סגור
rss צור קשר גילוי נאות ניוזלטר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית
גלרית עיתונים
funder פאנדר
חיפוש קרנות נאמנות  
 
 

דודי רזניק, לאומי שוקי הון >> איך תשפיע כניסה אפשרית של ישראל למדד החדש WGBI-Extended

19/03/2017     דודי רזניק  
עיקרי דברים 
מקרו
 כניסה אפשרית של ישראל למדד החדש WGBI-Extended של סיטי בנק פותחת אפשרות לחשיפה גדולה מזו הנוכחית של השוק למשקיעים זרים. כניסת ישראל למדד, ככל שתתרחש, צפויה להביא לירידת תשואות מסוימת תוך אפשרות להשתטחות מסוימת בעקום השקלי הלא צמוד. הכניסה צפויה להצטרף לכוחות הנוכחיים הפועלים להתחזקות השקל.
 בחודשיים הראשונים של השנה נמשכה העלייה בגביית מיסים תוך שמירה על רמה נמוכה יחסית של גרעון. 
 בנק ישראל רשם רמת התערבות גבוהה יחסית בשוק המט"ח בחודש פברואר. יתרות המט"ח של ישראל ממשיכות לטפס מעל לרף של 100 מיליארד דולר.
 הלמ"ס עדכן כלפי מעלה את הצמיחה ברביע הרביעי של השנה ל 6.5%. המשק הישראלי מתקרב לתעסוקה מלאה לאור ההתמתנות בקצב הגידול של משרות השכיר ובקצב עליית השכר הנומינלי.
 סקר מגמות בעסקים מגלה כי השיפור בפעילות העסקית נמשך גם בחודשיים הראשונים של שנת 2017. השיפור בפעילות הסקטור העסקי בדגש על ענפים אשר סבלו מחולשה בשנים האחרונות, ככל שתימשך, עשויה להוביל להרכב צמיחה מאוזן יותר מזה של השנים האחרונות.
 דו"ח התעסוקה בארה"ב היה דו"ח חזק נוסף הנותן חותם להעלאת ריבית בהחלטה הקרובה השבוע. עדין לא ניכרים סימנים ללחצים לעליית שכר דבר הצפוי לאפשר לפד לשמור על קצב העלאות ריבית מתון יחסית.
אג"ח ממשלתי
 האפשרות לכניסה למדד  החדש WGBI-Extended תרמה למגמה חיובית ולהמשך הביצועים העודפים של האפיק השקלי הלא צמוד.
 צמודי המדד המשיכו לרשום ירידות שערים על רקע האפשרות של הורדת שיעור המע"מ וירידה מחודשת במחירי הנפט בעולם.
 ציפיות האינפלציה ממשיכות לרדת לאורך כל העקום. בחלק הארוך של העקום נראה כי הציפיות קרובות לתחתית.
 אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ של 5 - 6 שנים.
 אנו ממשיכים להמליץ על מתן עדיפות להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד.
אג"ח קונצרני
 מגמת ירידת המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נמשכת. 
 בדומה לאפיק הממשלתי גם באפיק הקונצרני ניכרים ביצועים עודפים של השקלים הלא צמודים.
 נמשכת המלצתנו להקטנת החשיפה לאפיק הקונצרני ובעיקר לקבוצות הדירוג הנמוכות.


אג"ח ממשלתי ומקרו
מבט שבועי –מגמת הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים נמשכה גם השבוע. בעוד שלאורך העקום השקלי הלא צמוד נרשמה ירידת תשואות, עליית תשואות נרשמה לאורך כל העקום צמוד המדד. השקלים הלא צמודים נהנו השבוע בעיקר מהפרסומים בדבר האפשרות הריאלית של צירןף שוק האג"ח הממשלתי המקומי למדד האג"ח הממשלתי העולמי החדש WGBI-Extended של סיטי. ציפיות האינפלציה ממשיכות לרדת על רקע האפשרות הריאלית להורדת המע"מ בהמשך השנה.
מגמת הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים נמשכה השבוע תוך עליות שערים לאורך כל העקום לעומת ירידות שערים לאורך העקום צמוד המדד. השקלים הלא צמודים נהנו השבוע מפרסום הערכות כי שוק האג"ח הממשלתי המקומי קרוב לכניסה למדד החדש WGBI-Extended של סיטי, מדד האג"ח ממשלתי הנוכחי WGBI  כולל כיום 23 מדינות משווקים מפותחים ומתפתחים כאחד. המדד החדש יכלול 26 מדינות ויוסיף את סין, דרום קוריאה וישראל מעבר להרכב הנוכחי של 23 מדינות במדד הקיים. במדד החדש המשקל של ישראל יהיה 0.26% ויהיה אחד מן הרכיבים הקטנים ביותר במדד זה.
גרף - 1  שינוי שבועי בתשואת אג"ח שקלי
 
