המידע על האינפלציה הבלתי צפויה המשתקף במחירי האג"ח הצמודות למדד

בתחילת כל חודש מגבשים הפעילים בשווקים הפיננסיים את ציפיותיהם לגבי השינוי במדד המחירים לצרכן באותו חודש, והמדד מתפרסם ב-15 בחודש הבא. ניתוח זה בוחן כיצד הפעילים משנים את הערכותיהם לגבי השינוי במדד מראשית החודש ועד לאחר פרסומו.

במהלך 45 הימים שחולפים מתחילת החודש עד לפרסום המדד (לפני פרסומו) הפעילים לומדים מידע משמעותי על האינפלציה שלא נחזתה בתחילת החודש – 42%. ביום המסחר הראשון לאחר הפרסום השוק לומד כ-30% נוספים, ובימים שלאחר מכן הפעילים מתאימים את מחירי האג"ח ליתר המידע.

יכולתם של הפעילים ללמוד מידע על האינפלציה בזמן התפתחותה הייתה ב-2001—2009 גבוהה מאשר ב-2009—2015. הדבר נובע ככל הנראה מהעובדה שעד 2009 היה סעיף הדיור במדד מתואם מאוד עם שער החליפין, נתון שהמידע לגביו ידוע במשך החודש באופן שוטף.

הניתוח עשה שימוש בנתונים על אג"ח ממשלתיות צמודות למדד מהתקופה שבין אפריל 2001 לנובמבר 2015. האיור מראה את שיעור האינפלציה שנלמדת במשך התקופה כתוצאה מ-1% אינפלציה שלא נחזה בראשית החודש. כפי שניתן לראות, הפעילים לומדים מידע משמעותי במהלך החודש, בזמן שהאינפלציה מתפתחת, אולם הם גם לומדים חלק בלתי מבוטל מהמידע – יותר ממחצית – רק לאחר פרסום המדד.

כאשר מחלקים את התקופה לשתי תת-תקופות – אפריל 2001 עד יוני 2009 ויולי 2009 עד נובמבר 2015 – מוצאים בכל אחת מהן תוצאות שונות מאוד. בתת-התקופה המוקדמת מתקבלות תוצאות דומות לאלו שנמצאו בכל התקופה. לעומת זאת, בתת-התקופה המאוחרת גילו המשקיעים במהלך החודש מעט מאוד מידע על האינפלציה שלא נחזתה בראשיתו, ופרסום המדד חשף להם כ-80% ממנה. המחקר מציע הסברים לתוצאה זו, ביניהם העובדה שעד 2009 היה שוק השכירות נקוב ברובו בדולרים, וסעיף הדיור (כ-20%—25% מהמדד) היה מתואם מאוד עם שער החליפין; מאחר שהמידע לגבי שער החליפין זמין באופן שוטף, יכלו הפעילים בשוק לעדכן את התחזית לאינפלציה במהלך החודש, עם התפתחותה. הבדלים נוספים במאפייני האינפלציה בין התקופות יצרו הבדלים במידת יכולתם של הפעילים לחזות את האינפלציה במהלך החודש.