כלכלני לאומי >> 2017 צפויה להסתכם בגירעון נמוך מהיעד הממשלתי של 2.9% תוצר

בחודש פברואר פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 2.9 מיליארד ₪. בחודשים ינואר-פברואר 2017 נרשם עודף של 1.3 מיליארד ₪ לעומת עודף של 1.7 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. 

על פי הודעת משרד האוצר, הגירעון בחודש פברואר חל, בין היתר, על רקע גידול חריג בהוצאות הביטחון, אם כי, מקורו בשינוי טכני במבנה התקציב. במקביל, נמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים ואגרות, שעלו בכ-9.8% (ריאלי, בניכוי שינויי חקיקה) לעומת פברואר 2016. עלייה זו, משקפת גידול בכל רכיבי ההכנסות ממסים ישירים, לצד עלייה בהכנסות ממע"מ. בהקשר זה, נציין כי במשרד האוצר מציינים שחלה עלייה בגבייה של מס שבח, אשר עשויה להיות מוסברת בחלקה במכירות של משקיעים, ייתכן שעל רקע אישורו הצפוי של מס על בעלי 3 דירות ומעלה. מנגד, חלה ירידה במס קנייה יבוא, בעיקר בשל ירידה חדה של 42% במס קנייה בגין יבוא כלי רכב. זאת, בשל רמה נמוכה של יבוא כלי רכב מתחילת 2017, לאחר יבוא מוגבר בחודש דצמבר 2016, לפני עדכון נוסחת המיסוי הירוק (ב-1.1.17) שהובילה לעליית מחירים של מספר דגמי רכב.

בחינה של הנתונים לפרקי זמן ארוכים יותר, מעלה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-26.3 מיליארד ₪, שהם כ-2.1% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר). מדובר בגירעון נמוך משמעותית מהגירעון השנתי המתוכנן לשנת 2017 של 36.6 מיליארד ₪, שהם 2.9% תוצר. בהקשר זה, נציין כי בימים האחרונים התברר שהעמידה במסגרת התקציב בשנת 2017 תהיה, כפי הנראה, משימה פשוטה יותר (בהיעדר אירועים חריגים), לאחר הודעתה של חברת אינטל כי תרכוש את חברת מובילאיי הישראלית בסכום של כ-15 מיליארד דולר. במידה והעסקה תושלם באופן סופי עוד השנה, צפוי במהלך 2017 גידול חד פעמי בהכנסות המדינה ממסים  בגין עסקה זו בסך של כ-3-4 מיליארד ש"ח. מדובר בעיקר במס שייגבה משלושת בעלי המניות הגדולים שהם תושבי ישראל, המחזיקים יחד למעלה מ-20% ממניות החברה. 

במקביל, שר האוצר וראש הממשלה הצהירו לפני מספר ימים כי בכוונתם להוביל מהלך מרחיב של הפחתת מיסים, אשר ימתן את השפעת הגידול בהכנסות על הגירעון. המהלך עשוי לכלול הפחתה של מס ההכנסה, בדגש על בעלי שכר בינוני-נמוך, וייתכן שאף הפחתה של שיעור המע"מ ו/או מס חברות. לאור זאת, ובתנאי שההכנסות מעסקת מובילאיי יתקבלו במהלך השנה, אנו מעריכים כי גם השנה צפוי גירעון תקציבי נמוך מהיעד של 2.9% תוצר, זאת בדומה לשנתיים האחרונות .

להערכתנו, לאור המצב הפיסקאלי החיובי של המשק (ובכלל זה יחס חוב / תוצר בסביבת היעד המקובל בעולם של 60%), אשר כאמור צפוי להשתפר עוד יותר במהלך השנה, רצוי לייעד חלק ניכר מעודפי התקציב לטובת האצת הביצוע של פרויקטים ארוכי טווח יותר, שבכוחם להגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק בהיותם נושאי תשואה כלכלית גבוהה. הדגש הוא בעיקר על פרויקטים שכבר מצויים בשלבי ביצוע ובכלל זה: האצת הביצוע של פרויקטים גדולים של השקעה בתשתיות בתחומי התחבורה, מים, ביוב ועוד; האצת תהליך הפריסה של רשת החלוקה של גז טבעי וחיבור של מפעלי תעשייה וצרכנים אחרים לגז טבעי; הגדלה ממוקדת של ההשקעה בחינוך ובהכשרות מקצועיות בתחומים בהם יש מחסור בעובדים מקצועיים; טיפול מואץ בצווארי הבקבוק בענף הבנייה למגורים וקיצור משך הבנייה; השקעות במו"פ ובבריאות ועוד. 