גרף - 2  שינוי שבועי בתשואת אג"ח צמוד מדד
 
מקור: גלובס טרייד.
צמודי המדד סבלו מהעובדה כי לאור גביית המיסים המסתמנת בתחילת השנה, קיימת אפשרות ריאלית להורדת המע"מ בהמשך השנה. לסנטימנט השלילי בצמודי המדד, הנמשך למעשה מתחילת השנה,  תרמה גם התחדשות ירידת מחירי הנפט השבוע בעולם . ירידות השערים נרשמו גם השבוע בעיקר בטווח של 9 שנים ומעלה. ירידת התשואות בשקלים הלא צמודים לעומת עליית התשואות באג"ח ממשלת ארה"ב (על רקע התחזקות הערכות לגבי העלאת ריבית הפד כבר בשבוע הקרוב) הרחיבו את פערי התשואה השליליים בכל הטווחים.

ההשפעות הצפויות של כניסתה האפשרית של ישראל למדד *WGBI.
מסקירה שהתפרסמה השבוע על ידי כלכלני סיטי בנק עולה כי ישראל קרובה להיכנס למדד החדש WGBI-Extended (מדד אג"ח ממשלתי) של סיטי בנק. 
מדד ה-WGBI כולל כיום 23 מדינות. במדד נכללות מדינות מפותחות כגון ארה"ב, גרמניה, בריטניה ומדינות מתפתחות כגון מקסיקו וד. אפריקה. עד כה שוק האג"ח הישראלי לא עמד בתנאי הסף במח"מ לתקופה של מעל שנה בהיקף הדולרי, אולם על פי הערכות כלכלני סיטי בנק, שוק האג"ח הישראלי צפוי להגיע לתנאי הסף בחודשים הקרובים. חשוב להדגיש שלעת עתה לא מדובר על כניסת ישראל למדד הרחב של WGBI, אלא למדד מצומצם יותר של החדש WGBI-Extended. מדובר בתהליך של 6 חודשים לפחות מרגע ההכרזה ועד לכניסה למדד. בחלק הראשון של תקופה זו, השוק הישראלי נכנס למעקב ובוחנים את מידת העמידה של ישראל בתנאי הסף. האיגרות שיוכנסו למדד הינן שקליות לא צמודות בלבד, עם טווח של שנה ומעלה ועם היקף מונפק של 5 מיליארד ₪ ומעלה.
על פי ההודעה, משקלו של שוק האג"ח הישראלי במדד צפוי לעמוד על בין 0.2%-0.3%, השקולים לכ-2 מיליארד דולרים שצפויים להיכנס לשוק האג"ח הישראלי (כיוון שהמדד משקף סכום של כ-3 טריליון דולר).
לכניסת ישראל למדד עשויות להיות השפעות בעיקר בכל הקשור לתשואות האג"ח הממשלתיות, אבל גם ביחס לשער החליפין והמדיניות המוניטארית הנגזרת מכך. מעבר להתכסות הפאסיבית של 1.5 – 2.0 מיליארד דולר, מדובר בחשיפה גדולה של שוק האג"ח הממשלתי לעולם. תנאי הרקע (אינפלציה, מטבע, ריבית גרעון) הנוחים יחסית להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי המקומי עשויים לחשוף את שוק האג"ח הממשלתי למשקיעים נוספים מעבר להתכסות הטכנית של המדדים. חשיפה זו עשויה להביא לירידת תשואות, השתטחות אפשרית של העקום בישראל (שהינו בין התלולים בעולם) והוספת גורם משמעותי נוסף הפועל להתחזקות השקל. במצב עולם כזה יתכן ובנק ישראל ייאלץ להגביר את מעורבותו במסחר במט"ח וכן תיתכן דחייה בתהליך העלאת הריבית בעתיד.
המקרה הדרום אפריקאי – המדינה האחרונה שנכנסה למדד בשנת 2012 הייתה דרום אפריקה. משקל שוק האג"ח של דרום אפריקה ב-WGBI עמד עם כניסתה על 0.45%. עיקר ההשפעה על שוקי האג"ח במדינה היתה מרגע ההכרזה של סיטי באשר להצטרפותה ל-WGBI ועד להכללתה בפועל, כפי שגם מציינים כלכלני סיטי בסקירתם. בטווח של ההכרזה ועד להצטרפות הרשמית (5 – 6 חודשים) רשמו איגרות החוב הממשלתיות בדרום אפריקה לטווח של 5 ו 10 שנים ירידת תשואות של כ - 110 נ"ב. יש לציין כי רמת התשואות הייתה גבוהה משמעותית מהתשואות הנוכחיות בשוק האג"ח הממשלתי המקומי ונעו סביב 7 – 7.8 אחוז בטווח של 5 – 10 שנים בעת ההכרזה. מבחינת שער החליפין, הראנד הדרום אפריקאי רשם התחזקות מסוימת מול הדולר סביב ההכרזה על עמידה בתנאי הכניסה למדד אולם בתקופה של עד ההכרזה ואחר כך עד הכניסה בפועל למדד נחלש הראנד משמעותית מול הדולר. יש לזכור כי מדובר במטבע בעל סטיות תקן שונות לחלוטין (גבוהות בהרבה) מהשקל וגם בתנאי רקע בסיסיים שונים המכתיבים תנאים ארוכי טווח שונים של המטבעות.
* נכתב בשיתוף יניב בר אגף כלכלה בנק לאומי.


