יניב חברון הכלכלן הראשי של אקלסלנס >> "מחצית מתקופת החסד כבר מאחורינו"

בנימה אישית

שוב כולם שואלים מה עם הדולר – תמיד זו אותה בעיה, כאשר נכס פיננסי מאבד גובה, מיד כולם שואלים, מתי הזמן לקנות אותו מחדש. התשובה האמיתית היא שאף אחד לא באמת יודע. מגמות של מטבע הן בד"כ ארוכות טווח ומונעות מכוחות ריאליים שלא נוהגים להשתנות בקלות. מלבד כוחות ריאליים יש את הכוחות המוניטריים שהם בעצם הפרשי ריביות, שכאשר מרווחים אלו מספיק אטרקטיביים, הם יכולים לקבוע תנודת מטבעות. מלבד אלו יש כמובן את הגורמים הבלתי צפויים או גורמים זמניים כמו הכנסת אג"ח ממשלת ישראל למדד WGBI של סיטי שיזרים לשוק המקומי כמה מיליארדי דולרים בקרוב. ואחרי כל אלה יש כמובן את הפעולות הבלתי קונבציונליות של הבנקים המרכזיים שלא עוזרות באמת אלא אם הן נעשות במסות אדירות ולזמן בלתי ידוע וגם אז תנועת המטבע מתרחשת כל עוד הפעולה נמשכת (ראו ערך קניית טריליון אירו באירופה, קרוב לטריליון יין ביפן ומספר דומה בארה"ב וכו').

 

היפוך מגמה ? - אז אחרי שהבנתם שאין באמת סיכוי לתזמן בוודאות גדולה את היפוך המגמה של הדולר, או אם לומר את האמת, היפוך מגמה של השקל אנחנו רק נזכיר לכם שהכוחות הריאליים, כלומר הכוחות הכלכליים שתומכים בכניסת מט"ח עודפת שמחזקת את השקל צפויה להימשך. למרות זאת היפוך מגמה והיחלשות של השקל מחדש אחרי שנים שלל כוחות לייסוף יתרחשו ברבעונים הקרובים, כתוצאה ממדיניות ריבית מצמצמת בכלכלות ארה"ב ואירופה, ומנגד ישיבה על הגדר של בנק ישראל בשנים הקרובות. אינני יודע מה הוא מרווח הריביות שיצור את הטריגר לתנועה ההפוכה בשוק המט"ח ולפיחות מתמשך של השקל אבל אני יודע שבוודאות יש כזה, עכשיו רק צריך לחכות שהכלכלות והאינפלציה בארה"ב ובאירופה ימשיכו להתחזק והלחצים שם להעלאות ריבית יתגברו.

 

בוודאי "יש כאלה" שישאלו, מה יקרה אם האינפלציה בישראל תתחיל ללחוץ ולהתקרב לרף העליון של היעד (3%) והבנק המרכזי פה גם יאלץ להעלות את הריבית ואני בנימה אישית זו הייתי עונה מדוע "יש כאלה" שתמיד חושבים כיצד לחצות גשרים שגם ככה לא יגיעו אליהם.

המלצות

"יהיה נכון לבצע התאמה נוספת בשיעור הריבית"

מי היה מאמין שאותה ג'נט ילן שגימגמה בחשש ובקול רועד בחודש פברואר 2016, והודתה שהפד לא היה מוכן לירידות בשווקים וזאת שהעלתה את הריבית לראשונה מאז המשבר חודשיים קודם לכן,  תהיה זו שתדבר בבטחון מלא על הצורך בהעלאת ריבית בארה"ב, רגע לפני הבחירות באירופה, כאשר היא מודעת לסיכון שנובע מאירועים אלו. 

אולי בכל זאת נזכיר כי בתחילת שנת 2016, בעקבות הירידות החדות בסין וצניחת מחירי הנפט, השווקים נכנסו לסיחרור, והנגידה האמריקאית באותה תקופה נשמעה מבולבלת וחסרת ביטחון. היא אפילו אמרה כי כל האופציות על השולחן, כולל להפחית שוב את הריבית רגע לאחר שהעלו אותה לאחר 8 שנים. 

הכלכלה האמריקאית מתחממת - הנתונים בארה"ב שווים העלאת ריבית, אפילו יותר מאחת. המשק האמריקאי מחומם יתר על המידה והפד השיג כבר מזמן את רוב המטרות שלו ובכל זאת כמעט את אותו דבר יכולנו לכתוב בשנת 2014, בספטמבר 2015 ובכל פעם שהשווקים הצליחו להפתיע את הפד מחדש.

