השבוע האחרון אופיין על ידי עליות קלות בשוקי המניות על רקע ציפייה להכרזת תוכניתו הפיסקאלית של טראמפ. הבחירות המתקרבות בהולנד (15.3) וצרפת (23.4) העיבו על חלק מהשווקים אך כנראה תרמו לירידת תשואות בשוק האג"ח בארה"ב. למרות הציפייה להרחבה פיסקאלית, שוק האג"ח בארה"ב גם נהנה מעליות מחירים, בעיקר לקראת סוף השבוע. בשבוע הקרוב: בארה"ב, הנתונים החשובים שיתפרסמו ביום רביעי הם מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ואינפלציית PCE. ביום שישי יתפרסם מדד מנהלי הרכש ISM בשירותים. ביום שלישי טראמפ אמור להציג לקונגרס את תוכנית הרפורמה במיסים ובמידה ולא יהיו בה חידושים מרחיקי לכת, שוק האג"ח יכול להמשיך את הראלי. בישראל יתפרסמו שני אינדיקטורים חשובים לגבי הצריכה הפרטית (התמתנות כן או לא?): מכירות ברשתות השיווק (היום) ורכישות בכרטיסי האשראי (ביום שלישי). לא צפויות הפתעות בהחלטת הריבית מחר ובנק ישראל צפוי להתמיד בשימוש במשפטי forward guidance. חשוב יהיה לראות איך הוועדה המוניטארית מתייחסת לצמיחה המהירה ברבעון ד'.
מאקרו ישראל
-
שיעור האבטלה נותר יציב בינואר על 4.3%, אך ירד ל- 3.7% בגילאים 25-64.
-
בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות בקצב קליטת עובדים חדשים.
-
יצוא שירותים עלה ב- 10.3% בשנת 2016 ומהווה קטר חשוב לפעילות הכלכלית.
-
ברבעון ד', הייצור התעשייתי עלה ב- 4.2% בחישוב שנתי.
-
מסתמנת התמתנות בצריכה במרבית האינדיקטורים, כולל הפדיון בענפי המסחר.
- למרות התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח, השקל יוסף ב- 0.3% בשבוע האחרון וב- 2.7% מתחילת השנה.
מאקרו גלובלי
-
למרות העלייה במחירי המשכנתאות בארה"ב הביקוש לרכישת דיור נותר גבוה.
-
בינואר המכירות של דירות יד שנייה עלו ב- 3.3% ושל דירות חדשות ב- 3.7%.
-
מגמת הירידה במספר דורשי העבודה מאותתת על גידול מהיר במספר המועסקים.
-
מספר חברי הפד בעד העלאת ריבית בקרוב (fairly soon) אך רואים סיכון מתון (modest) לעלייה מהירה באינפלציה.
שוק האג"ח
-
שוק האג"ח בארה"ב ממשיך במגמת ירידת תשואות איטית מהשיא בדצמבר.
-
השוק מחכה לתוכניות הפיסקאליות של טראמפ, בפרט הרפורמה במס.
-
צפויה העלאת ריבית הפד במאי או ביוני, אלא אם נתוני תעסוקה ואינפלציה יפתיעו כלפי מעלה – ואז העלאה במרץ בהחלט סבירה.
-
בשבוע האחרון שוק האג"ח הישראלי אופיין על ידי ירידה תשואות בשקלי הארוך מול עליית תשואות בצמוד הארוך, זאת על רקע המשך ייסוף בשקל.
-
במרץ האוצר ינפיק 4.5 מיליארד ₪ באג"ח סחירות מול פדיון של 1.3 מיליארד.
-
אנו ממשיכים להמתין להזדמנות יותר נוחה להאריך מח"מ (כאשר 1026=2.2).
זום אין
סך מצבת האג"ח הממשלתי האמריקאי עומדת על 13.9 טריליון דולר. מדינות זרות מחזיקות כ- 43% מסך החוב הממשלתי.
-
סין מחזיקה כ- 1.06 טריליון דולר, זאת לאחר מכירות נטו של קרוב ל- 200 מיליארד דולר בשנה שעברה.
-
היפנים מכרו רק 30 מיליארד דולר בשנת 2016 ויפן מובילה כעת באחזקות של 1.09 טריליון דולר.
-
המדינה במקום השלישי הינה אירלנד, עם 288 מיליארד דולר אחזקות באג"ח ארה"ב.
-
עדיין מחזיק האג"ח המוביל הינו הפד אשר מחזיק 2.46 טריליון דולר באג"ח ממשלתי (17.7%) נכון ל-22 לפברואר.
-
בחודש דצמבר תושבי חוץ מכרו אג"ח ממשלתי של ארה"ב בהיקף של 21.8 מיליארד דולר. בכל שנת 2016 זרים מכרו 333.3 מיליארד דולר. חשוב להדגיש שגם כאשר התשואות הארוכות ירדו לכיוון 1.5% ברבעון ג' 2016, זרים מכרו אג"ח מדי חודש ו- 318 מיליארד דולר מינואר עד חודש אוקטובר (לפני טארמפ). כלומר השפעתם של הזרים על שוק האג"ח הייתה זניחה.
מתחילת 2011 ועד אמצע 2015 הזרים רכשו אג"ח אמריקני בהיקף מצטבר של 1.1 טריליון דולר. בתקופה זו, תשואות האג"ח בארה"ב ירדו עד 2013 ואז התחילו לעלות בפרט בסוף 2013 עם ה- Taper tantrum, זאת למרות רכישות נטו של זרים ברבעון ד' 2013.
מאמצע 2015 זרים מקטינים פוזיציה באג"ח ארה"ב ולמרות זאת התשואות ירדו ל- 1.5% ביולי 2016. עליית התשואות בארה"ב במחצית השנייה של 2016 כן לוותה על ידי מכירות של זרים.
לסיכום, אין התאמה ברורה בין הביקוש של זרים בשוק האג"ח בארה"ב וכיוון התשואות.
לגבי הטענה שסין מסוגלת "להעניש את טראמפ" במידה ותתפתח מלחמת סחר וכו' על ידי מכירה מסיבית של אג"ח (מה שלא נראה לנו סביר עקב הפגיעה בשווי יתרת האג"ח של סין), כמה עובדות: סין מחזיקה רק 7.6% מסך החוב האמריקאי מול 17.7% המוחזק על ידי הפד. הפד מסוגל לנטרל השפעה זו על ידי פעולה הפוכה.