נמשכת מגמת העלייה בהכנסות ממיסים. הגרעון הנמוך יחסית בשילוב העלייה בקצב הצמיחה מהמחצית השנייה של שנת 2016 עשויים להביא לירידת שיעור המע"מ בהמשך השנה.
מגמת העלייה בגביית מיסים נמשכת בחודשיים הראשונים של השנה. על פי פרסומי האוצר בניכוי שינויי החקיקה, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ- 9.8% לעומת חודש פברואר אשתקד. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-10.6% והגביה ממסים עקיפים עלתה ב-9.6%. במסים ישירים נרשמה עליה בכל מרכיבי המס ואילו במסים עקיפים נרשמה עליה בהכנסות מע"מ ובשאר מרכיבי המס נרשמה ירידה.
נתוני המגמה בחודשים האחרונים מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב שנתי ממוצע של כ-6%. כתוצאה מהמשך השיפור בגביית מיסים ממשיך הגרעון הממשלתי לנוע מעט מעל רמה של 2.0% תוצר בלבד, נמוך משמעותית מיעד הגרעון העומד על 2.9% תוצר.

המשך העלייה בגביית מיסים עשויה לסלול את הדרך להורדת שיעור המע"מ בהמשך השנה. הורדה של 1 נקודת אחוז צפויה לגרוע נקודתית כ 0.2 – 0.25 אחוז ממדד המחירים לצרכן. 
בקריאה השנייה עדכנה השבוע הלמ"ס את הצמיחה ברביע ברביעי כלפי מעלה ל 6.5% מ 6.2% בקריאה הראשונה. בכך עמד שיעור הצמיחה בשנת 2016 על 4.0% עלייה משמעותית ביחס לצמיחה בשנים 2014/5 שעמדה על 3.2% ו 2.5% בהתאמה. יש לציין כי בשל מספר נתונים חד פעמיים ברביע הרביעי של שנת 2016 הצמיחה בשנת 2017 צפויה להיות נמוכה יותר ולעמוד על כ 3.2%. עדין מדובר בקצב צמיחה גבוה ביחס למדינות ה OECD אם כי בהיבט של צמיחה לנפש מדובר בפער נמוך בהרבה בשל גידול האוכלוסיה המהיר יחסית בישראל.




יתרות המט"ח של בנק ישראל המשיכו לעלות בחודש פברואר על רקע עלייה ברמת ההתערבות במסחר במט"ח. 
בנק ישראל רכש במהלך חודש פברואר כ - 1.4 מיליארד דולר, כאשר מתוך סכום זה, רק 250 מיליארד דולר יוחסו לרכישות שנועדו לקיזוז השפעת הפקת הגז הטבעי. מדובר בסכום רכישות חודשי גבוה יחסית לסכומי הרכישות החודשיים בשנים האחרונות. יתרות המט"ח של בנק ישראל המשיכו לעלות והגיעו לרמה של 102 מיליארד דולר. על רקע המשך מגמת התחזקות השקל נראה כי גם במהלך החודשים הקרובים יעשה בנק ישראל שימוש משמעותי בכלי ההתערבות במסחר במט"ח בעיקר על רקע העובדה כי הוא לא משתמש בכלים אחרים בשלב זה.