 

בשווקים מתמחרים העלאת ריבית ב-15.3 – ביום שישי הנגידה האמריקאית היתה נשמעת הכי ניצית מאז ומעולם. מי שנחשבה ליותר יונית, אפילו מהנגיד הקודם ברננקי, אמרה כי שיעור האבטלה הגיע ליעדים ארוכי הטווח של הפד, שהצמיחה של הכלכלה מעודדת ושהסיכונים מחוץ לארה"ב פחתו. את האיתות החשוב ביותר להעלאת הריבית סיפקה ילן , כאשר התייחסה להחלטת הריבית הקרובה ואמרה שבמידה וחברי הוועדה ישתכנעו שהצמיחה והאינפלציה ימשיכו להשיג את המטרות ארוכות הטווח, זה יהיה נכון לבצע התאמה נוספת בשיעור הריבית.

 

מלבד ילן, מספר חברי פד נוספים דיברו במהלך השבוע והצליחו לתמוך בתשואות. כבר לפני הנאום שלה, תשואות אג"ח הן לשנתיים והן ל-10 שנים בארה"ב עלו תוך 4 ימים ב-15 נ.ב., כאשר במקרה של השנתיים, הגיעו לשיא של 7 שנים. 

 

ראש הפד מניו יוקר דדלי אמר בראיון כי הסיכונים הכלכליים פוחתים וכי הנסיבות להעלאת ריבית גברו בחודשים האחרונים. 

כמו כן, ראש הפד מסן פרנסיסקו וויליאמס אמר כי הוא צופה שהאפשרות להעלאת ריבית במרץ תקבל התייחסות רצינית. הוא הוסיף כי הפד קרוב להשגת היעדים של אבטלה ואינפלציה. הוא הוסיף כי הכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח גם אם הפד יעלה ריבית. 

ראש הפד מפילדלפיה אמר כי תומך בשלוש העלאות ריבית של רבע נקודה כל אחת  בשנת 2017 במידה והכלכלה תעמוד על המסלול. נזכיר כי לפני שבועיים אמר כי הועדה המוניטרית של הפד חייבת להיות "פתוחה" לאפשרות להעלאת ריבית במרץ. 

אפילו חברת הפד בריינרד, הנחשבת ליונית, אמרה כי בהנחה של התקדמות ממושכת של הכלכלה, יהיה נכון להיפטר מהגישה הקומודטיבית (או מרחיבה) ולהמשיך במגמה הדרגתית. אמרה כי הכלכלה נמצא במצב "מעבר" (transition) שבמידה וימשך, יאפשר לא רק להעלאות ריבית בהדרגה אלא גם לשקול אפשרות להקטין את גודל המאזן של הפד. 

 

נתוני מאקרו תומכים מאשרים כי יש הצדקה בדבריו של חברי הפד- בשבוע שעבר התפרסמו רצף של נתונים טובים. 

ענף הייצור ממשיך לחגוג- מדד מנהלי הרכש היצרני ISM  עלה בחודש פברואר ב-1.7 נק' לרמה של 57.7, הגבוהה מזה 2.5 שנים, מעל הצפי של 56.2. בולטת במיוחד העלייה של 4.5 נק' בסעיף ההזמנות החדשות, שהגיע ל-65.1, שיא של כשלוש שנים. 

 

גם מדד ביטחון הצרכנים של הפד שעלה במעל 3 נק' בחודש פברואר לרמה של 114.8, רשם שיא מאז יולי 2001! סעיף המצב הנוכחי שמשקלו 40%, עלה בכ-3 נק' לרמה של 133.4, בדומה לסעיף הציפיות עם משקל של 60% שגם הוא עלה בכ-3 נק' לרמה של 102.4 

מדד מחירי הצריכה PCE עלו בחודש ינואר ב-0.4% והגיעו לשיעור של 1.9% ב-12 מונחים שנתיים, הרבה מתחת למדד מחירים לצרכן שפורסם לפני שבועיים ועמד על 2.5%. במקרה של מדד הליבה, עלה בינואר ב-0.3% ונותר כמעט ללא שינוי ברמה שנתית, בשיעור של 1.7% גם מתחת למקבילו ה-CPI שעמד בינואר על שיעור של 2.3%. עצם העובדה שמדד PCE  ליבה לא באמת מצליח לקפוץ מדרגה מתיר מרווח נשימה לפד להעלאות ריבית במועד הקרוב, זאת על אף הנאמר על ידי חברי הועדה המוניטרית. גם אם השוק מגלם הסתברות של מעל 80%, זכור לנו היטב שבכל השנה שעברה השוק לא באמת היה בכיוון... 