הגישה של האצת תהליכים קיימים משמעותה הגדלת ההוצאה התקציבית בשנה זו. מעבר ליתרונות למשק, ישנו יתרון במתן דגש על האצת ביצוע הוצאות תקציביות עקב היכולת לתחום את המהלך במסגרת של זמן ובכך להביא להתאמה טובה יותר אל מול פני האפשרות שהגידול בהכנסות המדינה כולל רכיבים חד-פעמיים שלא בהכרח יימשכו לאורך זמן. הגישה של הפחתת שיעורי מס פחות מתאימה למצב של אירועים חיוביים חד פעמיים בהכנסות המדינה ממיסים, מה גם שסוגים מסוימים של הפחתות מס אינם מחלחלים בצורה פרוגרסיבית לכל שכבות האוכלוסיה.

שנת 2016 הסתכמה בעודף של 3.9% תוצר בחשבון השוטף. העודף צפוי להישמר גם בשנים הבאות 

החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע הרביעי של 2016 בעודף של כ-3.3 מיליארד דולר, לאחר עודף של 1.9 מיליארד דולר ברביע הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בנתון מעט גבוה מהממוצע הרבעוני בשלוש השנים האחרונות (2014-2016). העודף ברביע הרביעי אשתקד הוא תוצאה של ירידה בגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות (הכולל העברות בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה), עלייה בעודף בחשבון ההכנסות המשניות (הכולל העברות שוטפות ורכיבים נוספים), ועלייה מתונה יותר בעודף בחשבון השירותים. מנגד, הגירעון בחשבון הסחורות גדל מעט ופעל לקיזוז העודף בחשבון השוטף.

בשנת 2016 כולה הסתכם החשבון השוטף בעודף של כ-12.4 מיליארד דולר (שהם 3.9% תוצר), לאחר עודף של 13.7 (4.6% תוצר) בשנת 2015 ועודף של כ-11.9 (3.9% תוצר) ב-2014. נציין כי החשבון השוטף מצוי בעודף, שאף הלך ועלה, מאז שנת 2003 ברציפות, ומשקף את חוסנם של חשבונות החוץ של המשק הישראלי, אשר תומכים בעוצמתו של השקל בשנים האחרונות.

בחינה של רכיבי החשבון השוטף מלמדת כי העודף בחשבון השירותים המשיך לגדול והגיע אשתקד לשיא של כ-14.7 מיליארד דולר. העובדה כי העודף בחשבון השירותים נשמר גם בתקופה בה השקל מצוי בשיא עוצמתו מול סל המטבעות, משקפת את רגישותו הנמוכה של יצוא השירותים לשינויים בשער החליפין ביחס ליצוא הסחורות. זאת, בין היתר, כיוון שיצוא השירותים כולל משקל משמעותי של יצוא שירותי היי-טק, ענף שמצליח להתמודד טוב יותר עם מצב של תיסוף מתמשך בשקל ועלייה במידת הקושי שבעשיית עסקים בישראל, בהשוואה ליצוא הסחורות בענפי ההיי-טק.

מנגד, חשבון הסחורות הסתכם בשנת 2016 בגירעון של כ-7.6 מיליארד דולר, כשמרביתו נרשם במחצית השנייה של השנה, וקיזז את העודף בחשבון השוטף. מדובר בגירעון הגבוה ביותר מאז שנת 2012. יש לציין שפרויקט שדרוג המפעל של אינטל בקריית גת "תרם" תרומה כפולה לגידול הגירעון בחשבון הסחורות אשתקד. פעם אחת, דרך הגידול ביבוא של מוצרי השקעה לצרכי הפרויקט, ופעם שנייה, דרך הירידה ביצוא עקב היקפי ייצור קטנים יותר.

לסיכום, מאז שנת 2013 חלה עליית מדרגה בעודף בחשבון השוטף. כך, בין השנים 2013-2016 העודף השנתי הממוצע עמד על כ-12 מיליארד דולר, זאת לעומת 5 מיליארד דולר בין השנים 2003-2012. התפתחות זו התרחשה דווקא בתקופה בה השקל התחזק, בשנים 2013-2016 נרשם תיסוף של כ-16% בשערו של השקל מול סל המטבעות, דבר אשר אמור היה למתן את העודף בחשבון השוטף. אולם, השפעתן של ההתפתחויות שהתרחשו במקביל ותמכו בעודף בחשבון השוטף היו משמעותיות יותר, ובהן: תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר "תמר" מאז שנת 2013, דבר אשר הקטין את היקף יבוא האנרגיה לישראל; ירידה במחירי האנרגיה וסחורות אחרות, שהקטינה את השווי הכספי של היבוא; והמשך גידול מהיר ביצוא השירותים. 