כפי שניתן לראות בגרף 5 בנק ישראל אינו מצליח למנוע את מגמת התחזקות השקל בשנים האחרונות בעיקר על רקע המשך מצב של עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים של ישראל שהגיע בשנת 2016 ל 12.4 מיליארד דולר, סכום הנמוך במעט מהעודף בשנת 2015. הירידה בעודף ביחס לשנת 2015 מקורה בעיקר בעלייה חדה יותר של ייבוא הסחורות ביחס לייצוא הסחורות.

ההתמתנות בקצב הגידול של משרות השכיר ובקצב עליית השכר הנומינלי בסוף שנת 2016 ייתכן ומלמדת על קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה.
בחינת קצב הגידול השנתי של משרות השכיר (שיעורי השינוי ב-12 החודשים האחרונים), מעידה על התמתנות מסוימת בחודשים האחרונים. כך, בחודש דצמבר 2016 עמד קצב העלייה השנתי של משרות השכיר על כ-2.0% בהשוואה ל-2.5% בנובמבר אשתקד ול-1.4% באוקטובר. כמו כן, יש לציין כי בשלושת החודשים האחרונים של 2016 היה קצב הגידול השנתי נמוך מהממוצע בשנים 2015-2016, שעמד על כ-3.0%. זאת, לאחר 12 חודשים רצופים של קצבי גידול גבוהים מהממוצע. יש לציין כי מנתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס עולה תמונה דומה של התמתנות בקצב הגידול במספר המועסקים בגילאי העבודה העיקריים (25-64). התפתחות זו, מתרחשת במקביל לירידת שיעור האבטלה לשפל היסטורי, ולפיכך ייתכן שמלמדת על קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה.

ההתמתנות מסוימת הן בקצב הגידול במשרות השכיר במשק והן בקצב עליית השכר ככל שתימשך, עלולה להכביד על התרחבות הביקושים המקומיים במשק, וכפועל יוצא מכך הגידול בצריכה הפרטית עלול להתמתן.


סקר מגמות בעסקים מגלה כי השיפור בפעילות העסקית נמשך גם בחודשיים הראשונים של שנת 2017. השיפור בפעילות הסקטור העסקי בדגש על ענפים אשר סבלו מחולשה בשנים האחרונות, אם תימשך, עשויה להוביל להרכב צמיחה מאוזן יותר מזה של השנים האחרונות.
מנתוני סקר פעילות בעסקים עולה כי מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה, ומאזן הפעילות הכולל עמד בחודש פברואר על 21.3%. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז תחילת הסקר הנוכחי (ינואר 2015), אשר מצביע על עלייה במאזן הכולל לעומת חודש ינואר, זאת בהמשך למגמה מהחודשים האחרונים. על פי נתוני הסקר, השיפור בפעילות הסקטור העסקי במשק המקומי נמשך גם בחודשיים הראשונים של השנה.

מהערכות מנהלי החברות בענפי התעשייה עולה כי ההתאוששות בפעילות התעשייתית נמשכת, תוך האצה בקצב. כך, המאזן בחודש פברואר הגיע ל-24.5%, הנתון הגבוה ביותר שנרשם בענפי התעשייה מאז תחילת הסקר הנוכחי, אשר מצביע על קצב ההתרחבות המהיר ביותר מבין ענפי הפעילות של הסקטור העסקי בעת הנוכחית (ראה/י תרשים). נציין כי תמונה דומה מתקבלת גם מבחינה של אינדיקטורים נוספים לפעילות של ענפי התעשייה. כך, למרות שירד מעט בחודש ינואר, מדד מנהלי הרכש מצוי באחת הרמות הגבוהות שנמדדו עד כה (62.6 נקודות), והוא מצביע על התרחבות בפעילות בחודשים האחרונים, תוך עלייה בביקושים המקומיים והחיצוניים. כמו כן, מדד הייצור התעשייתי מצביע על  שיפור משמעותי בפעילות בחודשיים האחרונים של 2016, לצד מגמת שיפור ביצוא הסחורות הישראלי בחודשים האחרונים. להערכת מנהלי החברות בתעשייה, השיפור בפעילות צפוי להימשך גם בחודש הבא, תוך עלייה בתפוקה ובהזמנות לשוק המקומי וליצוא. מנגד, שחיקה ברווחיות היצוא (כפי הנראה על רקע הייסוף בשערו של השקל מול סל המטבעות) לצד קשיים בחדירה לשווקים חדשים ימשיכו להכביד על הפעילות. השיפור בפעילות הסקטור העסקי בדגש על ענפים אשר סבלו מחולשה בשנים האחרונות, כגון התעשייה והמלונאות, אם תימשך, עשויה להוביל להרכב צמיחה מאוזן יותר מזה של השנים האחרונות, אשר נשען ברובו על צריכה פרטית (המשפיעה בעיקר על ענפי המסחר). 