 

עם זאת קיים נתון אחד שדווקא אכזב. הזמנת מוצרי בני קיימא הציגו עלייה של 1.8% בחודש דצמבר לאחר ירידה של 0.8% בנובמבר, בעיקר לאור עלייה של 70% בסעיף המטוסים הנחשב לעונתי. ללא מטוסים, רשם הנתון ירידה של 0.2% לאחר עלייה של 0.9% בחודש הקודם, מתחת לציפיות המוקדמות. 

בשוק מוכנים להעלאת ריבית של ילן ורק אכזבה מדוח התעסוקה תוכל אולי לדחות את העלאה במספר חודשים. ההערכה היתה שילן תחכה לבחירות בצרפת אבל אם השוק כבר מוכן אז אולי עכשיו, אם לא אז ביוני. 

"מחצית מתקופת החסד כבר מאחורינו"

הנשיא האמריקאי טראמפ עבר כמעט מחצית מה-100 ימים של חסד שהשוק מקנה לו. בתקופה הזאת הוא לא חידש הרבה מעבר לנאמר בקמפיין, היו לו לא מעט פרשיות ומחלוקות עם חבריו בממשלה כולל פיטורים, הרבה התקפות בפן החוץ (סין, יפן, מקסיקו, גרמניה) והרבה פיוסים לאחר מכן (יפן וסין), הבטחות במדיניות המס, הפיננסיים, הבריאות... ושום דבר לא קונקרטי מלבד מתן הנחיות להורדת הרגולציה בפיננסים והוצאת ארה"ב מהסכם הטרנספסיפי. זה הכל! אבל לשוק נוח להאמין לו.

בשבוע שעבר טראמפ הצליח להחזיק את השווקים ולא אכזב בנאום שלו כאשר הבטיח תוכנית של טריליון דולר. אמנם לא נתן שום פרוט לגבי אופן ביצוע התוכנית שלו להבדיל מקודמיו של טראמפ בנאומים הראשונים בקונגרס (אובמה ובוש), אך שידר בבהירות כי תוכניותיו אכן ייצרו צמיחה ואינפלציה, ובימים אלו מגבשים את ביצוע התוכנית.

בנסיבות אחרות, נאום כזה היה יכול להיתפס כאכזבה, הרי הוא לא סיפק לשוק שום חידוש. פשוט השוק מאפשר לו את מחצית ימי החסד הנותרים. תהנו מהראלי כל עוד הוא יחזיק מעמד, חודש חודשיים.  

מה היה בעצם בנאומו של טראמפ? כפי שציינו לעיל, לא קיבלנו שום פרוט על אופן ביצוע התוכנית הכלכלית, הגיוני (או לא...) אם שר האוצר רק נכנס לתפקידו לפני מספר שבועות. עם זאת, בנאומו לא דילג על אף אחד מהמרכיבים הכלכליים המרכזיים אותם הציג מתחילת קמפיין הבחירות שלו. ראשית, הוא עדיין חושב שהצורך בשינויים קיצוניים הוא בלתי נמנע. שנית, המשיך לציין שהצורך בהשקעות פנים- אמריקאיות הוא אדיר, וכי עד היום הושפעו ההשקעות לשלילה מההשקעות שביצעה ארה"ב מחוץ למדינה. כמו כן, מדבר על הצורך בהגברת הביטחון האישי והתעסוקתי. כך שוב דיבר על בנייתה של החומה על גבול מקסיקו שתחל בקרוב. 

בנוסף, דיבר על כוונתו להגדיל את משאבי הצבא כדי להילחם בטרור העולמי וחזר על הצורך בשינוי ואכיפת כללי ההגירה במדינה. טען כי חייבים להקל על יכולת עשיית העסקים של החברות בתוך המדינה, כך שלא ישתלם להן לעזוב. טען כי הצוות הכלכלי שלו עובד על "תוכנית מס היסטורית שתפחית את מס החברות ותהפוך את החברות האמריקאיות לתחרותיות בכל מקום". הוסיף כי תוכנית המס תכלול גם "הפחתה מאסיבית בנטל המס על מעמד הביניים. לא שכח את התוכנית להעלאת מכסים. לפי טראמפ לא ייתכן מצב בו מצד אחד המכסים אל תוך ארה"ב יהיו נמוכים ומצד שני המכסים מחוץ למדינה יהיו גבוהים. 

