אורי גרינפלד
20/03/2017
לקראת בחירות בישראל?
האירועים הפוליטיים של הימים האחרונים ממחישים לנו שוב שאף פעם לא משעמם פה. מי עדיין כן ומי כבר לא? את כל הפרשנויות הפוליטיות נשאיר לפרשנים הפוליטיים ובמקום זה נבחן בקצרה רק שתי נקודות:
1)הפחתת המע"מ לא ירדה מהשולחן אלא אפילו תפסה מקום של כבוד עליו. ראשית, אמנם מהרגע שיוכרזו בחירות שר האוצר לא יכול להוציא לפועל צעד כזה שכן מדובר במובן מסוים בצעד שנועד לשפר את הפופולריות שלו אבל עד שלא מחליטים על פיזור הכנסת שר האוצר יכול להחליט מה שירצה. מכיוון שהפחתת מע"מ היא גם צעד שקל ליישם (לא דורש חקיקה) ומכיוון שמדובר בצעד שייתפס באופן חיובי בציבור, ייתכן שכחלון ינסה להוציא את ההפחתה לפועל על מנת לשפר את עמדותיו בטווח הזמן הקרוב.
2)ההשפעה של בחירות חוזרות על הכלכלה (מעבר לעלויות של הבחירות עצמן) היא במקרה הטוב, אחרי שאימצנו כל שריר של פירגון בגוף, שולית. אין פערים של ממש בתפיסה הכלכלית בין המועמדים השונים ולכן בסופו של יום, גם אם הממשלה תוחלף, הנושאים הכלכליים העיקריים בהם תעסוק יוותרו כפי שהם (יוקר המחייה, תקציבים חברתיים, תקציב הביטחון, צמצום החוב וכו'). במילים אחרות, קשה לראות תרחיש בו ממשלה שונה מזו היום מובילה מהלכים שיש להם משמעות כלכלית גדולה.
היום שלאחר הבחירות בהולנד
תוצאות הבחירות בהולנד מהוות בהחלט חדשות טובות למשקיעים כאשר ההולנדים יצאו לרחובות (אחוז הצבעה מרשים של 82%) והצביעו כנגד הפופוליזם של חרט ווילדרס ומפלגת החופש. אמנם, תוצאות הבחירות בהולנד לא אומרות כלום על הצפוי בצרפת בעוד חודש וחצי אבל סיכון אחד שלא התממש מאחורינו וזה חיובי. בסופו של יום, מפלגת הליברלים של מארק רוטה (ראש הממשלה הנוכחי) היא הזוכה בבחירות עם 33 מושבים (מתוך 150) כאשר מפלגת החופש זוכה ב-20 מושבים בלבד. למי ששכח, הסקרים הראו, עד לפני שבועיים, ניצחון מוחץ של מפלגת החופש אך בשבועיים האחרונים הסקרים החלו להראות שינוי כיוון חד, שינוי שאכן בא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות. כתוצאה מכך, אנחת הרווחה שנשמעה מפני מי שחשש מעליית מפלגת החופש לשלטון ואנחת רווחה חזקה יותר נשמעה מכיוון חברות הסקרים שחטפו לא מעט אש מאז אירועי הברקזיט וניצחון טראמפ.
בהיעדר אחוזי חסימה, שיטת הבחירות ההולנדית מאפשרת גם למפלגות קטנות מאוד להיכנס לפרלמנט. כך למשל, המפלגה לזכויות בע"ח זכתה בחמישה מושבים ומפלגת 50+ שדואגת לזכויות הפנסיונרים (50 זה ה67 החדש?) זכתה בארבעה מושבים. בעקבות כך, הקמת קואליציה בהולנד תמיד היה תהליך ארוך ומייגע שמאז מלחמת העולם השנייה לוקח בממוצע 72 ימים. תוצאות הבחירות בשבוע שעבר מבטיחות כי גם הפעם התהליך יהיה ארוך והוא עשוי להמשך מספר חודשים. כרגע, הקואליציה הטבעית ביותר היא של הליברלים (33 מושבים), הדמוקרטים (19), הסוציאליסטים (14), הירוקים (14) ומפלגת הליבור שספגה מפלה קשה (9 מושבים לעומת 29 בבחירות הקודמות). עם זאת, מכיוון שהסוציאליסטים ישבו באופוזיציה בממשלה האחרונה, ייתכנו לא מעט קשיים וויתורים מצד רוטה כך שניתן בהחלט להניח שממשלת הולנד תמשיך להיות ממשלה משותקת גם בשנים הקרובות.
בשורה התחתונה: הסיכון של הבחירות בהולנד מאחורינו אבל אין פה חדשות מרעישות שצריכות להוציא את המשקיעים לחגוג בכיכרות.