שוק העבודה בארה"ב – קרוב לתעסוקה מלאה אולם עדיין ללא לחצי שכר. הפד צפוי לעלות את הריבית השבוע כאשר השווקים יהיו קשובים לראות האם נוסח ההחלטה הופך לניצי יותר.
דו"ח התעסוקה לחודש פברואר היה דו"ח נוסף שהצביע על תוספת של 235 אלף משרות במשק האמריקאי. מדובר בדו"ח חזק יחסית כאשר לצד תוספת המשרות הנאה נמשכה העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לשיעור השתתפות של 63%, שיעור השתתפות שנרשם לאחרונה לפני כשנה. תוספת המשרות בענף התשתיות הייתה הגבוהה מזה כעשור.

שיעור האבטלה ירד מעט ל 4.7%.  הדו"ח הינו דו"ח הצפוי לתת חותמת רשמית להעלאת ריבית נוספת על ידי הפד ביום ד' הקרוב. אולם העובדה כי לעת עתה עדין אין סימנים ללחצי שכר בשוק העבודה, צפויה להותיר את תחזיות הפד ל 3 העלאות ריבית השנה על כנם. העובדה שעליית תשואות האג"ח הממשלתיות נבלמה לאחר פרסום הדו"ח מלמדת כי השוק כרגע אינו מצפה לטון ניצי יותר מחברי הפד בהודעה הקרובה.
גילוי נאות (בהתאם להוראות רשות ניירות ערך)
מסמך זה בוצע בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. אין לראות במסמך זה המלצה או תחליף להפעלת שיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ -  בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא - לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הנתונים נלקחו ממערכות ממוכנות כגון מגמה, גרפיט, בלומברג ועוד, למעט מקרים שבהם נכתב אחרת, ולא בוצעו בדיקות לאימות הנתונים. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל. הבנק אינו מתחייב להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. לבנק ו/או לחברות בנות שלו ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע.
בהתאם להוראת רשות ניירות ערך לבעלי רישיון בקשר לחובות גילוי בנוגע לעבודות אנליזה (נוסח חדש 2013) בנק לאומי לישראל בע"מ פטור מגילוי אודות ניגוד עניינים שמקורו בחוב של קבוצת התאגיד הנסקר בעבודה זו ואודות ניגוד עניינים שמקורו בהחזקות בחשבונות הנוסטרו שלו או של תאגיד קשור והחשבונות המנוהלים על ידו, ואשר איננו עולה ממידע אותו הוא נדרש לגלות לציבור לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1967. פטור זה ניתן לבנק לאומי לישראל בע"מ משום היותו מחויב מכוח הוראת ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים בעניין פעילות מערכת הבנקאות בשוק ההון בהפרדה מבנית ("חומות סיניות") בין ייעוץ ההשקעות בניירות ערך לבין יתר עסקיו. ההפרדה המבנית הקיימת בבנק לאומי לישראל בע"מ מורכבת מהפרדה ארגונית, מקצועית ועסקית, ומיועדת, בין היתר, למנוע ניגודי עניינים והעברת מידע לבעל רישיון המכין את עבודת האנליזה כאשר מידע זה קיים בבנק מתוקף עיסוקיו האחרים כתאגיד בנקאי (כגון פעילות מתן אשראי).
אני, דודי רזניק, העובד בבנק לאומי לישראל בע"מ, רח' יהודה הלוי 35 מס' טלפון 076-8857439, מצהיר/ה בזאת שהדעות המובעות בעבודת אנליזה זו משקפות נאמנה את דעותיי האישיות על ניירות הערך המסוקרים ועל התאגיד שהנפיק ניירות ערך אלה.
פרטי השכלתי: מוסמך במנהל עסקיםניסיוני: 17 שנים                                                   
תאריך ‏‏12 מרץ 2017
עבודה זו מיועדת אך ורק ללקוחות כשירים כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה - 1995. אין להפיץ, להעביר, להעתיק או לעשות כל שימוש אחר בעבודה זו ללא קבלת אישור מהבנק מראש ובכתב.
גילוי נאות מטעם עורך עבודת האנליזה:
1.מכין עבודת האנליזה אינו מצוי בניגוד עניינים בשל הכנת עבודת אנליזה זו. 
2.מכין עבודת האנליזה אינו בעל רישיון יועץ השקעות.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
קרדיט כפיר סיון
קרדיט כפיר סיון
לתקנון האתר
 
סגור