במבט קדימה, אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף צפוי להישמר גם בשנים הקרובות, בין היתר, בשל תחזיות להרחבת השימוש בגז הטבעי לצרכים מקומיים של המשק ויציאתו הקרבה לדרך של פרויקט ההשקעה במאגר "לווייתן", אשר צפויים להמשיך ולהפחית על פני זמן את הצורך ביבוא של אנרגיה ואף להמשיך ולפתוח באופן מואץ את הדרך לקראת יצוא של אנרגיה. לכך, עשויות להיות השלכות ארוכות טווח על שער החליפין של השקל ולהתמודדות עם ההשפעות על המשק של תיסוף מתמשך, ואולי אף מתעצם, יש להתאים כלי מדיניות מתאימים כבר כעת.  

לדעתנו, התמקדות בכלים מוניטאריים, שהם בעלי אופי קצר טווח אינה תואמת את מהות התהליך ארוך הטווח של התחזקות השקל. על הכלים המוניטאריים להשתלב במכלול כולל של צעדים כלכליים שמטרתם להביא לשיפור בתנאים לעשיית עסקים בישראל, שיפור הפריון בכל ענפי המשק, והגדלת מידת התחרותיות של ישראל בעולם. נראה שאלו תהליכים שצריכים, ויכולים, להיות מובלים על ידי כלי מדיניות תקציביים, מבניים ורגולטוריים ולא על ידי כלים מוניטאריים שייעודם מוגבל יחסית.

בחודש פברואר נרשמו ירידות חדות ביצוא של הענפים: תרופות ורכיבים אלקטרוניים. בנטרולם היצוא התעשייתי צמח 

יצוא הסחורות הסתכם בחודש פברואר בכ-3.47 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). מדובר בנתון החודשי הנמוך ביותר מאז חודש אוקטובר 2010, המשקף ירידה של של 9.4% (במונחים דולריים נומינאלים) לעומת החודש הקודם, וירידה של 7.2% בהשוואה לחודש פברואר אשתקד. עם זאת, יש לציין כי נתוני המגמה, שהם פחות תנודתיים מהנתונים החודשיים מנוכי עונתיות, מצביעים על שיפור ביצוא הסחורות הישראלי בחודשים האחרונים. לפיכך, יש להמתין ולבחון את נתוני החודשים הבאים בכדי לקבוע אם אכן מדובר בשינוי מגמה.

הירידה ביצוא בחודש פברואר השנה, חלה בעיקר כתוצאה מירידה חדה מאוד ביצוא של ענף התרופות (ירידה של כ-69% לעומת ינואר 2017 וירידה של כ-54% לעומת פברואר אשתקד) ומירידה מתונה יותר ביצוא של רכיבים אלקטרוניים. בנטרול ענפים אלה, שמהווים יחדיו כ-25% מסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים), צמח היצוא התעשייתי בכ-9.4% לעומת חודש ינואר השנה ובכ-2.8% בהשוואה לפברואר אשתקד. במקביל, נציין כי היצוא של ענף הכימיקלים בלט לחיוב, זאת בהמשך למגמה מהחודשים האחרונים.

במבט קדימה, אנו צופים צמיחה מחודשת ביצוא הסחורות הישראלי במהלך 2017, לאחר שנתיים רצופות של ירידות. זאת, בין היתר, בעקבות תחילת ההשפעה של גידול היקפי הייצור של אינטל עוד במהלך השנה, שכן ההערכה היא שפרויקט שדרוג המפעל של אינטל קרוב לסיום. להערכתנו, תוצאות מהלך ההשקעה של אינטל יבואו לידי ביטוי בנתוני היצוא בשנים 2017-2018. בנוסף, גם ההתאוששות ההדרגתית בקרב שותפות הסחר של ישראל צפויה לתמוך ביצוא הסחורות. מנגד, השקל החזק עדיין מהווה גורם אשר מכביד על הפעילות, בפרט בענפים אשר אינם עתירי טכנולוגיה.

כתב: יניב בר