עדיין לא אירופה
עוד לפני תוצאות הבחירות בהולנד משקיעים רבים החלו לפתח העדפה להשקעה באירופה לעומת ארה"ב. מכיוון שאנו מעדיפים את ההשקעה בארה"ב, רצינו לבחון מה, אם בכלל, אנחנו מפספסים?
לכן עשינו סקר קצר ופיקטיבי לחלוטין לגבי הסיבות שבעטיין כדאי להשקיע באירופה. התוצאות לפניכם:
-
אירופה ממש זולה. הכוונה פה היא לא למחירי הקוטג' בברלין אלא למחירי מדדי המניות המרכזיים. מכפיל הרווח העתידי של מדד ה-S&P 500 עומד על 18.4 בעוד המכפיל של היורוסטוקס 600 עומד על 15.5. על פניו הטענה הזו מנצחת אבל זה פשוט לא נכון להשוות אגסים לחלונות. ראשית, מכפיל הרווח לא מצייר את כל התמונה ולכן צריך לבדוק גם את מכפילי ההון, המכירות ותזרים המזומנים. שנית, מכיוון שכל מדד שונה מבחינת ההתפלגות הסקטוריאלית שלו, רמת המכפילים המאפיינות אותו שונה. לכן, אנחנו מעדיפים לבחון את המכפילים השונים של כל אחד מהמדדים לעומת רמתו החציונית ב-20 שנה האחרונות. בבדיקה כזו (מי שרוצה את התוצאות מוזמן לבקש) מתברר שאמנם אירופה זולה יותר מארה"ב אבל לא באופן משמעותי. 0-1 לאירופה אבל הנקודות הבאות מבהירות לדעתנו למה התמחור לבדו אינו מספיק או במילים אחרות למה אירופה זולה מארה"ב בדיוק מהסיבות הנכונות.
-
אירופה צומחת מהר. נכון, הצמיחה בגוש האירו ב-2016 היה מהירה מהצפוי ועמדה על 1.7%, בדיוק כמו ארה"ב שהפתיעה לשלילה (1.6%). עם זאת מה שהיה היה. תחזיות הצמיחה ל-2017 בגוש האירו עומדות על 1.5%, זאת לעומת 2.3% בארה"ב. לא רק זאת אלא שמכיוון שרווחי החברות מתואמים יותר עם הצמיחה הנומינלית מאשר עם הצמיחה הריאלית, לארה"ב בה האינפלציה מרימה ראש, יש יתרון נוסף. שוויון 1-1.
-
הפד מעלה ריבית וה-ECB לא. הריבית בגוש האירו עומדת כיום על 0.0% בעוד זו בארה"ב עומדת על 1.0%-0.75%. שוב פעם, על פניו יתרון ברור לאירופאים. עם זאת, מה שבאמת חשוב זה הריבית הריאלית ולא הנומינלית ופה, בגלל האינפלציה, ארה"ב מובילה. הריבית הריאלית (השתמשנו באינפלציית הליבה) באירופה עומדת על 0.9%- בעוד זו בארה"ב נמוכה יותר ועומדת על 1.3%-. 1-2 לארה"ב.
-
האירו ימשיך להיחלש וזה טוב למניות האירופאיות. קודם כל, לבנות פוזיציית השקעות רק על סמך צפי להתחזקות/היחלשות של מטבע זה לדעתנו חוסר אחריות שגובלת בטיפשות. מי שכל כך בטוח ביכולת שלו לחזות שערי חליפין שישקיע כבר במט"ח וירוויח הרבה יותר. מעבר לכך, השבועות האחרונים מלמדים שוב שכל יכולת לחזות את שערי המט"ח היא מקרית בהחלט כאשר הריבית בארה"ב עולה והדולר נחלש. יתרה מכך, בהינתן שהחשבון השוטף בארה"ב הוא גירעוני וזה בגוש האירו נמצא בעודף שהולך וגדל ובהינתן פערי הריביות הריאליות שהוצגו בסעיף הקודם, נראה שלא מן הנמנע שהציפיות בשווקים גורמות לכך שהאירו בכלל מפוחת לעומת רמתו בשווי משקל כך שלא מומלץ לבנות על פיחות חד בו.
-
אירופה זה קרוב יותר ויש סיכוי גבוה יותר ש יסדרו לי נסיעה לאיזה כנס משקיעים ואני יתפוס הופעה של אדל או בארסה. לא ברור מה יותר גרוע, שזו עשויה להיות סיבה אמיתית או הופעה של אדל.
אורי גרינפלד, סמנכ"ל, כלכלן ואסטרטג ראשי מערך מחקר ואסטרטגיה
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
