הגבוהה של המשק.

הנתונים הללו חיוביים למשק ולשוק המניות, בהמתנה לדוחות הכספיים של החברות הישראליות לסיכום הרבע האחרון ושנת 2016 כולה".


שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר:
 
נתון הצמיחה באמת מפתיע לטובה וצריך לעודד את כל המשקיעים והכלכלנים בארץ. הדבר המעודד ביותר בנתון שפורסם הינו העובדה כי הצמיחה לא נובעת אך ורק מגידול מאסיבי בצמיחה הפרטית. ניתן לראות כי חל גידול מתון בצריכה הפרטית לעומת גידול משמעותי בייצוא הסחורות והשירותים והגדלת ההשקעות בנכסים קבועים. שוק המניות הישראלי הולך ליהנות מכך, כאשר המרוויחים הגדולים ביותר יהיו מניות מוטות כלכלה מקומית. דווקא חברות הייצוא עלולות להיתקל בקשיים כי נתון זה ייתן רוח גבית לשקל שצפוי להתחזק מה שיקטין את רווחיהם.



יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות אמר בעקבות נתוני הצמיחה הטובים לרבעון הרביעי של 2016 שהתפרסמו היום : "חברות החשופות לעודפי מט"ח, פועלות לגידור החשיפה המטבעית בתחילת שנת הכספים וכאשר שער המטבע צולל לעבר רמות שפל – הן מזדרזות כדי לשריין שערים נוחים. כל זאת, במטרה לשמור על שולי הרווח המתוכננים החברות, בהתאם לתחזיות כלכליות שסיפקו, לכן עליהם כעת לפעול גם בתנאים פחות טובים ולמכור את המט"ח שברשותן, מה שגורר אפקט דומינו ולייסוף דרמטי עוד יותר של השקל. להערכתנו ועל רקע דברי נשיאת הבנק המרכזי האמריקאי, ג'נט ילן, פוטנציאל העלאת שער ריבית הדולר כבר בישיבה הקרובה של ועדת השוק הפתוח (FOMC) ב-14-15 למרץ, צפויה לתמוך בדולר ולמתן את עודפי ההיצע. בנק ישראל אינו צפוי לשנות את שער ריבית השקל, כך שהפוטנציאל להתרחבות פער הריביות עשוי לספק תמיכה משמעותית אל השער הדולר אל מול השקל".
 
עוד הוסיף פריימן: "סביב רמה של 3.71 שקלים לדולר הופיעו ספקולנטים וגופים זרים גדולים שקנו דולרים בכמויות גדולות בציפייה שבנק ישראל יתערב בהיקפים גדולים. ההערכה היא שבנק ישראל המודע למדרון החלקלק ופוטנציאל כדור השלג הצפוי עם פריצה מטה של רמת 3.7 שקלים לדולר והידרדרות שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, יבקש למנוע את המשך התנועה אל עבר רמת 3.68 שקלים ופחות מכך, מתערב במסחר".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x