בנוגע להשקעות בתשתיות, טען כי יבקש מהקונגרס שיאשר חוק להשקעות של טריליון דולר שימומן על ידי הון פרטי וציבורי.

כמו כן, התייחס למדיניות הבריאות ודיבר על הצורך בשינוי תוכנית אובמה-קאר, למרות שגם אמר כי יעבוד על מנת להפחית את מחירי התרופות, דבר שבעצם מאפיין את הדמוקרטים ולא את הרפובליקנים. 

6 שבועות רציפות בהם מדד S&P 500  עולה. כפי שכתבנו לעיל, לשוק נוח להאמין בדבריו והבטחותיו של טראמפ. עד כדי כך ש"ה"-עלייה של השבוע התקבלה בדיוק יום למחרת לנאומו של טראמפ (יום רביעי- עלייה של 1.4%). בסופו של דבר, במצטבר השבועי נרשמה עלייה של 0.67% עם כי בפרוט לפי סקטורי הביצוע הוא מעורב (ומנוגד) בין סקטורים דפנסיבים למחזוריים. 

הסקטור הבולט במיוחד הוא הפיננסים שנהנה מזינוק חד בתשואות אג"ח (17 נ.ב. בתשאות ל-10 שנים). גם סקטור האנרגיה עלה ב-1.4% למרות ירידה שבועית של 1.2% במחיר החבית, שאף ביום חמישי הגיע לרמה הנמוכה מזה שלושה שבועות על רקע עלייה במלאים שהביאה את המאזן לרמה הגבוהה מאז שנת 1982. עלייה יומית במניות הסקטור של 2.1%  אחרי נאום טראמפ הצליחה לקזז את הירידות שהגיעו לקראת סוף השבוע. 

לגבי הסקטורים המפסידים, בולטים במיוחד סקטורים דפנסיבים ומחלקי דיבידנדים (אותם סקטורים שלפני שבוע דווקא נהנו מהירידה החדה בתשואות) שהפעם נפגעו מעליית תשואות. כך תשתיות ותקשורת ירדו ב-0.25% ו-1.13% בהתאמה. צריכה שוטפת הציג ירידה של 0.4% בעוד שסקטור הנדל"ן גם הוא ירד ב-0.8%. 

 

סיכומה של עונת הדוחות- אחרי שכבר 98% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500  הציגו דוחות, ניתן לכנות את הרבעון הרביעי של שנת 2016 כרבעון מוצלח, זאת  לאחר שהרבעונים הקודמים לא היו מעודדים במיוחד. אז, הסקטורים השונים הושפעו לרעה ממשבר הנפט והסחורות ומתשואות אג"ח נמוכות. 

בתחילת העונה, הצפי לעלייה ברווחים היה של 4.3%, וכיום לקראת הסיום הוא תוקן כלפי מעלה לשיעור של 5.7% לאחר מספר הפתעות טובות. בין הסקטורים שבלטו במיוחד ניתן למנות את הפיננסים עם עלייה ברווחים של 9.2%, ותת סקטור הבנקים עם עלייה של 12.5%. סקטור הטכנלוגיה והתשתיות הציגו עלייה ברווחים של 11.5% ו-9.1% בהתאמה. 

יש להדגיש את מצבו ההולך  ומשתפר של סקטור האנרגיה שצפוי להציג ירידה ברווחים של 2.2% ("בלבד") לאחר רבעונים קשים מאוד, למרות שתת סקטור "הציוד והשירותים" עדיין סובל, עם ירידה ברווחים של 78%. 

בשורת ההכנסות, עד סוף העונה צפויה להתקבל עלייה של 4.1%, לעומת הערכה ראשונית של 3.7% אותה חזו בתחילת עונה. 

מומנטום בגוש האירו למרות התקרבות הבחירות 

סיפור התשואות- בצרפת המתחרים של לה-פן סוגרים מעט את הפער בסיבוב הראשון לבחירות. כמו כן שיעור האינפלציה עולה מדרגה למרות שמדד הליבה נותר ללא שינוי. מעבר לגורמים הפנימיים, נראה כי העלייה בתשואות בארה"ב גם גררה יחד עמה את עליית התשואות בגוש האירו. כך, התשואות ל-10 שנים בגרמניה עלו ב-10 נ.ב. בשלושה ימים בלבד לרמה של 0.3%.  

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.